אודרי בן ברוך (45), אם יחידנית לילדה בת שלוש, עבדה במשרד פרסום כמנהלת משרד ומזכירה אישית. רגע לפני הקורונה התפטרה והחלה בחיפוש עבודה חדשה, אבל המשבר טרף את הקלפים. "מרגע שהמשבר פרץ הכל מת", היא מספרת בשיחה עם ynet. "בתקופה שהיה סגר לא היה למה להגיש בכלל קורות חיים כי לא היה שום דבר פתוח, אבל גם עכשיו חברות לא פותחות תקנים ולא מגייסות עובדים, במיוחד בתחום שהגעתי ממנו".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בן ברוך שימשה כעוזרת אישית ומנהלת משרד מעל 20 שנה. "יש לי הרבה ניסיון ואני מקצועית מאוד, עבדתי עם חברות בכירות ומנהלים בכירים במשק", היא מספרת. "לי אין מזונות, ואני לא מאשימה אף אחד. זו הייתה בחירה שלי להיות אמא ואני לא מחפשת טובות ולא נדבות. הגעתי לאמהות מוכנה עם חסכונות, אבל אני מרגישה שכל יום אני נשברת מחדש וצריכה להרים את עצמי".
מעבר לקושי למצוא עבודה, יש לדבריה גם פגיעה משמעותית בשכר המוצע. "השכר שמציעים נמוך מאוד, הוא ירד ב-30%-40%, כלומר אם בעבר הרווחתי 10,000 שקל נטו, היום מציעים את אותה המשרה ב-7,000 שקל ואפילו 6,000 שקל", היא משתפת. "זה משהו שאי אפשר לחיות איתו. בנוסף, המספר הגדול של המועמדות לכל משרה לא משאיר שום אופציה. פשוט לא חוזרים אלי. מתוך 30 תפקידים שאני פונה אליהם בחודש, יש לי אולי ריאיון אחד. מבן אדם מבוקש, שהשם שלו רץ בין מנהלים בכירים, עברתי לשום דבר. זה פשוט מייאש את הנשמה".
לתחושתה, נשים הן הנפגעות הראשונות מהמצב - ובפרט אמהות יחידניות וחד הוריות. "היד היום קלה על ההדק - גם מוציאים לחל"ת וגם לא מחזירים למעגל העבודה", היא אומרת. "יש היום המון נשים בכירות בעלות תארים שמחפשות עבודה. על כל משרה שאני שולחת, יש בערך עוד 600 מועמדות ששולחות קורות חיים. זה משהו בלתי אפשרי. אני מגיעה לראיונות עבודה במקומות מובחרים אבל כל פעם מגיעה לשלבים האחרונים וזאת עם התואר השני תיקח את זה".
צפו: משפחות קשות יום על תוספת כספית בקורונה
פשרות מקצועיות כדי להביא פרנסה
בן ברוך אינה היחידה. משבר הקורונה הביא לפגיעה משמעותית במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, בדגש על אמהות חד הוריות. לפי נתוני שירות התעסוקה, בחודש יוני הגישו תביעות דמי אבטלה והבטחת הכנסה כ-40 אלף נשים חד הוריות, מהן 24 אלף בחל"ת. זאת לעומת כ-10,000 נשים חד הוריות טרום המשבר (בחודש פברואר), כלומר מדובר בעלייה של 400%. נתונים אלו מצטרפים לדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב-ynet, לפיו שיעור העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה גבוה במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך יחסית, ובעיקר בקרב צעירים ונשים.
"אני מתחילה להבין שאצטרך להתפשר על השכר, על התפקיד או על השעות, כך שלא בטוח שאראה את הילדה. אבל מה יצא לי מזה אם אביא מטפלת?", ממשיכה בן ברוך. "כשסוף סוף חוזרים אלי ואני מבקשת גמישות בשעות, לצאת פעמיים בשבוע כדי להוציא את הילדה, פה זה נגמר. מציעים שכר שלא ניתן לחיות ממנו ומבקשים עבודה עד 18:00. אני אמא, מה קורה פה? מה, הוציאו אותי לפנסיה בגיל 45? אנחנו העובדות הכי מדהימות, הכי רציניות ותקתקניות, והכי חשובה לנו הפרנסה".
כדי לשפר את סיכוייה למצוא עבודה, היא משתתפת בקורס רכזי גיוס בעמותת itworks, הפועלת לקידום גיוון בתעסוקה באמצעות מתן סדנאות והכשרות. "אני עושה את כל מה שאני יכולה. יש לי תואר במשאבי אנוש, ונרשמתי לקורס כדי לשלב עוד טייטל שייתן לי עוד פוש. אני פוגשת שם נשים מכל הארץ - חצרים, רמת הגולן ובאר שבע - וכולן באותו מצב - רועדות מפחד ומנסות להביא פרנסה מתחת לאדמה", היא אומרת. "אני צריכה לחשוב על מקום עבודה ל-10 שנים, כי אני לא יכולה למצוא את עצמי מחוץ למעגל העבודה בגיל 50. קיבלתי כלים טובים, אבל יש בעיה בפרקטיקה של ההשמה, כי אין הרבה הצעות עבודה בפועל".
