האם המתווה החדש שעליו סוכם היום (ד') בין משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים בעניין אופן התשלום בעבור ימי הבידוד של עובדים אכן ייושם? חלק מארגוני המעסיקים מתנגדים לו בתוקף, כולל עו"ד ליאת תבל, אשר יזמה והובילה את העתירה לבג"ץ מטעם "סל שירותי סיעוד" אליה הצטרפה גם התאחדות התעשיינים, בדרישה שהמדינה תישא בעלויות הבידוד ולא העובדים או המעסיקים.
בתוך כך, נשיאות המגזר העסקי הגישה הערב בקשת הצטרפות דחופה לעתירה לבג"ץ ובה הביעה התנגדות נחרצת לבקשת המדינה לדחות את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין בו קבע בג"ץ שאין דין ימי הבידוד כימי המחלה. 2 מתוך 3 העותרים כבר הגישו הודעת התנגדות נחרצת לבקשה.
ההסכמות על המתווה הושגו ממש ברגע האחרון, שכן בג"ץ דרש שתונח בפניו הצעה למימון ימי הבידוד עד ל-30 בספטמבר. הסיכום החדש שהושג קובע בין היתר כי ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים יהיה, כקבוע בחוק.
העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יחלקו את העלות של יתר הימים, כך שבסופו של יום סך העלות תתחלק בין העובד, למדינה ולמעסיק. על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"ץ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים בחודש נוסף. השיפוי למעסיקים יינתן רטרואקטיבית גם עבור חודש אוקטובר.
אלא שעו"ד תבל הודיעה למנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, כי לא תסכים למתן הארכה כזאת בבג"ץ. "המתווה שהציג משרד האוצר הוא מתווה רע שמגלגל מחדש את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד לפתחם של העובדים והמעסיקים הקורסים", אמרה. "הבידוד הוא איננו המצאה ישראלית ובמדינות רבות בעולם המדינה נושאת בנטל הכלכלי שכרוך בו מתוך הבנה שמדובר במשבר כלכלי קשה ויש להטות שכם ולסייע ולא לברוח מאחריות. למשרד האוצר היו חודשיים לתקן את המצב הזה אבל הוא בחר לגרור רגליים ולגלגל את האחריות הלאה. אנחנו לא נסכים לבקשת הארכה".
לצד זאת, עו"ד תבל מציינת כי ההסכם עליו הודיע משרד האוצר נטול ביסוס משפטי שכן הוא סוכם עם גוף שאינו העותר הראשי בבג"ץ המדובר ואינו מייצג אף את כלל המעסיקים. "מדובר במצב מוזר בו המדינה מנהלת סיג ושיח עם גוף שאין לו כל סמכות להגיע להסכמות בבג"ץ הזה. כמו כן, גם במישור המהותי מדובר בגוף שמייצג קומץ של מעסיקים גדולים ולכן לא פלא שהוא מיהר להגיע ל'הסכמות' על גבם של אלפי מעסיקים שהוא כלל אינו מייצג".
בבקשה שהוגשה הערב הודיעה נשיאות המגזר העסקי שהמעסיקים אינם מסכימים להמשך מימון ימי הבידוד וכי אין להטיל עליהם מס נוסף בגין ימי הבידוד וכן, אין להוריד מימי המחלה של העובדים את ימי הבידוד.
הנשיאות התריעה מפני כוונת משרד האוצר לחוקק חוק עוקף בג"ץ "ולהכשיר באמצעותו את השרץ שבוטל ע"י בג"ץ. העובדה שהמדינה חיכתה עד השעה האחרונה ביום האחרון לפני כניסתו לתוקף של פסק הדין והטעיית בית המשפט העליון בבקשתה כאילו יש הסכמה של המעסיקים להמשיך לממן את ימי הבידוד חמורים. מדובר בחוסר אחריות לאומי ובגרימת נזק בלתי הפיך לכלכלה למעסיקים ולעובדים".
