משבר הקורונה היכה קשות בכלכלת ישראל וברוב אזרחיה ב-2020. כמיליון מחוסרי עבודה היו בממוצע בשנה החולפת, כמעט 100 אלף עסקים נסגרו ועוד עשרות אלפים סובלים מקשיים. אך היו כאלה שנפגעו ממנה פחות. דו"ח חדש מגלה כי יש גם מרוויחים מהמשבר. דו"ח מרכז אדוה, המנתח את השוויון והצדק החברתי בישראל, קובע כי המשתייכים למאיון העליון ולהיי-טק הם המרוויחים הגדולים של המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה.
לפי הדו"ח, המאיון העליון יצא מחוזק מהמשבר. דו"ח העושר של בנק קרדיט סוויס מציין כי ב-2020 היו בישראל 157,286 מיליונרים - ירידה מזערית של 0.1%, לעומת מספרם בשנה הקודמת. שווי העושר הממוצע של כל אחד מהמיליונרים נותר ללא שינוי - 3.33 מיליון דולר.
ולא רק זאת: המאיון העליון עמד בראש הנהנים מההגנה ומהסיוע של המדינה. באמצעות בנק ישראל מיהרה המדינה להציע לתאגידים הגדולים תמיכה באמצעות רכישת איגרות חוב תאגידיות ב-15 מיליארד שקל. וגם: בשעה שכל המשק התכווץ, מדד ת"א 90 בבורסת תל אביב דווקא עלה בשנת הקורונה ב-18%.
יתרה מזאת, המדינה פטרה את עשירי הארץ מנטל המימון המיידי של תוצאות המשבר הכלכלי החמור. 137.3 מיליארד שקל שניתנו כסיוע לעסקים ולאזרחים לא היו חלק מתקציב המדינה, ולכן הם הגדילו מאוד את החוב הממשלתי ואת הגירעון בתקציב. לצד זאת, "ממשלת נתניהו-גנץ נרתעה מהעלאת מיסים למרות הצהרות של בנק ישראל שלא יהיה מנוס מכך, ובמקום זאת דחתה את ההתמודדות עם החוב הגדול ל-2022 ואילך".
על פי כלכלני מרכז אדוה, "ללא נקיטת צעדים להעלאת שיעורי המיסוי של העשירים ביותר, שלא נפגעו במשבר, יש להניח כי חלק גדול מהמיסים, שקרוב לוודאי יונהגו בתוך שנה-שנתיים לצורך צמצום החוב והגירעון, יוטלו על המעמד הבינוני".
כמו כן, מניחים הכלכלנים כי הממשלה עלולה לנקוט מדיניות של צמצום והפרטה של השירותים החברתיים שהמדינה מספקת, צעד שלא יפגע בעשירים - שלא יתקשו לעמוד בהוצאות הפרטיות על שירותים. "לאור זאת, יש מקום לשקול הטלת מס עושר, ולו חד פעמי. מס כזה עשוי לסייע בצמצום הגירעון התקציבי ולמנוע גבייה מוגדלת של מס הכנסה או מס ערך מוסף על כלל האוכלוסייה", נכתב בדו"ח.
גם ההיי-טק לא נפגע מהמשבר. אלפי עובדים המועסקים בחברות הטכנולוגיות הציבוריות הגדולות התעשרו ב-2020 ב-2.5 מיליארד דולר. ההתעשרות נובעת מכך שהמניות של החברות האלה זינקו בשנה האחרונה בשל הציפיות שייצאו נשכרות ממשבר הקורונה. התוצאה: עליית הערך של האופציות והמניות של העובדים. ההשקעות בסטארטאפים גדלו ב-2020 מעבר ל-10 מיליארד דולר, לעומת 7.8 מיליארד דולר ב-2019.
תזכורת: עלייה בביקוש לסלי מזון בפסח
(צילום: אלי סגל)
החשש: קשיים בהחזרי משכנתה
הדו"ח מציין כי ב-2020 ירדה הצריכה הפרטית לנפש ב-11.1% - ירידה גבוהה בהשוואה לירידה הממוצעת במדינות ה-OECD שעמדה רק על 6.3%.
עוד מציין הדו"ח כי האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מהקורונה, מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי גבוה. מספר החולים הגבוה יותר לכל 10,000 תושבים נמצא ביישובים המדורגים בתחתית האשכולות החברתיים-כלכליים: 105 חולי קורונה באשכול 1 ו-111 באשכול 2, לעומת 47 באשכול 9 ו-40 באשכול 10. לכן, המסקנה היא שנגיף הקורונה איים במיוחד על אלה שתנאי חייהם מקילים על התפשטות הנגיף, מי שגר בצפיפות דיור גבוהה, בעיקר חרדים וערבים.
סיבה נוספת היא רמת האמון הנמוכה שקבוצות אלה נתנו בהסברים ובתדרוכים של גורמים ממלכתיים בכל הקשור לסכנת הקורונה. גם מבין המתחסנים, שיעורם נמוך בהשוואה ליישובים יהודיים לא חרדיים המשתייכים לאשכולות 7-10.
עוד נתון מדאיג: ב-25% ממשקי הבית שרכשו דירה בחמש השנים האחרונות שקדמו למשבר, הוצא אחד מבני הזוג לחל"ת או פוטר בגל הראשון של המשבר. הכנסתם של משקי בית אלה, 57 אלף במספר, ירדה ב-19.6% בממוצע. החשש: הם יתקשו מעתה בהחזרי המשכנתה.
גם מספר המשפחות הזכאיות לסיוע בשכר דירה, 172 אלף בינואר 2020, עלה ל-178 אלף בינואר 2021. מספר המשפחות הממתינות לדיור ציבורי של משרד השיכון עלה מ-3,722 בינואר 2020 ל-4,208 בינואר 2021.
המסקנה העיקרית מדו"ח מרכז אדוה לשוויון ולצדק חברתי בישראל היא שמצבם של העשירים הוטב בימי משבר הקורונה, מצבם של העניים והשכבות החלשות הורע, ולכן הפערים ביניהם התרחבו אף יותר. מסקנה עצובה, שתרמה לה לא מעט ממשלת ישראל היוצאת בצעדיה הכלכליים המיטיבים במיוחד עם המאיון העליון.
