לכאורה עבודה מסוכנת מחייבת תגמול. אבל מתברר שככל שעובד חשוף יותר לקורונה השכר שלו יהיה נמוך יותר. השכר הממוצע לעובד לא חשוף גבוה ב-17% עד 40% משל עובד חשוף. כך עולה ממחקר של ד"ר נעמי פרידמן סוקולר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ומנהלת המחלקה הציבורית בארגון קו לעובד מיכל סימונט כורך.
המחקר מתבסס על נתוני סקר הוצאות המשפחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בין היתר מגלה המחקר שהסיכוי של אמהות חדהוריות, גרושים, מבוגרים, עולים, וערבים להיות חשופים לקורונה בעבודה גבוה בהרבה יחסית לאחרים.
החוקרות הגדירו עובד חשוף כעובד חיוני שנדרש לעבוד בסגר, אינו יכול לעבוד מרחוק ושעבודתו כרוכה במפגש עם קהל מתחלף. כלומר: רופאים ואחיות, קופאיות ונהגי תחבורה ציבורית יחשבו חשופים. מורים שבסגרים מלמדים בעיקר מהבית לא יחשבו חשופים וכמוהם גם עובדי הייטק. בסך הכל 31% מהעובדים במשק הוגדרו חשופים, קרוב לשליש מהעובדים.
המחקר ביקש לבדוק מה הם מאפייני העובדים החשופים. השכר הממוצע נטו לעובד חשוף חושב בשתי דרכים - בשתיהן ישנו פער גדול בינו לבין השכר הממוצע נטו לעובד לא חשוף. כאשר מחשבים לפי משלחי יד ומקצועות השכר החודשי הממוצע נטו לעובד לא חשוף עומד על 9,000 שקל לעומת 6,400 שקל לעובד חשוף, פער של 40%. כאשר מחשבים לפי ענפים שבהם מועסקים העובדים, השכר החודשי הממוצע נטו לעובד לא חשוף עומד על 8,200 שקל ושל עובד חשוף על 7,000 שקל, פער של 17%. הנתונים נמוכים מהנתונים הרגילים של שכר ממוצע במשק בגלל החישוב נטו ולא ברוטו.
השכלה נמוכה, חשיפה גבוהה
הסיכוי של עובדי מכירות ושירותים, שמשתכרים בממוצע 4,900 שקל לחודש בלבד, להיות חשופים עומד על 71%. הסיכוי של עובדים בלתי מקצועיים, שמשתכרים רק 3,900 שקל נטו בממוצע, עומד על 53%. לעומת זאת לפי קו לעובד וסוקולר פרידמן, הסיכוי של מנהלים שמשתכרים 12,600 שקל בממוצע, להיות חשופים, עומד על 5% ושל בעלי משלח יד אקדמאי, שמשתכרים 10,500 שקל, עומד על 15%.
זה המצב גם כשבודקים לפי ענף תעסוקה ולא לפי המקצוע - שכן איש מחשבים יכול לעבוד בענף המסחר ואיש אחזקה יכול לעבוד בענף התקשורת. ענפים כלכליים בהם שיעור העובדים החשופים הוא גבוה מאופיינים ברמות שכר נמוכות. כך ניתן לראות כי בשירותי בריאות ורווחה, שבהם הסיכוי להיות עובד חשוף עומד על 91%, השכר הממוצע נמוך ועומד על 7,300 שקל בלבד. הסיכוי של עובד בתחומי התחבורה והבלדרות להיות חשוף עומד על 67% והשכר הממוצע שם עומד על 8,200 שקל. לעומת זאת השכר הממוצע של עובדי ענף מידע ותקשורת, שכולל את ענפי ההייטק, עומד על 12 אלף שקל והסיכוי שלהם להיות חשופים על 0.5% בלבד.
הממצאים הללו תואמים נתונים שפרסם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן לפיהם הסיכוי של תושבי ישובים שממוקמים באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים לחלות בקורונה גדולים פי 5 לפחות מהסיכויים של תושבי הישובים באשכולות הגבוהים. באוקטובר עמד שיעור החולים המאומתים בין תושבי האשכול הראשון והנמוך ביותר על 9% ובאשכול השני על 7%. זאת, לעומת 1.5% מתושבי שני האשכולות הגבוהים. זה נובע בין היתר מצפיפות דיור, ממשפחות גדולות, אמצעים כלכליים פחותים ומודעות נמוכה אבל מתברר שגם מעבודה מסוכנת יותר.
