צפו: שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" מדווח מדובאי
(צילום: יניב חלילי)
איחוד האמירויות היא סיפור הצלחה כלכלי מרשים. המדינה שקמה לפני כ-50 שנה כתוצאה מאיחוד בין שבע נסיכויות קטנות ומדבריות, עברה טרנספורמציה שממצבת אותה כיום במיקום גבוה במפת העסקים העולמית. לא בכדי היא ממוקמת בצמרת כל המדדים העסקיים שהתפרסמו בשנים האחרונות בידי גופים בינלאומיים, ובראשם הקלות שבה ניתן לעשות בה עסקים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי דו"ח קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי ל-2020, הקמת עסק באיחוד האמירויות היא עניין פשוט בהרבה מביתר מדינות המזרח התיכון: המדינה מדורגת במקום ה-16 בעולם, בעוד ישראל מדורגת במקום ה-35. לפי הבנק העולמי, הקמת חברה באיחוד האמירויות דורשת שמונה ימים בלבד וקיום שישה נהלים פשוטים.
דוגמה זו היא רק אחת מני רבות המעידה שכשמדובר בעסקים, איחוד האמירויות עושה את הדברים בצורה שונה ממרבית המדינות האחרות במזרח התיכון. הכל נובע מהתפיסה הבסיסית במדינה שלפיה יש להסתמך פחות על הפקת נפט אלא לגוון את מקורות ההכנסה, ולהתאימם למגמות העולמיות העדכניות.
כשאלה פני הדברים לא מפתיע שהשוק באמירויות מספק לסוחרים, למשקיעים וליזמים שפע של הזדמנויות עם מינימום בירוקרטיה, מסים נמוכים, תמריצים נדיבים ותשתיות מודרניות - הכל כדי ליצור את האווירה האידיאלית לצמיחתם של העסקים. אזורי הסחר החופשי באמירויות, המציעים 100% בעלות זרה ואפס מסים, מהווים מגנט משיכה למשקיעים זרים.
היעד המוביל להשקעות בעולם הערבי
על אף שלל משברים כלכליים עולמיים, בעשור האחרון שבין 2010 ל-2019 כלכלה האמירויות הייתה יציבה וצומחת והתוצר של המדינה צמח בכ-45% במחירים שוטפים. אין זה אומר שהמדינה לא התמודדה עם אתגרים ומהמורות: המשבר הפיננסי של 2008 הביא את דובאי, האמירות שנחשבה ליהלום שבכתר, אל סף פשיטת רגל שממנה היא נחלצה רק הודות לסיוע של 20 מיליארד דולר מהאחות הבכירה אבו דאבי.
בשנים האחרונות שובשו תוכניות הצמיחה של משק האמירויות בשל המתיחות האזורית על רקע העימות בין מדינות המערב לבין איראן, והן סובלות כמובן גם עתה ממשבר הקורונה. למרות זאת, כלכלת איחוד האמירויות עדיין נחשבת ליציבה ולמבטיחה באזור הודות להקפדה על שישה עקרונות יסוד.
הראשון בין עקרונות אלו הוא פתיחות. בעשורים האחרונים נבנתה כלכלת האמירויות על מדיניות של פתיחות כלכלית, ליברליות ותחרותיות - מאפיינים הצפויים לעודד יזמים ישראלים הבוחנים כניסה לשוק. מדיניות זו ביססה את אטרקטיביות השוק המקומי בעיני קהילת העסקים העולמית, ולא בכדי הפכה המדינה ליעד המוביל בעולם הערבי במשיכת השקעות זרות. בין 2010 ל-2018 זינק שווי ההשקעות הזרות הישירות במדינה ב-160% מ-4 מיליארד דולר ל-10.5 מיליארד דולר.
