צפו: ההסגר על בני ברק
(צילום: נדב אבס, ירון ברנר, חגי דקל)
צריכת האינטרנט הקווי (מהמחשב האישי) בחודש האחרון עלתה ביותר מ-40% בממוצע ליום בריכוזים החרדיים בישראל, לעומת עלייה יומית של 30% בציבור הישראלי בכללותו. כך עולה מנתוני חברת בזק. במקביל, בחודש מארס זינק ביותר מפי שלושה מספר המתחברים החדשים לתשתית האינטרנט של בזק במגזר החרדי.
בהתייחס לכך שלפחות מחצית מהאוכלוסייה החרדית גולשת כיום באינטרנט בדרכים שונות, הנתון סותר טענות שנשמעו בסוף השבוע מהמגזר החרדי ולפיהן ההתעלמות הראשונית מהוראות משרד הבריאות בנושא הקורונה נבעה מניתוקו מכלי התקשורת ומהאינטרנט.
העלייה נרשמה ברוב היישובים החרדיים הגדולים, כולל אלו המוזכרים בימים אלה כמוקדי קורונה: בבני ברק, למשל, נרשם גידול של 46% בנפח הגלישה היומי בשיא בהלת הקורונה, לעומת נפח הגלישה ב- במרץ. ביישוב החרדי בית"ר עילית זינקה הגלישה באינטרנט ב-71%, ובמודיעין עילית ב-46%. השימוש ברשת האינטרנט בקריית יערים גדל בתקופה זו ב-51%, ובאלעד ב-35%. בבית שמש נרשמה עלייה של 23%.
במקביל, ספקית האינטרנט בזק בינלאומי מדווחת על עלייה של מאות אחוזים ביישובים החרדיים בהצטרפות לשירותי האינטרנט שלה. כך, למשל, נרשמה עלייה של 240% בבני ברק, 150% בבית שמש, 600% באלעד ו-900% בבית"ר עילית.
מדובר בנתונים הנוגעים לשימוש באינטרנט הקווי בלבד, במחשב אישי. בניגוד לרשת כבלי הטלוויזיה של HOT, תשתית בזק מגיעה כמעט לכל בית במגזר החרדי לצורך שירותי טלפון בסיסיים, ומנויים רבים עושים בה שימוש גם לגלישת אינטרנט. בזק בינלאומי היא אחד מספקי האינטרנט המוצעים לבחירה לכל מנוי.
"מהפכה של ממש"
לדברי סמנכ"לית השיווק והחדשנות של בזק, קרן לייזרוביץ', "אנו עדים לעלייה משמעותית ביותר בשימוש האוכלוסייה החרדית באינטרנט. העולם החרדי חווה בימים אלו מהפכה של ממש בשימוש ברשת. הדבר נובע בראש ובראשונה מכך שמגפת הקורונה מחייבת להסיט את רוב הפעולות הלימודיות והעסקיות אל האינטרנט, נושא שכמעט לא התפתח בקרב האוכלוסייה החרדית".
לפי מחקר שנערך לפני שנה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, ב-2018-2017 כ-60% מהחרדים בארץ דיווחו שהם משתמשים במחשב אישי, וכמחצית מהאוכלוסייה החרדית העידה כי היא גולשת ברשת האינטרנט. לפי הערכות, כשני שלישים מהגלישה החרדית באינטרנט נעשים במחשב האישי, וכשליש באמצעות סמארטפונים, שלפחות רשמית עדיין אסורים במגזר (מלבד היתרים לבודדים, "לצורכי פרנסה").
ב-2009 עוד עמד אחוז הגולשים בעולם החרדי על 28% בלבד. מדובר בעלייה מתמשכת לאורך השנים, שמצביעה על תהליכים הדרגתיים מרתקים, המתקיימים זה שנים בהסכמה בשתיקה של גדולי הרבנים ברוב הזרמים, מתוך הבנה שמדובר כבר ב"גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". יוצאות דופן הן קבוצות שוליים שממשיכות לנהל מלחמת חורמה נגד האינטרנט ובעיקר נגד הסמארטפון. לפי המחקרים, הקבוצות השמרניות הללו, שלא נחשפות לרשת בשום צורה, מהוות רק כ-10% מכלל האוכלוסייה החרדית.
מה שהחל כהיתרים ספציפיים לאנשי עסקים חרדיים לגלוש ברשת "לצורכי פרנסה" בלבד, מתמקד כיום בעיקר במאמץ להתנות את הגלישה בשימוש בשירותי סינון אגרסיביים, שמספקות חברות ייעודיות, כמו אינטרנט רימון ("אתרוג") ונתיב. כיום, לפי מחקר של האיגוד הישראלי לאינטרנט, הגלישה החרדית מתאפיינת אמנם בשימוש תכליתי, אך לא רק לצורכי עבודה: היא משמשת בעיקר לצורך תשלומים מקוונים, עריכת קניות וצריכת חדשות. בניגוד למסר שניסו להעביר נציגי הציבור החרדי בשבוע החולף, רוב הגולשים החרדים אמנם לא משתתפים ברשתות החברתיות, אך כן מגלים עניין רב בחדשות ובאקטואליה.
בעקבות מספר הגולשים בשנים האחרונות זינק גם מספר האתרים החרדיים, ואלה העוסקים בחדשות המגזר - כמו "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים" - התחזקו מאוד. איתם קפץ גם מספר העיתונאים החרדים. פריחת האתרים הביאה את המפרסמים הגדולים. כך, למשל, גוגל, שהייתה מהראשונות לזהות את המגמה, קיימה כבר ב-2015 כנס ראשון מסוגו למפרסמים החרדיים, שכונה "ליל שישי על טשולנט ודיגיטל".