בנוסף, 2 מתוך 3 העותרים: התאחדות המלאכה והתעשייה וארגון חברות הניקיון, החברות בנשיאות המגזר העסקי, הגישו הודעת התנגדות נחרצת לבקשה.
בבקשה נכתב בין היתר כי "מדובר בניסיון למחטף שמבוצע ברגע האחרון בניגוד גמור לדעתן, שנועד לנסות ולחוקק חוק 'עוקף בג"ץ'. בניגוד לנטען בבקשה, לא נוהל מו"מ עם ארגוני המעסיקים המייצגים את כלל המעסיקים במשק ואף לא עם ארגוני המעסיקים המעסיקים את מרבית העובדים במשק ולא הושגו הסכמות משום סוג עם הארגונים הרלבנטיים. נהפוך הוא. בכלל זה לא נוהל כל מו"מ עם העותרות 2 ו-3 , ואלה לא הסכימו למבוקש בבקשה ומתנגדות לכך מכל וכל.
"העותרות 2 ו-3 חברות בנשיאות המגזר העסקי, המאגדת 13 ארגוני מעסיקים במגזר הפרטי המעסיקים מאות אלפי עובדים במגזר הפרטי. בניגוד מוחלט לנכתב בבקשה, גם לא נוהל מו"מ עם נשיאות המגזר העסקי וזו הודיעה על התנגדותה לדחיית יישום פסק הדין ול'הסכמות' המפורסמות ע"י משרד האוצר בשעות האחרונות בתקשורת שכביכול הושגו. העותרות 3-2 מבהירות, כי לא נוהל עמן או עם נשיאות המגזר העסקי מו"מ אינטנסיבי כלשהו ולא הושגו עמן הסכמות עקרוניות או אחרות והם מתנגדות בכל תוקף להמשך נשיאת המעסיקים בעלות ימי הבידוד. הבעיה איננה זמן נדרש לבצע חקיקה ולעגן 'הסכמות' שכן כאלה כלל לא הושגו".
התנגדויות רבות
כאמור, המתווה עליו סוכם קובע כי עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה למעשה בהתאם לקבוע בחוק: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
כן סוכם כי ההסתדרות לא תכריז על סכסוכי עבודה ולא תנקוט בצעדים ארגוניים בדרישה להרחבת הזכאות. עם זאת, ההסתדרות תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, לפיהם המעסיק יהיה רשאי בין היתר, לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון. המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המשלים להסדר המיטיב.
לדרישת המעסיקים, ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות. המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח.
כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה, הוסכם בין הצדדים כי העובדים יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה.
בין המתנגדים להסכם היה נשיא ארגוני העצמאים, עו"ד רועי כהן. "ימי הבידוד - לא על חשבוננו", אמר. "אין שום הסכמה למתווה שהוצע על ידי גורם שאינו מייצג את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, אלא מייצג רק את התעשיינים ואת העסקים הגדולים. ההסכם הזה נולד בחטא ונעשה את הכל כדי שיעבור מן העולם".
גם התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, דחתה את ההסכם וטענה כי "המעסיקים אינם צריכים לשאת בהוצאות השכר עבור ימי הבידוד של עובדיהם ואף לא היו צריכים לעשות זאת מלכתחילה. מפרוץ הקורונה ועד עתה, שילמו המעסיקים 3.5 מיליארד שקל בגין עלות ימי הבידוד של עובדיהם. על המדינה להשיב למעסיקים סכומי עתק אלה. נילחם בהסכם המקומם הזה".
נשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, טענה כי מדובר במחטף מנותק מהמציאות: "מדובר בהסכם שערורייתי ומביש במטרה לחוקק חוק עוקף בג"ץ שמשמעותו דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים לטובת מימון ימי הבידוד של אזרחי ישראל, אשר יוביל לנזק חסר תקדים גם לעובדים שייאלצו לכלות את ימי המחלה שלהם על ימי בידוד".