במקביל, התוכנית האסטרטגית שמימשה ממשלת האמירויות ב-30 השנים האחרונות צמצמה את דומיננטיות מגזר הנפט, כך שאשתקד תרומתו לתוצר המקומי הגולמי הייתה 25% בלבד. זאת הודות לעליית תרומתם של מגזרים אחרים כקמעונאות וסיטונאות (כ-12.5% מהתמ"ג), תיירות (12%) וביטוח ופיננסים (9%). התחזקות הענפים הנוספים והגיוון הכלכלי נועדו להגן על המשק המקומי מזעזועים במחירי הנפט בשוק העולמי, בשעה שעתודות הנפט והגז של המדינה נותרו מהגדולות בעולם ומסתכמות בכ-100 מיליארד חביות וכ-350 טריליון רגל מעוקבות בהתאמה. הגיוון ניכר אף בין האמירויות השונות המרכיבות את האיחוד, וכך בעוד אבו דאבי מובילה בתחום האנרגיה, דובאי מהווה מרכז סחר ופיננסים.
ההשקעה בתשתיות תחבורתיות ולוגיסטיות מתקדמות סייעו להפיכת המדינה למרכז סחר עולמי. בעשור האחרון שווי הסחר ללא נפט הכפיל עצמו מכ-205 מיליארד דולר לכ-450 מיליארד דולר - מהם כ-380 מיליארד דולר מבוססי יבוא המעידים על פוטנציאל היצוא הגבוה לשוק. בה בעת מחזיקה איחוד האמירויות בנכסי השקעה עצומים המספקים לה נזילות פיננסית. היא מחזיקה במספר קרנות הון ריבוניות והשקעות זרות בעלות שווי נכסים של כ-2 טריליון דולר. בין אלו בולטים רשות ההשקעות של אבו דאבי, המחזיקה בתיק של כ-700 מיליארד דולר ומדורגת במקום השלישי בין קרנות העושר הריבוניות הגדולות בעולם, ותיק הנכסים של קרן העושר של דובאי המגיע ליותר מ-230 מיליארד דולר.
נכון לסוף מרץ 2020, עתודות ההון הבינלאומיות של הבנק המרכזי של האיחוד ויתר הבנקים במדינה הסתכמו בכ-120 מיליארד דולר. בסוף אפריל הנזילות בשוק המקומי הגיעה לשיא כל הזמנים של 480 מיליארד דולר, הנתמכת בידי סקטור בנקאי חזק בעל שווי נכסים של כ-860 מיליארד דולר. השילוב בין גורמים אלו סייע לאיחוד האמירויות לצלוח בהצלחה את המשברים הכלכליים והם מהווים ביטחונות לעתיד. במקביל, חובות המדינה קטנים יחסית ומוערכים בכ-20% מהתמ"ג, בשעה שהמטבע המקומי החזק ושערו הקבוע (3.67 דירהם לדולר) משמשים גם הם כגורם מייצב.
השקעה גבוהה במעבר לעולם המקוון
התוכנית האסטרטגית של איחוד האמירויות לשנים הבאות מתמקדת בהעמקת הגיוון הכלכלי, קידום המדינה כמרכז סחר ותיירות עולמי, פיתוח תעשייה ויצירת הזדמנויות למקומיים באמצעות פיתוח החינוך והעמקת המחקר המדעי והטכנולוגי. לחברות ישראליות יש דרכים רבות להשתלב בתחומים אלו, ובמידה רבה השוק במדינה מותאם לתוצרת הישראלית יותר מזו של המדינות השכנות ירדן ומצרים. רמת החיים הגבוהה יחסית באמירויות דומה לרמת החיים בישראל, ובמדינה מתקיימים עודף מסחרי והשקעות ממשלתיות ארוכות טווח בפיתוח. אלא שבשוק המקומי כבר פועלות חברות מהמובילות בעולם, וחברות ישראליות השואפות להיכנס אליו צפויות לפגוש רמת תחרות גבוהה שעשויה להוות חסם כניסה מהותי.
