ביום חמישי האחרון, דונלד טראמפ הכריז על השקת קולקציית שעונים רשמית הנושאת את שמו במטרה לגייס עוד כספים לקמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית. הקולקציה, שזמינה לרכישה באתר GetTrumpWatches.com, מציעה מגוון שעונים במחירים הנעים בין 499 ל-799 דולר עבור דגמי כסף וזהב חלקי, ועד 100,000 דולר עבור שעוני זהב מלא המצוידים במנגנון טורבילון מתוחכם. כך לפי פרסום בסוכנות הידיעות בלומברג.
כל השעונים בקולקציה הם במהדורה מוגבלת. הדגמים הזולים יותר, המכונים "Fighter", יוצרו ב-1,000 יחידות בלבד, בעוד שכל אחד משלושת הקווים היקרים יותר, הנקראים "Victory Tourbillon", מוגבל ל-147 יחידות ממוספרות - רמז ברור לתפקיד הנשיא ה-47 של ארצות הברית, עליו מתמודד טראמפ כעת.
3 צפייה בגלריה
טראמפ ואחד מהשעונים שהוא מציע למכירה
(צילומים: KAMIL KRZACZYNSKI / AFP, מתוך האתר GetTrumpWatches.com)
שעוני ה"Fighter" נושאים את חתימתו של טראמפ בזהב על פני השעון, בעוד שדגמי ה"Victory" מציגים את חתימתו על הגב, על גבי דסקית זהב הניתנת להסרה כדי לחשוף גב שקוף מספיר, דרכו ניתן להתבונן במנגנון השעון הפנימי.
האם 100,000 דולר הוא מחיר יקר לשעון כזה? התשובה היא כן. הטיעון העיקרי למחיר כה גבוה הוא שמדובר במזכרת של טראמפ במהדורה מוגבלת, ומעריצים מסוימים שלו עשויים להיות מוכנים לשלם סכום כזה. השעון נראה כמו משהו שטראמפ עצמו עשוי לענוד, כשלמעשה לנשיא לשעבר יש כמה שעונים יפים מבתי היוצר המפורסמים Patek Philippe, Rolex ו-Vacheron Constantin.
ללא קשר לטראמפ, השיווק של שעון ה-Victory הידני מנמק את המחיר הגבוה בכך שהמארז והצמיד עשויים כמעט במלואם מזהב 18 קראט (ורוד או צהוב) ומעוטרים ב-122 יהלומים קטנים על המסגרת והאוזניים. מנגד, ניתן להשיג Rolex Day Date מזהב מלא עם יהלומים בכ-60,000 דולר, וזה מיצרן השעונים המוביל בעולם.
הטיעון השני למחיר הגבוה הוא מנגנון הטורבילון - כלוב מסתובב המסובב בקביעות חלק מרכזי ממנוע השעון - כך שהכבידה לא תשפיע על מדידת הזמן. ההתקן הומצא בשנת 1801 ע"י אברהם-לואי ברגה, שמכר שעונים לנפוליאון ומארי אנטואנט. זהו מנגנון מורכב וקשה לייצור ותחזוקה, ולכן שעונים עם טורבילון נוטים להיות יקרים.
אך מחברה שווייצרית ותיקה ואיכותית כמו Frederique Constant, שמייצרת את מנגנוניה בתוך החברה, ניתן להשיג שעון טורבילון בכ-15,000 דולר.
למרות המחירים הגבוהים והביקורת על איכות השעונים בהשוואה למותגי יוקרה מבוססים, נראה כי טראמפ מסתמך על הפופולריות שלו ועל נאמנות תומכיו כדי למכור את הקולקציה. זהו צעד נוסף בניסיונותיו להרחיב את מותג טראמפ מעבר לנדל"ן ופוליטיקה, תוך ניצול בסיס התומכים הנלהב שלו.
נותר לראות האם קולקציית השעונים של טראמפ תצליח בשוק התחרותי של שעוני היוקרה, אך אין ספק שהיא מושכת תשומת לב רבה ומעוררת דיון על הקשר בין פוליטיקה, מיתוג אישי ותעשיית היוקרה.