"דמי אבטלה זה זמני, זה לא יישאר לנצח וככל שנהיה יותר זמן בחוץ זה יהיה יותר קשה. לכן צריך להתאמץ אבל זה לא פשוט. יש ימים שקשה לצאת מהמיטה"
"חשוב מאוד לחזור למעגל העבודה ולא לנוח על זרי דפנה ולחשוב שאחרי שנחתום אבטלה, יהיה בסדר", היא מוסיפה. "דמי אבטלה זה זמני, זה לא יישאר לנצח וככל שנהיה יותר זמן בחוץ זה יהיה יותר קשה. לכן צריך להתאמץ אבל זה לא פשוט. יש ימים שקשה לצאת מהמיטה. אני כל יום קמה לכלום, חוץ מהילדה שלי, שזה הדבר שמחיה אותי". על השאלה כיצד מסתדרים בינתיים היא משיבה כי "אני מסתדרת מחסכונות. אני בן אדם מחושב, אבל גם זה יורד והולך. ברגע שראש הממשלה אמר שממשיכים לתת דמי אבטלה, התחלתי לבכות. אני לא יודעת מה הייתי עושה אחרת. למזלי אני גרה עם אמא שלי מאז שאני בהריון והיא היחידה שעוזרת לי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה".
"קיבלתי את הבום של החיים שלי"
לפי נתוני הלמ"ס, בישראל יש כ-250 אלף משפחות חד הוריות, שבראש 87% מהן עומדת אישה. כ-216 אלף ילדים עד גיל 18, שהם כ-8% מהילדים בישראל, גדלים במשפחה חד הורית. טל לקס (45), תושבת חיפה ואם יחידנית לילדה בת חמש ותאומות בנות שנתיים וחצי, היא יועצת אסטרטגית במקצועה. בעבר עבדה עם ארגונים גדולים בשוק הבינלאומי ועם ארגונים ממשלתיים, עד שהפכה לאם.
"כשהתאומות נולדו לא ידעתי לאן לפנות והייתי במצב כלכלי די קשה", היא מוסיפה. "בתקופה ההיא חייתי מרזרבות שחסכתי, ואמרתי לעצמי שבטח אמצא משהו תוך כדי כי יש לי ניסיון עסקי מאוד משמעותי. לצערי לא הלך לי ועברו שנתיים. התקשתי מאוד למצוא עבודה כי כל העבודות שמתאימות לניסיון שרכשתי, הן בתפקידי ניהול הדורשים שעות ארוכות ונסיעות לחו"ל. זה פשוט לא אפשרי כאם יחידנית".
בתקופת הקורונה עברה לגור עם הוריה כדי לחסוך כסף. באותה תקופה גם החלה קצבת אבטחת הכנסה, כשנה לאחר שהגישה את הבקשה. עיכוב זה נבע לדבריה, מסיבות בירוקרטיות. "עם או בלי הקורונה זה לא סכום שמאפשר לאדם להתאושש ולבנות את עצמו", היא אומרת. לפני שהחל המשבר החלו לצוץ הזדמנויות - שנתקעו. "התחילו לעלות אופציות שנתקעו בגלל הקורונה, חלק כי הייתי עם הבנות בבית ולא יכולתי להמשיך בתהליך, ובמקרים אחרים הצורך ירד ודברים נכנסו להקפאה. אני עדיין מנסה להחיות את האפשרויות הללו ומקווה שהן רק נדחו".
אתי מנשרוב (42), גרושה ואם חד הורית לשלושה ילדים, הועסקה כמנהלת חשבונות ומנהלת משרד בחנות חשמל בתחום הבניין עד לפרוץ משבר הקורונה. ב-15 במרץ הוצאה לחל"ת שממנה חזרה בחודש מאי. לתדהמתה, יום אחד בלבד לאחר שחזרה לעבודה זומנה לשימוע ופוטרה. "ידעתי שאני חוזרת לעבודה ולשגרה. חשבתי שהכל יסתדר, ופתאום קיבלתי את הבום של החיים שלי", היא מספרת. "הוצפתי בחרדה שאני כל הזמן מנסה להדחיק כי אין לי ברירה. אני מפרנסת יחידה ויש לי ילדים בבית. זה לא קל, אבל אי אפשר להראות את זה לילדים", היא משתפת.
מנשרוב, תושבת לוד, היא המפרנסת היחידה של משפחתה. היא הייתה ממובילות המאבק למען קבלת כפל קצבאות בקורונה (דמי אבטלה ומזונות ללא קיזוז). בינתיים היא ממשיכה לחפש עבודה חדשה ללא הצלחה. "אני חושבת שנשים נפגעו יותר מגברים. איך אפשר לצאת לעבוד כשיש ילדים בבית?", היא תוהה.
