בשיתוף ידיעות הנדל"ן
לאחר מעל שנתיים של עצירת מפעלים וכשלים בהובלה הימית, בתקופה האחרונה מורגש זינוק משמעותי בעלויות הבנייה. עליית המחירים נגרמת מהתייקרות היסטורית של חומרי הגלם בעולם וקבלני הביצוע בתחום התשתיות והבנייה הציבורית משלמים לבדם את המחיר. עשרות מהם קרסו בשנה האחרונה ורבים אחרים עומדים בפני סכנת סגירה. דוד יהלומי, יו"ר מטה תשתיות ובנייה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ; ניר ינושבסקי סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ורז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, הגיעו לאולפן ידיעות הנדל"ן כדי להסביר איך הגענו למצב הזה ולמה כל אחד מאיתנו צריך להיות מודאג בגללו.
"העולם חווה משבר גדול מאוד, הייתי אומר חסר תקדים, שהחל עם הקורונה והמשיך עם הפלישה של רוסיה לאוקראינה. שני המגה אירועים האלו יצרו גל התייקרויות חסר תקדים בעולם וגם בישראל", פתח ואמר יהלומי, מסביר את הרקע למצב. "ההבדל בין ישראל לעולם הוא שבעולם, בהרבה מדינות, מרבית המדינות, הממשלות נתנו פתרונות לאותו גל התייקרויות ובישראל אין פתרונות. נפגשנו עם כל השרים הרלוונטיים, המנכ"לים של משרדי הממשלה של החברות המזמינות, עם פקדי האוצר, ולצערנו לא קיבלנו פתרונות. ההשלכות הן השלכות חמורות ביותר - עד כדי מצב של קריסת הענף. אנחנו מדברים על הקבלנים שמקימים את התשתיות ואת הבנייה הציבורית . שם אין למי לגלגל את ההתייקרות הזו. ובעצם זה נשאר אצל הקבלן, ואין מי שייתן לו מענה. אנחנו נהיה עדים לקריסה של חברות, וגם לעצירה של פרויקטים רבים".
ינושבסקי, נציג התאחדות בוני הארץ, המשיך והסביר את מצב החירום בו הקבלנים נמצאים נכון להיום: "אנחנו כבר בגל קריסות של קבלנים, אני מדבר על קבלנים ידועים ומוכרים, חברות ותיקות של עשרות שנים. מוסר תשלומים רעוע, תמחור שאי אפשר להתמודד איתו במציאות של היום מביאים לקריסות של קבלנים. יש גם קריסה של קבלני משנה, זה משפחות של עובדים, של 300 אלף מועסקים בענף. ושל ספקים שלהם, ותעשיות שמאטות את קצב הייצור ונקלעות לקשיים. במקביל, בצד של מזמין העבודה – התוצאה היא פרויקט לא גמור, שלהשלים אותו עכשיו ולהחליף קבלן יעלה עשרות אחוזים יותר". עוד ממשיך ינושבסקי ומתריע כי ההשפעה תהיה חמורה יותר ותבוא לידי ביטוי גם ברמה הלאומית: "אנחנו נראה בארץ תעשייה שהולכת ונחלשת, ויכולות הביצוע של מדינת ישראל נחלשות. זאת אומרת, אם המדינה חשבה שהיא תבנה איקס בתי ספר ואיקס כבישים ואיקס רכבות, אז היא תבנה חצי איקס. ויש מאחורי זה משבר יותר חמור, ולא כל כך מדובר, שהוא משבר התשתיות. כולנו פה חווינו אותו אפילו היום בבוקר, שכל אחד מאיתנו נסע את השעתיים בפקק לכאן ויש לו עוד שעתיים נסיעה חזרה. או כל אחד מאיתנו שחס וחלילה רצה לקבוע תור לרופא, או לבית חולים וחיכה חצי שנה כי אין מתקנים. ישראל היא מדינה שמפגרת מאחורי העולם בתשתיות, ותשתיות זה איכות החיים, אבל גם החיים עצמם - ולכן זה משבר הרבה יותר חמור ממשבר המגורים הכל כך מדובר. לנו יש גם פער להשלים מול העולם וגם להמשיך את קצב הגידול הטבעי שלנו שהוא גם ככה מאוד מאתגר. אז מה קורה? אין לך יכולת ביצוע, יש לך פער גדול והתוצאה היא שכל הדברים האלה שתיארתי- החינוך, הבטיחות שלנו, התחבורה והפנאי שלנו, הבריאות, כל הדברים האלה ילכו ויתדרדרו עוד יותר ועוד יותר. אם מישהו מדמיין שתהיה פה שכונת מגורים חדשה ונוצצת שלאנשים אין אזור תעסוקה ואין אזור תעשייה ואין איך לצאת ואין לאן ללכת, הוא מדמיין. וזה משבר הרבה יותר חמור מזה שהקבלנים יקרסו, הם יקחו את כל המדינה איתם ואת זה אנחנו רוצים לעצור".
