בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בתביעת מזונות חריגה של אישה גרושה, שדרשה מבעלה תשלום חודשי של כ-56 אלף שקל, שיתאים לרמת החיים הגבוהה שאליה התרגלה. השופט נמרוד פלקס חייב את הבעל לשלם לה רטרואקטיבית 15,500 שקל על כל חודש מיוני 2011 ועד מרץ 2017.
כשהתחתנו היא הבעל בן 53 והאישה בת 39. לשניהם היו אלה נישואים שניים, כשלכל אחד ילדים מנישואיו הראשונים. השניים לא הביאו לעולם ילדים משותפים. לאחר שמונה שנות נישואין פרץ ביניהם משבר והם נפרדו. מאז הם מנהלים הליכים משפטיים שונים.
הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בדצמבר 2009 ובתגובה הגישה האישה תביעה למזונות שבה דרשה 56,900 שקל לחודש. בפסק דין מ-2011 חייב בית הדין הרבני בירושלים את הבעל לשלם לה מזונות חודשיים זמניים בסך 7,500 שקל לחודש ובנוסף את כל הוצאות הבית המשותף, כולל המשכנתא.
ב-2014 הגישה האישה לבית המשפט למשפחה תביעה לחלוקת הרכוש ולמזונות. היא דרשה מזונות בסכום של 51,450 שקל לחודש, ללא הוצאות החזקת הבית. בכתב ההגנה כפר הבעל בזכותה לקבל מזונות. הוא הדגיש שהיא משכילה, מוכשרת, בריאה, בעלת ניסיון בתחומה ויכולה לממן את הוצאותיה בעצמה.
האישה השיבה כי בני הזוג חיו ברמה של האלפיון העליון והיו להם הוצאות של 131 אלף שקל לחודש. רמת החיים הגבוהה שלהם כללה וילת פאר בת שלוש קומות, שלוש מכוניות, נסיעות לחו"ל וחופשות בארץ, מסעדות שף, מותגים ואביזרי אופנה יוקרתיים. היא ציינה כי בטיול באיטליה רכשה מגפיים בשווי 10,000 אירו וסך רכישותיה ליום אחד הסתכמו ב-22 אלף שקל. היא הדגישה שבעקבות הפרידה וההליכים המשפטיים המרובים בין הצדדים היא הפכה לשבר כלי, איבדה את מקור פרנסתה, ומקור ההכנסה היחיד שלה הם דמי המזונות.
השופט נמרוד פלקס ציין כי יש ממש בטענות האישה שהיא הסתמכה על הבעל למימון ולסיפוק צרכיה כשהייתה נשואה לו. עם זאת, אין הוכחה שהוא הכריח אותה לעזוב את הקריירה שלה לטובת נישואיהם. הוא הוסיף כי קשה לקבל את טענות האישה שלפיהן במשך עשור שלם שחלף מאז הפרידה לא הצליחה למצוא תעסוקה לפרנסתה.
"ניתן להבין את רצון וחששות האישה ורצונה להגן על עצמה מבחינה כלכלית. מערכת היחסים בין הצדדים הייתה כזו שהאיש מימן בפועל את רוב צרכי האישה", כתב. ואולם, אם חשש זה היה מוצדק בסמוך לגירושין, בשלב מסוים מניעיה של האישה ורצונה להמשיך "ולהתפרנס" מהאיש הפכו להיות חסרי תום לב.
השופט קבע כי יש לפרש את החלטת בית הדין הרבני כמטילה על האיש חבות במזונות של 15,500 שקל לחודש (הוצאות אישיות והוצאות אחזקת הבית) וכי זהו הסכום הסופי שעל האיש לשלם לנוכח הראיות בדבר רמת החיים של בני הזוג בפועל ויכולתה של האישה לפרנס את עצמה.
הבעל חויב לשלם לאישה סכום זה החל ממועד פסק הדין של בית הדין הרבני (יוני 2011) ועד מרץ 2017.