שכר נמוך נובע לעיתים קרובות גם מחלקיות משרה ועובדים במשרה חלקית או לפי שעות הנחשבים חלשים יותר מעובדים במשרה מלאה, וזה חל גם על תחום החשיפה לקורונה. הסיכוי של עובדים במשרה חלקית להיות חשופים עומדת על 38% לעומת 28% בלבד בקרב בעלי משרה מלאה. ככל שהיקף המשרה של עובד עולה, יורדת ההסתברות שלו להיות חשוף. שיעור החשופים בקרב המועסקים בהיקף של חמישית עד שליש משרה עומד על 50%, כלומר 1 מכל שני עובדים כאלה.
ככל שהשכלת העובד נמוכה יותר, הסיכוי שיהיה חשוף גדול יותר. שיעור החשופים בין מי שלא השלימו 12 שנות לימוד עומד על 50% לעומת 38% בין בעלי השכלה תיכונית ו-22% בלבד בקרב בעלי השכלה על-תיכונית. כלומר הסיכוי של חסר השכלה תיכונית להיות חשוף גדול פי 2.3 מאשר של בעל השכלה תיכונית. פרידמן סוקולר וסימונט כורך מסבירות את זה בכך ש"רבים מהמקצועות של בעלי השכלה גבוהה אינם דורשים נוכחות פיסית ומאפשרים עבודה מרחוק".
"לקופאיות אין מי שידאג לחיסון"
כמות העובדים החשופים גבוהה במיוחד בקרב שתי אוכלוסיות מוחלשות מובהקות: עובדים מבוגרים ואימהות חד-הוריות. שיעור החשופים בגילאי 44-30 עומד על 25%, כלומר אחד מארבעה. לעומת זאת שיעור החשופים בגילאי 69-60 עומד על 40%. 35% מהנשים חשופות לעומת 28% מהגברים. זה קשור כנראה לייצוג הגבוה של נשים במקצועות הטיפול והמכירות. 40% מראשי המשפחות החד-הוריות, שהם כידוע בעיקר אימהות, הם עובדים חשופים. פרידמן סוקולר מסבירה ש"חד-הוריות לא יכולות להרשות לעצמן להפסיק לעבוד ולכן יכולת המיקוח שלהן נמוכה יותר. חד-הוריות הן בדרך כלל גם בעלות השכלה נמוכה ויש סיכוי גבוה שהן יעבדו במקצועות שחשופים. אנחנו בדרך כלל לא משלמים הרבה על מקצועות הטיפול, למרות שאנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם".
תזכורת: הקופאיות דורשות: חסנו אותנו, מרגישות מופקרות
(צילום: ירון ברנר)
ממצא מפתיע הוא שהסיכוי של גרוש או אלמן להיות חשוף עומד על 42% לעומת 29% בלבד אצל נשוי. סביר להניח שזה קשור לכך שיותר נשים חיות ללא בן זוג. כצפוי, לעולים ולערבים יש סיכוי גדול יותר להיות חשופים. 36% מהעולים חשופים לעומת 26% מילידי הארץ. סביר להניח שזה קשור לכמות גבוהה של עולים במקצועות שמירה וטיפול. 41% מהערבים עובדים במקצועות חשופים לעומת 29% מהיהודים וזה קשור בין היתר לשיעור הגבוה של ערבים במקצועות של בריאות ומכירה. שר האוצר ישראל כץ נוהג לומר שאף אחד לא ישאר מאחור, אך בפועל בתחום החיסונים כמו גם בתחום הפיצוי הכספי העובדים האלה נותרו מאחור.
פרידמן סוקולר מתרעמת על סדרי העדיפויות של החיסונים שהתעלמו מחלק גדול מהעובדים החשופים. "אני לא מבינה למה לא חיסנו את הקופאיות והקופאים ישר אחרי הזקנים, יחד עם האחיות והשוטרים. הם הוגדרו חיוניים והם בסיכון גבוה להידבק. הם גם באים מאוכלוסיות יותר חלשות שיותר נדבקות. זה מצוין שהמורים מתחסנים, אבל בזמן סגר העובדים החשופים צריכים להתחסן לפניהם, שכן רובם מלמדים בזום ולא חשופים. אלא שלמורים יש איגוד מקצועי שנלחם עבורם וגם ידאג לכך שיתחסנו. לקופאיות אין מי שידאג להן לחיסון".