"קבלנים לא ניגשים למכרזים"
לצד המצוקה של הקבלנים, בשטח אפשר כבר להרגיש גם איך מעגלים נוספים כבר מתחילים להיפגע, בין היתר גם גופים משמעותיים כמו עיריות. קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, משקף את המצב מהצד שלו, של מזמין העבודה. "אנחנו מרגישים את זה ומרגישים את זה מאוד חזק", כך קינסטליך, "לא רק בנושא הבנייה אלא בכלל. הנה דוגמא - עיריית ראשון לציון משלמת עשרות מיליונים בשנה להסעות של הילדים, חינוך מיוחד, של הכל. תחשוב מה קרה עם מחירי הדלק שעלו, כל החברות דופקות אצלנו בדלת ואומרות שהן רגע לפני קריסה. זה הולך גם הלאה לנושא פינוי אשפה- משאיות, סולר, דלק, הכל מתייקר. יש באמת כאוס עצום עכשיו עם גל ההתייקרויות הזה שמשפיע. אין קבלן, אין ספק, שלא מגיע היום לרשות המקומית ואומר- חבר'ה אני מרים דגל אדום, אנחנו במצב מאוד מאוד קשה, אני מרגיש את זה בהכל ומדובר על הרשות המקומית, לא במיליון ולא בשניים, אלא באמת, עשיתי עם הגזברית שלי חשבון ומדובר בעשרות מיליונים. ראשון לציון עיר איתנה, הכל טוב ויפה, אבל עדיין זה לא איזו באר שאין לה תחתית ואין לה סוף. אני אתן עוד דוגמא, יש את אזור התעסוקה שלנו, עם מגורים ועם הכל ביחד. פה אצלנו במתחם האלף. עכשיו יצאנו למכרז, אנחנו מקימים פה פארק עצום ממדים, אנחנו היינו בתעריפים, באומדנים שלפני גל ההתייקרויות, מה קרה במכרז? אף אחד לא ניגש. וזו בדיוק הבעיה. אנחנו מרגישים את זה גם בגני ילדים, גם בבתי ספר. בזמן שאנחנו יושבים פה בראשון לציון נבנים בערך כ-40 גני עירייה, אנחנו מכינים את התשתיות הציבוריות לפני המגורים. ראשון לציון עיר תחת הסכם גג, מוסיפים ב 5-6 שנים הקרובות למעלה ממאה אלף תושבים. זה מגה אירוע, שיש לו עלויות עצומות של בנייה של גנים, בתי ספר והכל. אנחנו מרגישים את זה כבר עכשיו, כבר עכשיו בבנייה של המוסדות חינוך שלנו, יש כאוס".