חברות ישראליות השואפות לחדור לשוק של האמירויות יוכלו למצוא צמא מקומי בכמה תחומים על רקע הצמיחה המתמדת במגזר הקמעונאי, כולל למוצרי יוקרה. כך, סחר אלקטרוני ועסקים מקוונים מסתמנים כתחום שיזכו לתשומת לב מרובה במדינה בשנים הקרובות, שכן איחוד האמירויות מדורגת במקום הראשון בעולם הערבי ובמקום ה-12 בעולם בכל הקשור לתחרות דיגיטלית.
סייבר, ביטחון ומיזמי מים: הישראליות שכבר פועלות באמירויותלוג'יק, תע"א, אלביט, תה"ל - חברות רבות לא המתינו לנורמליזציה עם המדינה המפרצית, ובכירים שפעלו מולה סיפרו כי החוזים סיפקו הכנסות בסכום מצרפי של מיליארדי דולריםגולן חזנילכתבה המלאה
משבר הקורונה חידד את ההבנה במדינה כי ענף הקמעונאות צועד לעולם הדיגיטלי, ובדובאי אף הוחלט כי כל נקודת מכירה באמירות תכלול נוכחות מקוונת, כולל הפיכת הקניונים המובילים לווירטואליים. אך עוד לפני המשבר הנוכחי דובאי התבלטה בתחום והתפתחה למעמד של עיר דיגיטלית המעניקה הזדמנויות אדירות ליזמים בתחום. "קמפיין דובאי חכמה 2021" הציב כמטרה את הפיכת העיר לחכמה וקולטת טכנולוגיה, והעיר שזכתה לכינוי מכה של תעשיית ההייטק, הפכה בשנים האחרונות לביתם של יותר מ-1,000 סטארט-אפים.
חברות ישראליות פעלו עד כה מתחת לרדאר במדינה, אך הפיכת היחסים לגלויים עשויה להעניק זריקת עידוד לפעילות זו. המוניטין הבינלאומי החזק של תעשיית ההייטק הישראלית לא פסח גם על העולם הערבי, ותקצר הידיעה מלפרט את האפשרויות הטמונות באיחוד האמירויות, מפיתוח אפליקציות דרך שיווק מקוון ועד לתחומי הסייבר.
בה בעת, איכויות התשתיות הלוגיסטיות הגבוהות ומיקומה האסטרטגי של איחוד האמירויות אידיאליים עבור חדירה לשווקים חדשים וחיסכון בעלויות. הנמל הימי של ג'בל עלי ונמל התעופה הבינלאומי של דובאי העניקו לאמירות תפקיד חשוב בשרשרת האספקה העולמית, וחברות שיוכלו לסייע למדינה לבסס את מעמדה הבינלאומי בהקשר זה צפויות לזכות לביקוש גבוה לשירותיהן ומוצריהן.
במקביל לגיוון כלכלת המדינה, בשנים האחרונות מקצה ממשלת האמירויות תקציבי ענק לפיתוח מגזרי החינוך והמחקר המדעי במדינה. ובשעה שהאפשרות של יזמים ישראלים להקים מוסדות חינוך או שלוחות באמירויות נדמית כלא גבוהה בטווח הקרוב, נראה כי מגמת הלמידה מרחוק שהתחזקה על רקע משבר הקורונה מהווה כר פורה לפעולה.
ענף הבריאות באיחוד האמירויות ורמת השירותים והמתקנים הגבוהה במדינה הפכו בשנים האחרונות למוקד משיכה לפציינטים ממדינות סמוכות. גם בענף זה אמירות דובאי היא נושאת הדגל והפכה למוקד בינלאומי לתעשיית הבריאות העולמית, בין היתר הודות לקיום אזור הסחר החופשי הגדול בעולם בתחום הרפואי. כיום פועלים באזור זה כ-200 חברות ומוסדות בתחום, בהם בתי חולים ומרכזים רפואיים המעסיקים אנשי מקצוע מכ-100 מדינות. משבר הקורונה רק הגביר את תיאבונן של הרשויות בדובאי להעמיק את הפיתוח במגזר זה.
