בפסק דין שפורסם לאחרונה הורה בית המשפט למשפחה בירושלים על ביטול צוואה שבמסגרתה הוריש אב לחמישה את רכושו לאשתו ולאחד מילדיו בלבד. השופט שלמה אלבז קבע שהאם ובנה נהגו כלפי האב באופן מבזה, מה שמחזק את המסקנה שהופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת.
הבקשה לקיום הצוואה, שנערכה ב-2006, הוגשה במקור על ידי האלנה והבן, בעוד ארבעת האחים התנגדו. לאחר שמיעת הראיות והגשת הסיכומים הלכה האם לעולמה. בצוואה הורה המנוח את להוריש את חלקו בדירת המגורים להן ואת חלקו בעסק לאשתו. את כל יתר עיזבונו ציווה לאותו בן.
בפסק דין מינואר 2019 נפסלה הצוואה לאחר שנקבע כי בעת עריכתה היה מצבו של האב קשה. הוא היה תלוי באשתו שלא רק שלא סייעה לו אלא אף נהגה כלפיו ביחס לא אנושי ומבזה. נקבע שהיחס המחפיר היה גם מצד הבן שתובע את קיום הצוואה.
הבן הגיש ערעור על פסק הדין והצדדים הגיעו להסכמה שלפיה הדיון יוחזר לבית המשפט למתן פסק דין חדש, כשתינתן חוות דעת מומחה בשאלת מצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה. בעקבות ההסכמה מונה מומחה שהעריך כי סביר שבמועד חתימת הצוואה הייתה למנוח כשירות קוגניטיבית לצוות.
האב ואשתו היו נשואים כ-53 שנה. עד לפרישת האב לגמלאות הוא היה אדם יציב, חזק והיווה גורם משמעותי ביותר במשפחה. לאחר פרישתו כמה שנים לפני עריכת הצוואה הוא החל לסבול ממשבר נפשי שלא אובחן, ככל הנראה מדיכאון, בעקבותיו בשלב מסוים החל לשוטט ברחובות. התנהלות המנוח הייתה מוזרה, הוא סירב להתקלח ולטפל בעצמו, מבגדיו נדף ריח רע ובניו תיארו אותו כ"הומלס" ומוזנח.
האב עבר לגור בקומה העליונה של דירת הקוטג' של בני הזוג והאם המשיכה לגור בקומת המגורים. מצב הקומה העליונה היה ירוד ולא היו בה שירותים או מקלחת. האחים המתנגדים העידו שהאם הכתיבה לאב את מהלך חייו והשתלטה עליו מבלי לדאוג לרווחתו. כך למשל, היא ניתקה את קו הטלפון בקומה העליונה בטענה שבכך היא מקטינה עלויות כספיות ונהגה לכוון את מקלט הטלוויזיה לערוץ שהאב לא אהב, ולהעלים את השלט. האם והבן הכחישו את טענות המתנגדים.
השופט שלמה אלבז ציין שמחומר הראיות עלה שבשנים שקדמו לעריכת הצוואה וגם לאחריה המנוח היה עזוב, בודד ונטוש, ונראה היה כי איש לא דאג לו. הוא היה תלוי באחרים אך לא קיבל סיוע. השופט הוסיף שהנסיבות המזעזעות שנפרסו לפניו ואשר התחזקו לאחר קבלת החומר הרפואי הוכיחו שאין מדובר במקרה רגיל שבו אדם עצמאי מצווה את עיזבונו למאן דהוא שהיטיב עמו.
בפסק הדין צוין שהמצב הירוד בו נמצא המנוח, מלמד על כך שלא הייתה לו כל השפעה על החלטותיו, על כספו ועל עצמאותו, ועל כן ניתן היה להשפיע עליו, באמצעות הפחדה ולחץ, לחתום על צוואה לטובת אשתו ובנו. גם לא נמצא כל הסבר לכך שהמנוח יצווה את רכושו דווקא לאחד הבנים, היחידי שלא עבד עמו בעסק ולא שהה בקרבתו. בסופו של דבר קיבל השופט את התנגדות האחים ודחה את הבקשה לקיום הצוואה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד מנשה יאדו
• ב"כ המתנגדים: עו"ד שירי מלכה ואח'
• עו"ד איריס ירדני עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
