עובדי ההייטק משלמים יותר משליש ממס ההכנסה המשולם בישראל וכרבע מכלל תשלומי המס הקשורים לחברות ולעבודה בישראל. כך עולה ממסמך מיוחד של רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמפורסם היום (ג'), המצביע על התרומה המשמעותית של ענף ההייטק להכנסות המדינה.
המסמך כולל לראשונה בחינה מעמיקה של ההכנסות הקשורות להייטק, והוא מזהיר כי שינויים הקשורים בתעסוקה בהייטק ישפיעו על הכנסות המדינה באופן משמעותי, מה שחשוב במיוחד לאור ההוצאות הגדולות שנרשמות בחודשים האחרונים בצל המלחמה. אף שהוא מתייחס לשנים 2021-2020, מחבריו מעריכים, כי על סמך הגידול במספר המועסקים בהייטק, ובהתבסס על העלייה בשכר הממוצע בענף, על אף המשברים האחרונים, תרומתו הישירה של הענף להכנסות המדינה אף עלתה מאז.
לפי הסקירה, סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק הגיעו ל-9.3% מתקציב המדינה ב-2020. הכנסות אלו, לפי הדוח, נובעות ברובן הגדול מהמיסוי על שכר העובדים. 85% מסך הכנסות המדינה הנובעות מהענף מגיעות ממיסוי על שכר (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות), ורק 15% ממס חברות. הפער נובע מהשכר הגבוה בענף ההייטק שמאפשר גביית מס הכנסה גבוהה במיוחד, לעומת מס חברות קטן יחסית באופן ממוצע שמשלמות החברות בענף - בין אם משום שמדובר בסטארטאפים שלרוב מתנהלים ללא רווחים משמעותיים שעליהם הם נדרשים לשלם מס חברות, ובין אם מדובר בחברות רווחיות שנהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
לפי הדוח, תשלומי המס של עובדי ההייטק עלו בתוך 5 שנים מ-29% ל-36% מכלל מס ההכנסה המשולם בארץ, ובתקופה של שש שנים, כמעט 100 מיליארד שקל נכנסו לקופת המדינה מאותם תשלומים. עיקר תשלומי המס, אגב, מגיעים מקבוצת העובדים המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים במרכז הארץ ובתל-אביב.
עוד עולה מהדוח הפער המשמעותי בין תשלומי המס של עובדי ההייטק לבין התשלומים של שאר העובדים במשק, בהתאם לפער במשכורות עצמן: תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 עמד על 6,966 שקל, פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים).
עוד מתברר, כי תרומתן של חברות ההייטק הזרות להכנסות המדינה משמעותיות במיוחד: אף שהעובדים בהן מהווים כ-25%-20% בלבד מכלל העובדים בענף ואף שהן מהוות 0.3% בלבד מכלל החברות העסקיות: הן מכניסות לקופת המדינה יותר משליש מסך תרומת ההייטק.
המלצות רשות החדשנות
מטרתו של הפרסום, המתבסס על הנתונים העדכניים ביותר של רשות המיסים, הוא להתאים את המדיניות הממשלתית וההשקעות בתחום, ולהעריך את ההשפעות של שינויים בענף על המשק כולו. לנתונים אלה משמעות מיוחדת לאור עלויות המלחמה וההאטה הכלכלית מאז ההחלה, כאמור.
לצד הדו"ח מפרסמת רשות החדשנות שורת המלצות נלוות, ביניהן: הגברת ההשקעות הממשלתיות בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטארטאפים, כפי שנעשה בתקציב 2024; פעולות חינוכיות נמרצות לשילוב בהייטק של אוכלוסיות כמו נשים, חרדים וערבים; הסרת חסמים לפעילותן של חברות רב-לאומיות בישראל, ושיפור תשתיות הנתונים על מגזר ההייטק לצורך קביעת מדיניות.
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין: "לענף ההייטק חשיבות אסטרטגית לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה. לכן חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסיה, ויש חשיבות עליונה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, במיוחד בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטרטאפים בעלי טכנולוגיות עמוקות (דיפטק), שבהם קשה יותר לגייס השקעות פרטיות".