"בעולם הממשלות מצאו פתרונות, בישראל לא"
לאחר שהשלושה תיארו את המצב הנוכחי, הסיבות למה שקורה בשטח וגם ההשלכות הצפויות, הגיע הזמן לנסות ולמצוא פתרונות. שאלנו מה ניתן לעשות כדי לקדם את הנושא. יהלומי פתח ואמר: "ממשלות בעולם נתנו פתרונות. הם לא גלגלו את זה על הרשויות המקומיות ואמרו תפתרו את זה. הם באו ותקצבו את הדבר הזה. התקצוב הזה זה הדבר הכי זול שיהיה למדינה כי בסוף זה מתגלגל לאזרח, או למדינה. אני הייתי גם גזבר ברשות מקומית והייתי גם מנכ"ל במשרד ממשלתי, ואני מכיר את צד של הרשויות וגם את הצד של הממשלה. כשמנכ"ל משרד ממשלתי רוצה לתת פתרונות או פקידי אוצר או בכירים בממשלה, הם יודעים לתת פתרונות. אז המודעות קיימת, אבל בתחושה שלי אין מספיק, לא רוצים לקחת אחריות פה ולהגיד יש פה בעיה. אנחנו מצפים מהממשלה שתיקח את כל הגורמים- גם את השלטון המקומי, גם את מזמיני העבודה וכולם ביחד נשב לתת מענה".
גם ינושבסקי דיבר על פתרון אפשרי: "אני חושב שיש כאן שתי בעיות של מה קרה בעבר עד היום, שזה קבלנים שנתקעו בפרויקטים שהם ארוכי טווח כמה שנים שזה בדרך כלל בבנייה. מחירים לא מוצמדים, לא צפו לא את הקורונה, לא את המלחמה ולא את השיבוש והם צריכים סיוע כדי לחיות עם הראש מעל למים. זה סיוע מוצדק שניתן בכל העולם לכל סוגי העסקים. אני גם לא אומר שיזרקו סתם כסף ממסוקים. מי שנתקל בבעיה ספציפית - שבו איתו ותעזרו לו. דבר שני, זה מה קורה מעתה והלאה. התופעה הזאת של להוציא מכרז ואין פונים היא תופעה שאנחנו מקבלים אליה כל יום פניות ממזמיני עבודה כולל בקשה לעשות איתנו כנסים ושאנחנו נפיץ למאגרי קבלנים שלנו וכו'. עכשיו, למה הקבלנים מתקשים בלתמחר מכרזים- אחד, האופק לא ברור. אף אחד פה ואף אחד בעולם לא יודע להגיד מה יקרה למחירים עוד חצי שנה. אבל הקבלנים בטח לא יודעים לתמחר את זה ולהתמודד עם זה ולשאת את זה על כתפיהם. לכן פרויקטים שמעמיסים סיכונים כאלה על קבלנים, דינם או שהם יקבלו הצעה של מישהו מתאבד או שהם לא יקבלו הצעה בכלל. נדרש מנגנון הצמדה ומנגנון נטרול סיכונים במכרז עצמו. וזה המקום של המדינה. יש מדינה שהיא רשת הביטחון החברתית גם של הקבלנים, למרות שמכנים אותם בכל הכינויים כי המדינה לא יודעת להבדיל בין יזם לקבלן. גם הקבלנים צריכים לפעמים עזרה תבואו, תפחיתו את הסיכון, תנו את התקציב הזה למזמיני העבודה לא לקבלן. תנו לעירייה את התקציב כדי שהיא תוכל להוציא מכרז צמוד. זה הזמן להתערב כי התופעה הזו לא תשתפר בחודשים הקרובים, היא רק תחמיר".
לבסוף, גם ראש עיריית ראשון לציון מצביע על השלטון המרכזי כאחראי: "אני חושב שצריך לנצל את העובדה שאנחנו נמצאים בזמן בחירות כדי לבוא ולהגיד - חבר'ה יוקר המחיה, יוקר החיים, וליצור איזה כאוס ציבורי. להגיד שזו השעה לעשות מעשה. צריך לדבר כמו בקורונה שידעו לתת כספים לעסקים, צריכים לתת לרשויות המקומיות, לקבלנים, יזמים, לא משנה מי. מי באמת שיכול להראות שיש מצוקה".
בשיתוף ידיעות הנדל"ן