לטענתה, היצע המשרות ירד משמעותית, כשעל כל משרה מתמודדים יותר מועמדים. "לא חוזרים לפניות וזה מבאס", היא אומרת. "העובדה שאני גרושה עם ילדים קטנים מהווה חסם מהצד של מעסיקים, שחוששים מהיעדרויות אם הילד למשל חולה. בנוסף, כרגע הילדה יוצאת לחופש ואין לה מסגרת. כלומר אם אתחיל לעבוד זה רק בחודש הבא, אבל גם אז לא בטוח שהכל יהיה ברור. אי אפשר לדעת כלום, ומה אעשה אם יסגרו את בתי הספר? אפשר לומר שהקורונה נתנה למעסיקים פתרון: 'רוצה עבודה? בואי תעבדי, זה השכר'. כלומר חלק מהמעסיקים מנצלים את המצב, ומה שהם מציעים בחוץ דומה לדמי האבטלה שאני מקבלת".
"עמדה כלכלית נחותה"
"אמהות חד הוריות ויחידניות גם כך נמצאות בעמדה כלכלית נחותה, עקב האילוץ להתקיים ממשכורת אחת", אומרת יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks. "הן בין האוכלוסיות הפגיעות ביותר עם היתכנות להידרדרות לעוני. הן נושאות על כתפיהן, לבד, את הטיפול בבית, הדאגה לילדים וחינוכם, במקביל להיותן המפרנסות היחידות. המשבר גרם לפליטתם של מאות אלפים ממעגל העבודה, והראשונים שנפגעו הן האוכלוסיות המרוחקות משוק העבודה, הבולטות ביותר הן הנשים החד הוריות".
"משפחות חד הוריות מתמודדת עם אתגרים רבים, אך בראש ובראשונה נמצאת הדאגה הכלכלית והצורך לפרנס משפחה ממשכורת אחת בלבד", היא מוסיפה. "בעת הנוכחית, משפחות רבות בישראל, ובפרט משפחות האימהות החד הוריות, מתמודדות עם אתגרים תעסוקתיים, מצבי עוני ומיעוט הזדמנויות להשתלב בשוק התעסוקה. לכך מתלוות השלכות נוספות כמו: מצוקה נפשית ופגיעה בתחושת המסוגלות האישית, בכבוד העצמי ובביטחון העצמי".
"בעת הנוכחית, משפחות רבות בישראל, ובפרט משפחות האימהות החד הוריות, מתמודדות עם אתגרים תעסוקתיים, מצבי עוני ומיעוט הזדמנויות להשתלב בשוק התעסוקה"
בעמותה מפעילים תוכנית לקידום תעסוקת אמהות חד הוריות בשיתוף עם קרן ידידות טורנטו, הכוללת מתן הכשרות מקצועיות בתחומים שונים. "עם התפרצות משבר הקורונה, הפניות לעזרה עלו לאלפים. רוב הפניות הגיעו מנשים שהועסקו בעבודות מזדמנות ועבודות דחק, ופוטרו, הוצאו לחופשה ללא תשלום, או נדרשו לעזוב את עבודתן כדי להיות בביתן עם ילדיהן ללא פרנסה. תקופה זו גרמה להן לחוות משברים נפשיים וכלכליים קשים".
לדברי ברון, עד כה השתתפו בתוכנית כ-200 אימהות חד הוריות, עם הצלחה של 74% השמה בשכר חודשי התחלתי של 7,200 שקל. זאת לעומת השכר הממוצע שהשתכרו המשתתפות טרום התוכנית ושעמד על 4,899 שקל. "יש צורך בהתערבות ממשלתית אגרסיבית", היא טוענת. "אנחנו כעמותה השכלנו לקבל החלטה לפני מספר שנים שאנו חוסכים כסף אשר יספיק לחצי שנה, גם אם כל המקורות הכספיים שלנו יעצרו. העתודות מאפשרות לנו להתמודד עם המשבר. אם לא היינו עושים זאת, סיכויים גדולים שהעמותה הייתה חדלה מלהתקיים היום".
ברון מסיפה כי יש יתרונות רבים בהעסקתן של חד הוריות. "הן יעילות יותר ויודעות לנצל את הזמן שלהן בצורה אופטימלית. בנוסף הן מחויבות ונאמנות, בשל ההזדמנות שקיבלו. לאחר שהן עוברות הכשרה ומגיעות לארגון עם מקצוע אטרקטיבי, הן רואות בתפקיד ההתחלתי כמשמעותי עבור הקריירה שלהן ומשקיעות את כל מרצן בלמידה והוכחת מסוגלות".
פורסם לראשונה: 07:29, 07.08.20
