בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה, ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה הודיעו הלילה (בין שבת לראשון) על החלטתן לנתק מספר בנקים רוסיים משימוש במסלקה הבינלאומית סוויפט (SWIFT), או בשמה המלא: האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית.
בכך, נראה כי ארה"ב וחלק מהמדינות האירופאיות שהתנגדו עד כה למהלך, הסירו את התנגדותן - לפחות באופן חלקי. "נבטיח ביחד שהמלחמה הזו תהיה כישלון אסטרטגי של פוטין", כתבו המדינות בהצהרה משותפת. "אנו נחושים להמשיך להטיל על רוסיה עלויות שיבודדו אותה עוד יותר מהמערכת הפיננסית הבינלאומית ומהכלכלות שלנו. ניישם את הצעדים הללו בימים הקרובים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההחלטה מגיעה בעקבות לחץ של בריטניה, אליה הצטרפו מדינות נוספות רבות באירופה, לקדם את הסנקציה הקשה שנחשבת ל"נשק יום הדין" הפיננסי של המערב נגד רוסיה.
בן וולאס, מזכיר ההגנה של בריטניה, אמר ביום שישי בריאיון לרשת BBC כי "אנחנו רוצים להכניס (לסנקציות על רוסיה) את מערכת הסוויפט, אשר מאפשרת לרוסים להעביר כספים ברחבי העולם ולקבל תשלומים על הגז שלהם. אולם, כמו הרבה דברים, מדובר בארגון בינלאומי ואם לא כל המדינות ירצו להוציא אותם החוצה זה הופך להיות קשה".
במקביל, גם צרפת הודיעה כי היא בעד החסימה של רוסיה מהמערכת. "הסוויפט היא הנשק הגרעיני של הכלכלה", אמר ברונו לה מר, שר האוצר של צרפת. בכיר באחד הבנקים המרכזיים באירופה הוסיף: "זה עניין של ימים עד שרוסיה לא תוכל להשתמש בסוויפט. האם זה מספיק? לא. האם זה הכרחי? לחלוטין. סנקציות הן הגיוניות אם הן גורמות לפגיעה, והסנקציה הזאת תיפגע".
צפו באולפן ynet: הפלישה הרוסית והמחיר הכלכלי
(צילום: נויל האריס)
גם ראשת ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, הודיעה כי תומכת בהצעה ואמרה: "המטרה שלנו היא שההחלטה תתקבל כמה שיותר מהר. ממה שאני שומעת, נראה שלא נשארה התנגדות גדולה למהלך". ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, שגם הוא בעד, אמר ששוחח עם מקבילו ההונגרי, ויקטור אורבן, שעדכן אותו שגם הוא תומך בחסימת הרוסים. במקביל, באוקראינה טענו שקיבלו הבטחה דומה מקפריסין ומאיטליה.
מהי בעצם סוויפט?
סוויפט הוא קואופרטיב בלגי המשמש בתור מסלקה בינלאומית המסייעת להעברות כספים בין בנקים וארגונים פיננסיים ברחבי העולם. המערכת עצמה אינה משמשת להעברת הכספים עצמם, אלא מאפשרת לשלוח הוראות תשלום בצורה מדויקת, מאובטחת ויחסית פשוטה. נכון לשנת 2018, כמחצית מכל התשלומים הבינלאומיים בעולם נעשו באמצעות המערכת.
מי הבעלים שלה?
סוויפט נוסדה בשנות ה-70 של המאה הקודמת בתור קואופרטיב של אלפי מוסדות. המטה של הקואופרטיב יושב כאמור בבלגיה, אולם הוא נותר כשירות ניטרלי עבור משתמשיו ונמנע עד כה מלקחת חלק בסכסוכים.
מה המשמעות של חסימת רוסיה מהמערכת?
המשמעות היא שלרוסיה יהיה הרבה יותר קשה להוציא ולקבל כספים בינלאומיים, לרבות תשלומים על מוצרים שהיא מתבססת על היצוא שלהם, כמו נפט וגז. למעשה, הפעולה כנראה לא תשאיר את רוסיה "מחוץ" למערכת הבנקאית הבינלאומית כולה, אולם כן תהפוך את העסקים איתה למשמעותית יותר קשים לביצוע, שכן כל עסקה תיאלץ להתבצע ישירות בין הגופי הפיננסיים השונים, ללא תיווך ובעלויות יותר גבוהות.
מדוע חלק מהמדינות התנגדו למהלך?
סיבה אחת היא שההשפעה של מהלך כזה על העסקים הרוסים היא שנויה במחלוקת, שכן הבנקים הרוסים יכולים להשתמש באמצעים אחרים על מנת להעביר את הכספים או להעבירם דרך ארצות אחרות, עליהן אין סנקציות, כדוגמת סין אשר הקימה מערך תשלומים משלה שמתחרה בסוויפט. למעשה, האיסור על רוסיה אף עלול לחזק את המעמד של המערכת הסינית בעולם.
בנוסף, קיים חשש כי האיסור יוביל לפגיעה במעמד הדולר העולמי ולהאיץ את השימוש במטבעות אחרים, בהם גם מטבעות וירטואליים, כדוגמת ביטקוין.
יתרה מכך, המדינות המתנגדות חששו כי האיסור עלול גם לפגוע במדינות אחרות המשתמשות בשירות, שאינן קשורות לרוסיה. זאת, בין היתר מכיוון שרוסיה היא אחת הקונות הגדולות של סחורה זרה, במיוחד מהולנד ומגרמניה, והיא הספק העיקרי של נפט, גז ודלקי מאובנים.
האם סוויפט בכלל כפופה לסנקציות בינלאומית?
בעבר, סוויפט נמנעה מהטלת סנקציות על מדינות ספציפיות, בטענה כי היא ניטרלית. אולם בשנת 2012, האיחוד האירופי אסר על איראנים ועל חברות איראניות להשתמש במערכת כחלק מהמאבק כנגד תוכנית הגרעין האיראנית, מה שיכול להיחשב כתקדים גם כעת אל מול רוסיה.
בארגון טענו כי "כל החלטה לכפות סנקציות על מדינות או על אנשים נמצאת בידיהן של הממשלות והמחוקקים המתאימים בלבד. מכיוון שהארגון כפוף לחוק הבלגי, אנו מחוייבים לציית לו ולחוקי האיחוד האירופי".
פורסם לראשונה: 11:23, 25.02.22