בקו לעובד אמרו כי "המתווה נוגד את עמדתנו לפיה המדינה צריכה לשאת בעלות ימי הבידוד. עם תחילת המשבר פנתה עמותת קו לעובד לרשויות השונות בעמדה ברורה: ימי הבידוד לא צריכים לרדת ממכסת ימי המחלה של העובדים. המתווה המוצע מותיר למעשה כל עובד שיצא לבידוד ללא ימי מחלה נוספים, כאשר יהיו זקוקים להם.
"במתווה המוצע כן יש לציין שתי נקודות אור: ימי בידוד מעבר למכסת ימי המחלה ימומנו מקופת המדינה. בנוסף, צעד שנעשה לטובת העובדים שאין ברשותם ימי מחלה וכעת זכאים למימון של 70% ממימון מרבית ימי הבידוד. צעד זה כמובן אינו מספק, וכאמור כלל עלות הבידוד צריכה להיות מקופת המדינה.
"עובדים אלו, שאין ברשותם ימי מחלה הם עובדים מוחלשים יותר, ללא ותק וביטחון תעסוקתי, ופגיעה של 15% בשכר חודשי שלהם היא פגיעה משמעותית, שעשויה להוביל עובדים רבים להימנע מבידוד, בכדי לדאוג לכלכלת ביתם. כל זאת לצד העובדה שבין כך ובין כך שני ימי הבידוד הראשונים מושתים על העובדים ויורדים משכרם".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס לתגובות הכועסות של ארגוני המעסיקים ואמר כי "ההבנות שיחוקקו בסוגיית ימי הבידוד, גובשו בעקבות החלטת בג"ץ שניתנה בחודש יולי בהמשך לעתירה בנושא שהוגשה על ידי התאחדות התעשיינים. הן הפנייה והן ההחלטה הותירו את העובדים חשופים בהיבט הכלכלי ובהיבט הבריאותי, תוך סיכון ממשי כי חוסר הוודאות שנוצר, עלול להוביל להפרת הוראות הבידוד.
"ההבנות שהושגו בין הצדדים הן הבנות מאוזנות ואחראיות אך מעל הכול יש בכוחן לשמר את המרקם החשוב והעדין בין המעסיקים, העובדים והמדינה. לא נותר אלא להצר על כך שדווקא בתקופה קריטית למשק, המאבקים הפנימיים בין ארגוני המעסיקים ומגוון הקולות שעולים מהשטח, מכרסמים בקשר המשמעותי בין עובדים למעסיקים. נזכיר כי קשר זה הוא שהביא לא אחת להסכמים שעזרו לשמור על איתנות המשק.
"אנו תקווה כי ארגוני המעסיקים יתעשתו, ידעו להניח את המחלוקות בצד ולא יתנו למאבקי כוחות להכניע את עתידם של התעשייה והעסקים בישראל. באשר להסכמות שיחוקקו - אנו שבעי רצון מכך שהצלחנו להסדיר את הנושא באחריות תוך שמירה על ההסדרים המיטיבים. תפקיד ההסתדרות הוא לשמור על העובדים, תוך ראייה כוללת של טובת המשק - כך פעלנו עד כה וכך נמשיך לעשות גם בעתיד".
שר האוצר, ישראל כץ, אמר כי "בימים קשים אלו אנחנו נדרשים יותר מתמיד לתת הגנה מלאה וביטחון לכל אחד מהעובדים. אני מברך על ההסכם שגובש, תוך שיתוף פעולה חשוב בין הגורמים, שיסייע באופן ישיר ובלתי מתפשר למגזר העסקי".
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר כי "אני שומע את הקולות שדורשים שכל ימי הבידוד יהיו על חשבון המדינה או על חשבון העובד, אבל מתוך תחושת אחריות לאומית, הסכמנו לנשיאה משותפת בנטל, בכפוף לכך שגם המדינה תישא חלק משמעותי מהעלויות".
פורסם לראשונה: 16:40, 30.09.20
