המגפה הכלכלית מגיעה גם להייטק: צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ישראל היא המדינה השנייה בעלייה במספר המובטלים שלה במשבר הקורונה בין המדינות המפותחות, עם 708% אחוזי עלייה עד סוף אפריל. לפני ישראל ממקומת ארצות הברית, עם 40 מיליון מובטלים וגידול של 850%. אחרי ישראל מדורגות אירלנד ונורבגיה - שתיהן עם עלייה של יותר מ-400%. כך עולה מדו"ח מבט לתעסוקה 2020 של ה-OECD המתפרסם היום (ג') וכולל פרק על משבר הקורונה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ה-OECD צופה שהאבטלה בישראל ב-2020 תעלה במקרה של גל שני מ-3.8% ב-2019 ל-8% ב-2020. ב-2021 הוא צופה עלייה נוספת באבטלה ל-8.8%. עם זאת, נראה שהתחזית לא מעודכנת ולא הביאה בחשבון גל שני מוקדם כל כך. שיעור האבטלה בישראל עומד זה החודש הרביעי על יותר מ-20%, ולכן קשה להאמין שאחוז האבטלה השנתי בישראל יהיה נמוך מ-10%, שכן סביר שיהיה גבוה יותר.
ספק אם מישהו האמין בתחילת משבר הקורונה שבחודש יולי עוד תשרור בישראל מגה אבטלה של 21%, עם 850 אלף מובטלים. ישראל מצויה בסיוט תעסוקתי מתמשך שעשוי רק להחריף מסגירתו המחודשת של המשק. בתחילת המשבר עוד הייתה תקווה שבספטמבר שיעור האבטלה יתייצב על 8%‑10%, בשלב זה יהיה אופטימי לקוות לנתונים האלה לפני קיץ 2021.
מאות אלפי מובטלים לא רואים משרה בקצה המנהרה
המחדל של הממשלה כפול. מצד אחד המשק נפתח כאילו הקורונה כבר מאחורינו ואין צורך באכיפה. מאות אלפי מובטלים לא רואים משרה בקצה המנהרה בגלל "גישת הסמוך" הזו. מצד שני, נעשה כל כך מעט כדי להחזיר את העובדים. כשהאוצר כבר החליט לחלק מענק לעידוד תעסוקה, הוא ניתן כפיצוי למעסיקים גדולים, עם קשר רופף להשבת עובדים.
שורת גורמים אמרו מתחילת המשבר שעדיף היה לשלם למעסיקים כדי להחזיק את העובדים אצלם מאשר לעודד אותם להוציא לחל"ת. בשני המקרים ההעסקה נמשכת, אך במצב שבו המעסיק משלם את השכר הקשר משמעותי יותר. מחקרים מראים שבמדינות שבהן נשמרת רציפות ההעסקה במשברים מפוטרים פחות אנשים. במונחי ישראל, זה יכול להיות הבדל של עשרות אלפי משרות.
בתוך חודש מתחילת המשבר כבר הוצאו כ-900 אלף עובדים לחל"ת - ולא נותר טעם לבכות על חל"ת שנשפך. מאז עלו שורת הצעות למודלים למימון דמי אבטלה חלקיים למובטלים שיחזרו לעבוד במשרה חלקית. גם זה לא קורה.
כחצי מהמובטלים - צעירים עד גיל 34
יותר מ-400 אלף מהמובטלים הם צעירים עד גיל 34. שירות התעסוקה מזהיר מתחילת המשבר שאבטלה ממושכת של צעירים משכבות חלשות עלולה לגרום להם להיפלט משוק העבודה לשנים ארוכות ולחבל אנושות בעתידם. יש דרכים למנוע את זה, או לפחות להקטין את התופעה.
למשל, לממן העסקה של צעירים חסרי ניסיון בהתמחויות, כפי שהציעה סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר ומנכ"לית עמותת בעצמי נירה צימלס. אלו בדיוק הרעיונות היצירתיים הנדרשים במצב החריג כל כך שבו ישראל נמצאת - ואלה בדיוק הרעיונות שהממשלה מסרבת לקדם. אם היא לא תתעשת מהר מאוד, דור שלם עלול ללכת לאיבוד.
מצב שבו כבר כמה חודשים אחד מכל חמישה אנשים אינו עובד, אמור לגרום לזעזוע חברתי עמוק. אבל הזעזוע בינתיים מתחת לפני השטח ואין דיון ציבורי על צונאמי העוני החדש. סיבה מרכזית לכך היא שהמובטלים מגיעים בעיקר מהשכבות החלשות ביותר בחברה: הרבה חרדים שהפוליטיקאים שלהם ממילא לא מעודדים אותם לצאת לעבוד; הרבה ערבים שהפוליטיקאים שלהם מאוד לא אהודים בדעת הקהל היהודית, והרבה עולים. אם תתחיל מחאה חברתית, זה יהיה כשהאבטלה תגיע בענק למעמד הבינוני. ואולי אחרי שלוש מערכות בחירות הציבור הישראלי כל כך מוכה ולא מצפה לכלום מהפוליטיקאים שלו.
בדרך למיתון חסר תקדים: הכלכלה במדינות האיחוד האירופי תתכווץ השנה ב-8.7%
בתוך כך, הנציבות האירופאית הכריזה היום כי התוצאות הכלכליות של משבר הקורונה יהיו "הרסניות" עבור אזור האירו. הנציבות חוזה ירידה של 8.7% מהתמ"ג (תוצר גולמי מקומי) ב-2020 ב-19 המדינות בגוש. הצמיחה הצפויה ב-2021 לא תצליח להדביק את הירידות התלולות ותעמוד על 6.1%. ב-2022 צפויה עלייה של 6.3%.
הנפגעות העיקריות תהיינה איטליה, ספרד וצרפת, שסבלו ממספר החולים והקורבנות הגבוה ביותר באירופה, עם ירידה ממוצעת של 10% בתוצר. ב-2021 תהיה עלייה של 7.6% בצרפת ושל 7%-6% באיטליה ובספרד. גרמניה, לוקסמבורג, מלטה ופינלנד יפגעו פחות: הכלכלה שלהן תצנח ב-6.3% ב-2020 וצפויה לצמוח ב-5.3% ב-2021.
"התחזיות ממחישות את התוצאות ההרסניות של המגפה, שההיקף ומשך הזמן שלה אינם ידועים", אמר הנציב האירופאי לענייני כלכלה פאולו ג'נטילוני, "אנו מנווטים במים עכורים". לדבריו מצבה הכלכלי של אירופה תלוי גם בגורמים כמו זמינות החיסון נגד הנגיף והצלחת הסכמי הברקזיט, שיכולים לעודד צמיחה או "להשפיע לרעה על שני הצדדים, בעיקר על בריטניה".
המגפה גם משפיעה על אחוזי האבטלה ויכולת העסקים להחזיר חובות, ואלה משפיעים על הבורסות באירופה. יש בהודעת הנציבות גם נחמה: "הנתונים הראשוניים שנאספו במאי-יוני מצביעים שהרע מכל כנראה מאחורינו".
