במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה, ממשלת ישראל חילקה מענק לכל ילד בפסח, צ'ק לכל אזרח בקיץ, מענקים לעצמאים, לבעלי עסקים, וגם דאגה לדמי אבטלה מובטחים לכל מי שהוצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום) ממקום עבודתו - כל זה (יחד עם ירידה בהכנסות בגלל משבר הקורונה) הביא את הגירעון לממדים היסטוריים. נשמע לכם כמו סינית? הגעתם למקום הנכון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נתחיל ממשמעות המושגים ה"נחמדים" - אלא שנועדו לגרום לנו להרגיש יותר בטוחים כי הכיסים שלנו מלאים יותר, או לפחות קצת פחות ריקים.
לא משנה אם אתם עשירים או עניים: המענקים
ההגדרה המילונית של מענק היא: "סכום חד פעמי הניתן לאדם מסיבה מוכרת או למטרה קבועה". במקרה של הממשלה ומענקי הקורונה, מטרתם המוצהרת של המענקים שחולקו ישירות לאזרחים הייתה לעודד את הצריכה במשק. כלומר - לגרום לתושבים לבזבז יותר כסף שייכנס לעסקים שנפגעו קשות בשל המשבר - וכך למעשה "להניע את הכלכלה".
באוגוסט 2020 שולם מענק בסך 750 שקל לכל תושב ישראל מגיל 18, מענק כפול בסך 1,500 שקל שולם למקבלי קצבאות שונות, ובנוסף, מקבלי קצבת ילדים קיבלו מענק בסך 500 שקל עבור כל אחד מ-4 הילדים הראשונים, ומענק בסך 300 שקל (לכל ילד) מהילד החמישי ומעלה. באפריל חולק מענק בסך 500 שקל לילד רק למשפחות.
אבל האם כמה מאות או אלפי שקלים חד פעמיים שמחולקים לכמעט כל אזרח - לא משנה אם הוא עשיר או עני - באמת מעודדים את הצריכה במשק?
את התשובה צריך לחלק לכמה חלקים. לאנשים שאין כסף לקנות אוכל, ובכן - ישתמשו בכסף הזה לקנות אוכל - שזה חשוב אבל לא ממש משרת את המטרה של הנעת הכלכלה.
לגבי אנשים שלא צריכים את הכסף הזה כדי לקנות אוכל, זה כבר תלוי. יש רבים שיעדיפו לחסוך את הכסף הזה כי הם מפחדים מהתדרדרות המצב הכלכלי - שתוביל לזה שהם כבר יצטרכו את הכסף בשביל אוכל. אחרים שלא חוששים מכך, ספק אם סכום קטן שכזה יגרום להם להוציא כסף על משהו לא תכננו לקנות מלכתחילה.
לא הזמן למזומן: כלכלנים בכירים נגד תוכנית חלוקת המענקים בקיץ
(צילום: ניצן דרור)
אז למה בעצם לא לחלק את המענקים האלה רק למי שצריך? בממשלה טענו שסינון אלה שבאמת צריכים את הכסף ייקח יותר מידי זמן אז עדיף כבר לתת לכולם יותר מהר. סביר להניח שזה נכון אבל האם זה שווה את המחיר? את זה ננסה להסביר בחלק של הגירעון בהמשך.
מבחינת המענקים לעצמאים ולעסקים, מדובר כבר בסיפור קצת שונה. המטרה של הממשלה כאן הייתה לסייע לבעלי העסקים שנפגעו במשבר כדי שלא יקרסו וימשיכו להעסיק עובדים - כי אם יקרסו הדבר יעלה למדינה עוד הרבה יותר. למה? כי הם לא ישלמו למדינה מיסים, והעובדים שיפוטרו או יצאו לחל"ת יעלו עוד כסף למדינה. רגע, אבל מה זה חל"ת?
חופשה ללא תשלום שהיא בעצם כן בתשלום
חל"ת הוא אולי המושג הכי מדובר בקורונה, גם כי הוא משפיע באופן ישיר על מאות אלפי עובדים, וגם כי האופן שבו השתמשו בכלי הזה היה שונה לגמרי מהמטרה המקורית שעבורה הוא נועד.
אז קודם כל, עוד לפני הקורונה, עובד היה רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום העבודה שלו, וזה מבלי שיחסי העבודה יתנתקו - כלומר בלי להתפטר או להיות מפוטר. משך החופשה היה בהתאם למה שהוסכם ביניהם, והעובד היה זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה.
