למרות העלאות הריבית המשמעותיות של בנק ישראל בחודשים האחרונים, הירידה בקצב לקיחת המשכנתאות וגם הפיחות בקצב התחלות הבנייה ברבעון השלישי של השנה, מחירי הדירות עדיין ממשיכים לעלות. השאלה הגדולה היא באיזשהו שלב תהיה בכלל ירידה?
מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, התייחס למצב בפאנל במסגרת ועידת הנדל"ן של ynet ו"ידיעות אחרונות": "ברוסית יש משפט נהדר, שאומר שגם אם תשים תשע נשים אחת ליד השניה, היריון לא ייקח חודש, אז שוק הנדל"ן יש לו קצב משלו. לכן מה שאני חושב זה שבעצם שב-2021 ו-2022 ראינו את הנזקים של 2020 ו-2019, שהיו שנתיים בלי ממשלה, של קורונה וכל הדברים האלה. השנתיים האחרונות של מספרי השיא של השיווקים והשינוי בריבית, יובילו להערכתי לזה שבסוף הרבעון הראשון של 2023 כבר נראה התייצבות ברמת המחירים, אני לא אומר ירידה, אני אומר התייצבות ברמת המחירים, הפסקת מגמת העלייה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר, הוסיף לדעתו מה יוביל לשינוי בהורדת המחירים: "אנחנו מבינים היום שיש אולי שני נושאים עיקריים שבהם אנחנו צריכים ללחוץ. אחד זה ההיצע, להגדיל את ההיצע בצורה דרמטית, והדבר השני זה התשתיות. אלה שני דברים שאם נדע לפתור אותם - פתרנו את המשבר. עכשיו איך עושים את זה? בנושא הגדלת ההיצע, מחסנית התכנון מלאה. השר בצדק אמר שיש המון דירות מתוכננות. אגב, קיבלנו יעדים מאוד יומרניים מהממשלה הקודמת, אבל אני מאמין שלקראת סוף השנה אפילו נפתיע ואולי נעבור את מה שקבעה הממשלה, כלומר התכנון בסך הכל יכול לספק לנו את ההיצע.
"אלא מה? פה אנחנו נתקלים בסוגיית היתרי הבניה. בסוף היצע זה פונקציה של תכנון ומהירות, ובמהירות אנחנו נתקלים בשני דברים עיקריים. הדבר הראשון זה באמת עודף רגולציה, היתרי בניה שלוקחים המון זמן. אנחנו שומעים את זה מהקבלנים, הסיפור של היתרי הבניה הוא סיפור שחייבים לפתור אותו. לא יתכן משך הזמן שלוקח להוציא היתרי בניה. נפתור את הדבר הזה, יגיעו דירות מהר ואז גם תראו את ההיצע".
איפה הפקק?
"הפקק הוא בהרבה נושאים. הפקק הוא בתשתיות, הפקק הוא כמובן במדיניות של ראשי ערים, שבצדק או לא בצדק מבחינתם, לא נותנים ולא ממהרים עם היתרי הבניה. ופה הממשלה הבאה צריכה לדעתי לטפל. צריך בצד אחד לתת לרשות מקומית תמריץ כספי ממשמעותי ביותר על כל היתר שהיא מוציאה תוך פרק זמן קצר. בכל מדינה אחרת בעולם אפשר להגיע להיתרי בנייה בארבעה חודשים, גם אצלנו אפשר, אנחנו לא שונים בנושא הזה ממקומות אחרים".
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, דוחה את הטענות כי השלטון המקומי אשם בכך שלא נבנות מספיק דירות: "הכי קל זה להפיל את זה על העיריות ועל היתרי הבניה ומשק היתר הבניה. קודם כל מי שקבע את הכללים זו מדינת ישראל. אנחנו יודעים מה זה הליך של תכנון, מה הדרישות להיתר בניה, לא אנחנו קבענו את זה אז ההליך הוא מאוד מאוד מסובך, מאתגר, גם לקבלנים כל פעם משנים את השיטות. הנושא הוא שאנחנו מנסים להיתלות בכל מיני דברים לא רלוונטיים כי בסופו של יום מה שקורה היום שמשרדי הממשלה לא מדברים אחד עם השני, וזו הבעיה המרכזית".
על המצב בעיר שלה, אמרה פיירברג-איכר: "אני חושבת שאנחנו דווקא דוגמה ומופת להיתרי בניה. 2,300 היתרי בניה ניתנו רק השנה, סליחה 3,200 יחידות חדשות בנתניה, במסגרת התחדשות עירונית, שכונות חדשות וגם הסכם גג עם המדינה. יש לנו 200 פרויקטים של פינוי בינוי בקנה בעשורים הקרובים, שבסך הכל יתנו יחד עם השכונות החדשות כ-400,000 יחידות דיור".
מנכ"ל אזורים, רון אבידן, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בארץ, התייחס למה שלדעתו מונע את הוזלת מחירי הדירות: "הבעיה הגדולה ביותר היא הפער הכרוני בין ההיצע לביקוש, ועד שלא יתמודדו עם זה בצורה מעמיקה ועד שלא יישמו תוכנית שהיא תוכנית ארוכת טווח המצב לא ישתנה. צריך להבין, נדל"ן זה לא זבנג וגרמנו, ולבנות דירה זה לא לייצר קוטג'. אתה לא מגביר את קצב המכונה ומייצר יותר, יש פה תהליכים שלוקח שנים ליישם".
"אם לוקחים את מה שנאמר כאן על ידי ראש העיר נתניה ועל ידי הדוברים האחרים, אז צריך להבין שבאמת יש בעיה שחלקה היעדר קומוניקציה, חלקה ניגודי אינטרסים בין שלטון מקומי לשלטון מרכזי. אז אם באמת חושבים שבעיית הדיור במדינת ישראל היא בעיה לאומית אז צריך להתייחס ולנסות לפתור אותה כמו שפותרים בעיה לאומית. למשל למנות פרויקטור, מישהו שיעמוד בראש המטה לפתרון בעיית הדיור, לתת לו סמכויות שהן גורפות, ולאפשר לו לעשות פעולות שהן פעולות, לפעמים אגרסיביות לפעמים נמרצות, אחרת, ואני אומר את זה בצער, המחירים של הדירות לאורך זמן ימשיכו לעלות".
"נכון, כרגע יש איזושהי בעיה בשוק שנובעת מקצב של העלאת ריבית מאוד אגרסיבית שקרה בחודשים האחרונים. זה גרם לעליה משמעותית באי ודאות, זה גרם לפגיעה בנוטלי המשכנתאות אבל ההשפעה של זה צריך להבין שהיא לטווח הקצר. ברגע שהציבור יראה שאין פתרון משמעותי לטווח הארוך, החששות מעליית מחיר ימשיכו להיות הווקטור המשמעותי והביקושים יתפרצו שוב".