צפו: ראיון באולפן ynet עם מנהל רשות המיסים, ערן יעקב
(צילום: ירון ברנר, ניצן דרור)
ההכנסות ממיסים בחודש אפריל עמדו על 21 מיליארד שקל, זאת בעוד היעד המקורי לחודש זה, שנקבע לפני התפרצות הקורונה, עמד על קצת יותר מ-25 מיליארד שקל. כך נודע ל"כלכליסט". בין 1.5-2 מיליארד שקל שלא נגבו מוסברים על ידי דחיית תשלומי המע"מ לעסקים המדווחים על בסיס דו חודשי עם מחזור עסקים של עד 1.5 מיליון שקל.
גורמים ברשות המיסים סבורים כי יתר הירידה בהכנסות ממסים מוסברת על ידי דחיות פרטניות שביקשו חברות שונות בצל משבר הקורונה. בסופו של דבר, לנוכח היקף ההשבתה של חלק ניכר מהעסקים, ומיליון העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, מדובר בנתונים מפתיעים לטובה. בחודשים הבאים סביר להניח שנראה המשך של הירידה בהכנסות ממיסים.
כבר עכשיו גורמים בכירים במשרד האוצר סבורים כי ההחלטה שלא לדחות את תשלומי המע"מ לעסקים גדולים או את ניכויי מס ההכנסה הייתה נכונה. זאת משום שבאופן זה, העסקים והשכירים שהרוויחו שילמו מיסים החודש, ואלו שפעילותם נפגעה החלו לקבל את המענקים. בשלב זה הם קיבלו רק את הפעימה הראשונה, אולם הפעימה השנייה אמורה להתחיל עוד השבוע.
אם גבייתם של מיליארדי שקלים נוספים הייתה נדחית - כפי שעתרה לשכת רואי החשבון לבג"ץ - ייתכן שעל החשב הכללי באוצר היה לגייס מיליארדי שקלים נוספים בחו"ל. זאת בנוסף לגיוס של 5 מיליארד דולר לטווח של 40 שנה בשבוע שעבר משווקים אסייתיים בריבית של 3.8%, וגיוס של 5 מיליארד דולר נוספים בסוף מרץ בריביות של בין 2.75% (עבור אג"ח ל-10 שנים) ל-5% (עבור אג"ח ל-100 שנה).
משבר הקורונה פגע במי שממילא לא משלמים מיסים
אחת המסקנות מהיקף הגבייה הגבוה יחסית, ומכך שעיקר הירידה נרשמה במיסים העקיפים ולא במיסים הישירים - דוגמת מס הכנסה ליחידים ומס חברות - היא כי משבר הקורונה פגע במי שממילא לא משלמים מיסים. הכוונה היא לבעלי משכורות נמוכות שהוצאו לחל"ת וכעת מקבלים דמי אבטלה, וכן עצמאים בעלי רווחים נמוכים. זה עומד בקנה אחד עם ניתוח של בנק ישראל, לפיו מרבית ענפי המשק שהיקף ההשבתה בהם גבוה, הם כאלו שמעסיקים עובדים בשכר נמוך יחסית.
נקודה חשובה נוספת היא שהשפעת הפגיעה במשק על גביית המיסים מושהית ולא מגיעה מיד עם המשבר, אלא מעט אחרי השיא. ניתן להסביר זאת בכמה דרכים. כך למשל, חלק מהפעילות שעוד התרחשה בחודש מרץ גולגלה להכנסות באפריל, למשל בעסקאות נדל"ן.
בשלב זה מעריכים באוצר כי התוצר יירד השנה בכ-5.4%, אך גם שהיקף הירידה בהכנסות יהיה גבוה מהיקף הירידה בצמיחה. חברה שהכנסותיה פחתו במידה ניכרת - אך ההוצאות שלה נותרו קבועות - תספוג ירידה חדה יותר ברווחים, ומכאן בתשלומי המיסים; קיצוץ בשכר משפיע לא רק על מס ההכנסה אלא גם על הצריכה ולכן גם על גביית המע"מ; בנוסף, בעוד שבתחילת המשבר הבריחה משוק ההון הביאה להכנסות רבות ממס רווחי הון ואלו קיזזו מעט את הירידה בהכנסות, בהמשך הירידה בהכנסות מרווחי הון קיבלה ביטוי משמעותי יותר. באוצר יבחנו את הנתונים כדי ללמוד על השפעת משבר הקורונה על המשק ולאתר את הכלים היעילים יותר להוציא את המשק ממשבר נוסף, אם יתרחש.