בקורונה המשמעות של המושג הזה התהפכה לגמרי. וזה בגלל שבממשלה הוחלט להכיר במי שיצא לחל"ת כזכאי לדמי אבטלה כאילו הוא פוטר - כדי שלחברות ישתלם יותר להוציא עובדים לחל"ת ולא לפטר אותם, וכך כשהמצב ישתפר, להחזיר אותם לעבודה בקלות.
4 צפייה בגלריה
עומסים בביטוח הלאומי. מי שיודע שיקבל כסף מובטח גם אם לא יעבוד במשך שנה - ייתכן שלא ממש ינסה למצוא עבודה
(צילום: יריב כץ)
במסגרת התוכנית הכלכלית של שר האוצר ישראל כץ, נקבע כי עובדים שנמצאים בחל"ת יוכלו לקבל דמי אבטלה עד לא פחות מיוני 2021 - מהלך שזכה ללא מעט ביקורת. הטיעון העיקרי נגדו הוא שבעצם יש כאן עידוד של אבטלה. כלומר זה טוב ויפה שהעובדים מרגישים בטוחים יותר ושלמעסיקים יש אפשרות להחזיר אותם יותר בקלות, אבל מי שיודע שיקבל כסף מובטח גם אם לא יעבוד במשך שנה - ייתכן שלא ממש ינסה למצוא עבודה.
מצד שני, חשוב לזכור שדמי האבטלה בישראל לא מכסים את כל השכר של מי שפוטר או יצא לחל"ת, ולכן אמורה להיות מוטיבציה למובטלים לחפש עבודה אם הם רוצים לחזור לרמת חייהם הקודמת.
אך מעבר לויכוח על האם זה מעודד אבטלה או לא, כמו במקרה של המענקים, יש לזה מחיר - במיליארדים. מי ישלם אותו? בשביל זה צריך להבין מה אומר גירעון.
הגירעון והמחיר
ההגדרה הבסיסית של המושג גירעון: ההפרש בין ההוצאות להכנסות של גוף כלכלי מסוים - כאשר ההוצאות גבוהות יותר מההכנסות.
כשיש גירעון אצלנו בבית, זה אומר שהמשכורות שנכנסות לא מספיקות לכל ההוצאות של בני המשפחה. יש שתי דרכים לסגור את הגירעון: להגדיל את ההכנסות (למשל לנסות למצוא עבודה מכניסה יותר), או לצמצם את ההוצאות (למשל לקנות פחות, לנסוע באוטובוס במקום ברכב פרטי או במונית).
4 צפייה בגלריה
ישראל כץ. על שר האוצר מוטלת האחריות לטפל בגירעון, שהגיע לשיא הסיטורי
(צילום: אבי מועלם)
המשמעות של גירעון בתקציב המדינה, שבמקרה של ישראל הגיע לשיא היסטורי, היא שבתקציב נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגירעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, מענקים ודמי חל"ת) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות העלאת מיסים או מכירת נכסים וחברות ממשלתיות) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
האפשרות הנוספת להתמודד עם הגירעון - בין אם מדובר במשפחה או מדינה - היא לקחת הלוואה. במקרה של משפחה זו יכולה להיות הלוואה מהבנק ובמקרה של מדינה האפשרויות קצת יותר מגוונות, אבל בשני המקרים ישנה ריבית שצריך לשלם - ובכל מקרה בעיית הגירעון לא נפתרה.
במקרה של משפחה הריבית יכולה להגיע לסכומים של אלפי שקלים בשנה, ובמקרה של מדינת ישראל למשל, שבה עמד החוב הממשלתי לפני משבר הקורונה על יותר מ-800 מיליארד שקל, הריבית השנתית עמדה על קרוב ל-30 מיליארד שקל. אחרי משבר הקורונה שגרם במקביל לעלייה בהוצאות וירידה בהכנסות המדינה - המצב גרוע בהרבה.
גם לגבי המדינה וגם לגבי המשפחה חשוב להבין שתשלומי הריבית נכללים למעשה בהוצאות החודשיות וכמובן מגדילים אותן. המשמעות לגבי המשפחה היא שבכל מקרה היא תצטרך לצמצם את ההוצאות או להגדיל את ההכנסות.
המשמעות לגבי המדינה היא דומה. מתישהו היא תצטרך להגדיל הכנסות או לצמצם הוצאות. וכמו לגבי המשפחה - כל שקל שיוצא עכשיו ישולם עם ריבית בשנים הבאות, ומי שישלם יהיו כמובן אנחנו, הילדים שלנו, ובמקרה של החוב התופח של מדינת ישראל - אולי גם הנינים שלנו. כל זה אינו אומר שבמקרים מסוימים לא צריך להוציא עכשיו כסף שדרוש לבריאות, לרווחה או לביטחון. אבל כדאי לדעת מהו המחיר.
