מחירי הדירות העולים ומשבר הקורונה, שגרם לצעירים רבים לחזור ולהתגורר בבית ההורים, לא מסמנים עתיד טוב במיוחד עבור הדור הצעיר. נתונים שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי למעלה ממחצית מבני 18-34 גרים עם ההורים, וההערכה היא שהשיעור הזה רק צפוי לעלות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי הלמ"ס, עוד לפני התחדשות עליית המחירים והמשבר הכלכלי, שבו נתונים רבים מאזרחי המדינה בימים אלה, התגוררו כ-50% מהצעירים עם הוריהם. לצד זה, מציינים בלמ"ס כי "ניתן לצפות שבעקבות מגפת הקורונה, אחוז הצעירים הגרים בבית הוריהם יעלה בגלל קשיים כלכליים, דחיית נישואין או למידה מרחוק של סטודנטים".
בשנת 2020 נצפתה עלייה בשיעור הצעירים שגרים עם ההורים בקרב בני 18-34, ללא בן או בת זוג או ילדים משלהם, מ-50.3% בשנת 2019 ל-51.5% בשנת 2020. בקרב בני 18-24 נרשמה עלייה מ-84% ב-2019 ל-85.9% בשנת 2020.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2018 גרו במשקי הבית בישראל 1.96 מיליון צעירים בני 18-34, כאשר מחציתם, 978 אלף, התגורר בבית הוריהם, ללא בן או בת זוג או ילדים משלהם. כ-830 אלף, שהם 42% מהצעירים, התגוררו עם משפחה משלהם, וכ-127 אלף, שהם 7%, גרו ללא משפחה במשק בית לא משפחתי - לבד או עם שותפים.
בשנים 2000-2018 נרשמה עלייה בשיעור הצעירים שגרים עם הוריהם, ובמקביל חלה ירידה בשיעור הצעירים שגרים עם משפחה משלהם. בלמ"ס הסבירו כי תופעה זו מתלווה לדחיית הנישואין הראשונים לגיל מאוחר יותר. דפוסים אלו נצפו הן באוכלוסייה היהודית והן בערבית, כאשר אצל הערבים השינויים היו מהירים יותר.
שיעור הגברים שגרו עם הוריהם היה גבוה מזה של הנשים - 56% לעומת 44%. כמו כן, 96% מהצעירים שהתגוררו עם הוריהם היו רווקים, ומכאן שמכל 100 צעירים בישראל שגרו עם ההורים היו 4 נשואים, שלא הייתה להם דירה משלהם ולא גרו בדירה שכורה.
השר ישראל כץ
(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ)
ככל שיש עלייה בגיל, נרשמת ירידה בשיעור הצעירים שגרים עם הוריהם. 83% בני 18-24 גרו עם ההורים לעומת 13% מבני 30-34.
אחוז הגברים הערבים בני 25-34 שגרו עם הוריהם היה גבוה פי 1.6 מאחוז הגברים היהודים. אצל הנשים בנות 25-29 שיעור הנשים הערביות שגרו עם ההורים עמד על פי 1.2 מהנשים היהודיות בגילאים אלה ובגיל 30-34 חל גידול בפער לפי 1.4.
בהשוואה ל- OECD, ישראל ממוקמת באמצע. השיעור הנמוך ביותר של צעירים המתגוררים עם הוריהם מצוי במדינות סקנדינביה – נורבגיה, דנמרק, פינלנד ושוודיה - פחות מ-10% מהגברים ופחות מ-5% מהנשים. השיעור הגבוה ביותר מצוי ביוון, סלובקיה ואיטליה - למעלה מ-50% מהגברים ויותר מ-40% מהנשים. אחריהן: פולין, הונגריה, פורטוגל, ספרד, סלובניה, טורקיה, צ'כיה, לטביה וליטא - ורק אחריהן ישראל.
42% מבני 18-34 אשר גרים עם משפחה משלהם נחלקו כך: 11% גרו עם בן או בת זוג בלבד, 30% עם בן ובת זוג וילדים, ו-1% גרו עם ילדיהם במשפחה חד-הורית. שיעור הנשים בנות 18-34 שגרו עם משפחה משלהן היה גהוה משיעור הגברים בגיל זה - 50% לעומת 35%.
40% מהצעירים בני 18-24, שאורח חייהם הוא חרדי, גרו עם משפחה משלהם - יותר מפי 3 מהצעירים הדתיים והדתיים מאוד ופי 7 מהצעירים החילונים והמסורתיים. צעירים חילונים בני 25-34 גרו במשק בית לא משפחתי בשיעור הגבוה פי 2.7 מצעירים דתיים או דתיים מאוד ופי 3.7 ממסורתיים. מגורים במשקי בית לא משפחתיים של צעירים חרדים אינם מקובלים.
