תזכורת: צפו בתוכנית הכלכלית של אולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
בישיבתה שלשום אישרה ממשלת נתניהו-גנץ תוספת תקציבית של כ-11 מיליארד שקל עבור סיוע לעסקים ולעצמאים ותמיכה בהחזרת שכירים הנמצאים בחל"ת למעגל התעסוקה. התוספת חשובה, אך הביצוע בפועל של ההחלטות חשוב יותר - וזה מתעכב, מתעתע, מזגזג. בכך מוסיפה הממשלה אי-ודאות ביצועית לאי-הוודאות הכלכלית שנגרמה בגלל משבר הקורונה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה: "משבר הקורונה יצר מציאות חדשה שבה נכון להגדיל באופן זמני את הגירעון והחוב כדי למנוע נזק מתמשך לכלכלה". ובהסתכלו לעתיד הוסיף: "חשוב שעד שנשתכנע שחזרנו לתוואי צמיחה ולפעילות כלכלית ברמה נאותה, נימנע מלהפעיל כלים פיסקליים מצמצמים העלולים לפגוע בהתאוששות המשק". הנגיד הצביע במפורש על דיוני תקציב המדינה לשנת 2022 - לא 2021! - כנקודת זמן מתאימה להתחיל לשקול קיצוצים והעלאות מיסים.
בכך שם פרופ' ירון סוף למסע ההפחדות על גזרות ומיסים העומדים כביכול בפתח. בנק ישראל בהנהגתו העניק לממשלה היתר מקצועי לדחות את הטיפול בגירעונות לפחות לעוד שנה וחצי - וגם אז בתנאי שהמשק ישוב לאיתנותו והתעסוקה תתאושש. בינתיים ימומנו הגירעונות על ידי הגדלת החוב הממשלתי ו/או הדפסת כסף עקיפה, המותרת באין סכנה להאצת האינפלציה.
דברי הנגיד בממשלה הסתמכו על תחזיות הבנק עצמו ונתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עולה מהם תמונה של משק במיתון עמוק אך בר-חלוף. ברבע הראשון של השנה התכווץ התוצר המקומי הריאלי בכשני אחוזים בהשוואה לרבע האחרון של 2019 (ובכשבעה אחוזים בחישוב שנתי, הנועד לענות על השאלה בכמה יצטמצם התוצר בכל השנה אם קצב הירידה של הרבע הראשון יתמיד עד סופה).
ההתכווצות אמנם חדה אבל פחות חמורה מהחזוי ומציבה את ישראל במקום פחות גרוע ממדיניות אירופאיות גדולות, בהן קצב הצלילה של התוצר נאמדת ב-15% עד 20%. חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי התוצר המקומי של ישראל יקטן השנה "רק" ב-4.5%. נקודת האור הבולטת: יכולת עמידה מרשימה של ענפי ידע, תוכנה, מו"פ (מחקר ופיתוח) ואנרגיה בסערת המשבר.
בתחום התעסוקה, לעומת זאת, אין עדיין קרן אור ברורה. באפריל, בשיאו של סגר הדוק, 40% מישראלים בגיל העבודה לא עבדו - וגם במחצית חודש מאי התעסוקה במגזר העסקי עדיין נמוכה ב-30% לפחות בהשוואה לתחילת השנה. מול העובדות הקשות הללו "אין טיפה של היגיון כלכלי בדיבורים על מיסים וגזרות תקציביות עכשיו או בקרוב, לא לפני שנחזור לרמת פעילות כלכלית קרובה ל-2019", נכתב בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות". כעת זו גם עמדתם הפומבית הנכונה של כל הממשלה ובנק ישראל.
