בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישו בני זוג גברים נגד פסק דין שחייב אותם לחשוף בפני רשויות המדינה מי מהם הוא האב הביולוגי של בתם – שאותה הביאו לעולם בהליך פונדקאות – כתנאי להכרה בהורותו של השני. השופט נפתלי שילה כתב שבקשתם לקיום בדיקת רקמות "עיוורת" חותרת תחת יסודות ההורות כפי שנקבעו בפסיקה ודינה להידחות.
בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים והביאו לעולם שני ילדים - בן שלוש ובת שנה. לאחר לידת בנם הבכור הם קיבלו פסק דין הצהרתי שקבע, על סמך בדיקת רקמות, כי אחד מהם הוא אביו הביולוגי. בהתאם לכך קיבל בן זוגו צו הורות פסיקתי (החלטה שיפוטית המכירה בהורותו על הקטין מכוח הקשר הזוגי).
לאחר שנולדה הבת ביקשו המערערים ללכת על מתווה שונה. בתביעה שהגישו לבית המשפט למשפחה הם עתרו למתן פסק דין שיקבע שלקטינה יש זיקה גנטית לאחד מהם, אבל מבלי לציין למי. לצורך כך הם ביקשו לערוך בדיקת רקמות "עיוורת", שרק תאשר את הקשר הגנטי בינה לבין אחד מהם - מבלי לציין את זהותו.
התביעה נדחתה בנימוק שלקטינה עומדת הזכות לדעת מיהו אביה הביולוגי, וההורים ערערו למחוזי. לטענתם, קבלת בקשתם תנטרל את ההעדפה הטבעית הקיימת כלפי ההורה הגנטי ותיצור מעמד שווה ביניהם ביחס להורות על הקטינה.
עו"ד עדי חןאבי חןמנגד טענה המדינה כי אין אפשרות לקבוע הורות גנטית ערטילאית, וכי כל עוד לא הוכח קשר גנטי להורה מסוים – נחשבת הילדה כשוהה בלתי חוקית.
השופט שילה הסביר שלא ניתן לבסס את הורות הצדדים על הילדה מבלי לערוך בדיקת רקמות שתקבע מי מהם הוא האב הביולוגי. לדבריו, בהתאם לפסיקה קיימים כמה אדנים לקביעת הורות כאשר הרלוונטי במקרה זה הוא הכרה מתוקף "זיקה לזיקה". לפי מתכונת זו, הפסיקה קובעת שתחילה יש לברר מיהו ההורה הגנטי ורק לאחר מכן יוכל ההורה השני לקבל צו הורות פסיקתי מכוח זיקתו להורה הביולוגי. "בירור זה הוא הכרחי ואין לוותר ולדלג עליו", נכתב בפסק הדין.
השופט הוסיף כי אין מקום לקביעת הורות ערטילאית, ועמדת בני הזוג שלפיה יש להסתיר מבית המשפט את זהות ההורה הביולוגי מונעת ממנו להכיר בהם כהורים בהתאם להסדרים שבפסיקה. הוא אף הטיל ספק בתפיסתם שלפיה הורות מכוח "זיקה" הינה בעלת מעמד נמוך יותר מהורות גנטית. הוא הדגיש שאין כל הבדל בין שני סוגי ההורות וזו הראשונה איננה "פריכה" יותר מהשנייה.
בפסק הדין הודגש שבירור זהותו של האב הגנטי נחוצה למקרה שבו חלילה תתעורר בעיה רפואית שתצריך לדעת מי נושא במטען הגנטי של הילדה. בנוסף התקבלה עמדת המדינה שלפיה הימשכות ההליכים עקב התעקשות בני הזוג לביצוע בדיקה עיוורת גורמת נזק לקטינה, שנחשבת כרגע לחסרת מעמד בישראל על כל המשתמע מכך. לפיכך נדחה הערעור.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד איריס שינפלד
• ב"כ המדינה: עו"ד אורלי לוי מנצור
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
