בשבוע שעבר הציגה צים, שבבעלות עידן עופר, את הרווח השנתי הגבוה ביותר לחברה ישראלית אי-פעם: 4.65 מיליארד דולר ל-2021 - כמעט פי 9 לעומת אשתקד. חברת הספנות גם הכריזה על חלוקת הדיבידנד הגבוה ביותר לחברה מקומית, שני מיליארד דולר, שחלקו הגדול הולך לבעליה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשנה אחת הרוויחה החברה, שבעבר הייתה בבעלות ממשלתית והופרטה (זוכרים את שיטת השקשוקה?) את כל שוויה בבורסה. איך זה קרה? פשוט: היא ייקרה את תעריף ההובלה הממוצע ב-227% בשנה.
צים ושאר חברות הספנות ניצלו את מצוקת המחסור במכולות, שהחלה עוד בתקופת הקורונה, כדי להקפיץ במאות אחוזים את המחירים: מכולה שעלתה 2,000 דולר הגיעה ל-16 אלף דולר.
הזינוק האדיר הזה התאפשר משום שתובלה ימית היא מוצר חיוני ללא תחליף עם קהל לקוחות שבוי - לכן כל מספר זוכה. רק להזכיר שכשאסם רצתה להעלות את מחיר הפסטה ב-7% בממוצע, כשקל יותר למוצר, נוצרה סערה ציבורית נגד החברה ש"אשמה ביוקר המחיה". שר האוצר בכבודו ובעצמו טרח להתערב ונפגש עם ראשי ענקית המזון שנאלצה לסגת מכוונתה. אז אולי כדאי שיתעורר ויראה מי באמת מעלה את יוקר המחיה בישראל.
את מחירי התובלה הימית הציבור לא פוגש בסופר על המדף ולא במקרר בבית, לכן הוא נשאר אדיש - ולא בצדק. הוצאות ההובלה מגולגלות עלינו ומייקרות את המוצר: היבואן המשתמש בהובלות ימיות או המפעל שמשלם יותר על הסחורה מגלם את הזינוק האדיר בהוצאות ההובלה במחיר המוצר.
אבל בניגוד לאסם, שהצרכן לא חייב לצרוך דווקא את הפסטה שלה, ובכלל לא חייב לאכול פסטה ויכול לעבור לאורז או ירקות, היתרון של צים ושל שאר חברות הספנות הוא שהן מספקת שירות ללא תחליף, במיוחד לישראל - "אי מוקף אויבים" - שהובלה ימית עבורה היא צינור חמצן: 98% מהסחורות המיובאות לארץ מגיעות דרך הים.
שלא כמו כל מוצר צריכה אחר, שמעבר למחיר מסוים הציבור יפסיק לרכוש אותו, בלי צים ומתחרותיה אין סחורה יוצאת ובאה למדינה. וכשאין לציבור הלקוחות של חברות הספנות את שוט החרם, השמיים הם הגבול מבחינת המחירון.
כשמנכ"ל צים, אלי גליקמן, שקיבל אופציות בשווי 80 מיליון שקל בהנפקה בבורסה שביצעה צים בשנה החולפת, מתפאר בתוצאות ל-2021 ומכריז שזאת "השנה הטובה ביותר של צים", מעניין מה יאמר כאשר יחזור העולם לנורמליות, הפקקים בנמלים יסתיימו, מחיר מכולה יירד לתעריף הרגיל טרום הקורונה וגם הרווחים "הפסיכים" של חברות הספנות, יצנחו בהתאם.
לא בטוח ששר האוצר יכול ללחוץ על עידן עופר, כפי שלחץ על אסם, סנו ושאר היצרניות והיבואניות, וחבל שלא ניסה, אבל חבל עוד יותר, אפילו בגדר שערורייה, שהממשלה ובעיקר שרת התחבורה, מרב מיכאלי, לא עושים מספיק כדי לפתור לפחות את נושא הפקקים בנמל אשדוד, שעובדיו אחראים להם במידה רבה.
הקנסות בגובה אלפי דולרים שמשלמים היבואנים לחברות הספנות בגין השהות הממושכת בפקק מגולגלים אלינו הצרכנים כחלק מהוצאות ההובלה, אבל בניגוד לפסטה, כנראה שוועד עובדי נמל אשדוד וכוחו האלקטורלי חשובים יותר לממשלה מיוקר המחייה.
