המהפך של בנייני האומה: המקום שבו התקיימו לאורך השנים אירועים לאומיים והיסטוריים, צפוי להפוך למרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון בשטח כולל של 55 אלף מ"ר. חזית המבנה תישמר, אך כחלק מהרחבת אודיטוריום "אוסישקין" תוקם על הגג כיפת זכוכית. במסגרת פרויקט רובע הכניסה לעיר ייבנו לצד בנייני האומה בתי מלון ומגדלי משרדים.
- למ"ס: ירידה של כמעט 40% במכירות דירות בעקבות משבר הקורונה
- ליצמן: מענקים לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה שמחירן עד 700 אלף שקל
- 98% מוועדות התכנון לא ביצעו מעקב אחר עבירות בנייה
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנייני האומה הוקמו בשנות החמישים של המאה הקודמת ביוזמת הסוכנות היהודית, שביקשה להקים מרכז כנסים שיארח את הקונגרס הציוני. המבנה תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, בתהליך בנייה שנמשך עשור עד חנוכת הבית ב-1963.
2 צפייה בגלריה
הדמייה של בנייני האומה עם כיפת הזכוכית
(צילום: POPULOUS גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים)
"בנייני האומה נבנו עם חזון להיות בית לכינוסים לקונגרס היהודי במדינת ישראל", אומרת המנכ"לית מירה אלטמן. קק"ל היא הבעלים של המגרש הכולל 43 דונם, והסוכנות היהודית ועיריית ירושלים הן הבעלים של חברת בנייני האומה המפעילה את מרכז הקונגרסים. לצד הרחבת בנייני האומה, יקומו על השטח של המגרש עוד שני בתי מלון, מגדלי משרדים, מתחם דיור מוגן ושטחי מסחר ופנאי בשטח של כ-400 אלף מ"ר.
כיום מרכז הקונגרסים כולל 12 אלף מר של שטחי תצוגה לתערוכות ו-27 אולמות, ביניהם אודיטוריום אוסישקין עם 3,000 מושבים. במרכז ייבנו שטחי תערוכות ואולמות תצוגה רב-תכליתיים - EXPO בשטח של 9,000 מ"ר בגובה של 12 מטר. "המרכז יוכל לארח קונגרסים ותערוכות בינלאומיות", אומרת אלטמן. "כל אירוע כזה מכניס עשרות מיליוני שקלים לבתי מלון, מוזיאונים, מסעדות וספקי שירותים".
מדי שנה מתקיימים בבנייני האומה כ-500 אירועים עם עשרות אלפי משתתפים, אך הקורונה השביתה את הפעילות בחודשים האחרונים. "האירוע האחרון היה במארס", אומרת אלטמן. חלק מהעובדים יצאו לחל"ת ולאחר שחזרו לעבודה, השכר של כל עשרות העובדים קוצץ. אלטמן שומרת על אופטימיות: "אני מאמינה באנשים ובערכים, זה יהיה מרכז הכנסים המוביל בישראל ובעולם".
