איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, פותח חזית עם לא אחרת ממדינת ישראל. הבורסה הגישה תביעה נגד החשב הכללי במשרד האוצר, תפקיד שבו מכהן רוני חזקיהו, בטענה שהמדינה התנערה מתשלומים המגיעים לבורסה במשך לא פחות מ-7 שנים (בין 2019-2012) בסכום כולל של 17 מיליון שקל לפני מע"מ (20 מיליון שקל אחרי מע"מ). הסכום הנדרש הוא עבור רישום אג"ח מדינה במסגרת מאגר ההשאלות של הבורסה.
לטענת הבורסה, החשב הכללי לא שילם לה מעולם על הרישום במאגר ההשאלות - מאגר שמאפשר להשאיל ניירות ערך במטרה לייצר פוזיציות שורט ולונג, בין היתר עבור עושי שוק, בעת הנפקות שהמדינה מבצעת. בדיקה שביצעה הבורסה בספרים שלה ב-2019 חשפה כי היא לא גבתה כסף מהמדינה ואף לא העבירה דרישת תשלום עבור הרישום. בעקבות הבדיקה, פנתה הבורסה לחשב הכללי ולגיל כהן, האחראי על תחום החוב בחשב הכללי, במטרה לבצע את הגבייה.
אלא שאז, לפי טענות הבורסה, החלה תכתובת בינה לבין הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, שבמסגרתה המדינה סירבה לשלם על השימוש במאגר, בניגוד לבנקים וגופים אחרים שמשלמים עבור השימוש. הבורסה חתרה להגיע לפשרה עם המדינה בנושא אך משהתברר כי זו לא תושג, הוחלט להגיש את התביעה. בסביבת הבורסה אמרו כי "לא יעלה על הדעת שדווקא המדינה תתנער מתשלומים לבורסה ותצפה שחברות פרטיות ישלמו אותו". עו"ד דני קפלן מייצג את הבורסה בתביעה נגד האוצר.
הבורסה היא גוף עצמאי שנסחר בבורסה ונשלט על ידי הציבור הרחב, אך יש לו מאפיינים ציבוריים והוא מפוקח על ידי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר - כך שהתביעה בהחלט חריגה במיוחד. הבורסה נמצאת בקשר ישיר מול משרד האוצר כדי לשפר את מחזורי המסחר בבורסה ופועלת בין השאר לשכנע את האוצר להפחית את מס החברות, לעודד שוק איגוח ועוד.
בנוסף, לאחרונה הבורסה אף יצאה בקמפיין תקשורתי שקורא לאוצר לגייס אג"ח בבורסה במטרה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממשבר הקורונה. בסביבת גורמים במשרד האוצר נטען כי הבורסה ביצעה את המהלך כאות מחאה, על כך שהמשרד בחר לבצע את הנפקת האג"ח הגדולה שהוביל בשיא משבר הקורונה (של אג"ח ל-100 שנים בהיקף של חמישה מיליארד דולר) בחו"ל ולא בבורסה בישראל, כפי שעשה גם בעבר. אולם, הטענות הללו נדחות בתקיפות על ידי הבורסה.
ממשרד האוצר נמסר: תביעת הבורסה נגד המדינה טרם התקבלה, לאחר שתתקבל נלמד את התביעה ונגיב בבית המשפט.
