צפו: דו"ח המבקר - טיפול הממשלה במובטלים ובדורשי עבודה במשבר הקורונה
"בנסיבות הקיימות לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת בישראל, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה". כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביניים שמתפרסם היום (חמישי), ברקע הכוונות להטלת סגר לקראת החגים.
הדו"ח מבהיר את מה שסוקר כבר בהרחבה בתקשורת, שלמעשה כל גוף בישראל מכריז על מספר אחר של מובטלים, יוצאים לחל"ת ודורשי עבודה. המצב הוא - כפי שמתברר הפעם על ידי גורם רשמי - שאיש למעשה אינו יודע באמת כמה מובטלים יש באמת בישראל, ולמעשה למקבלי ההחלטות אין נתונים ברורים כשהם נדרשים להחליט על סגר נוסף שוודאי יגדיל את כמות המובטלים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המבקר פרסם את ממצאי הביניים של דו"ח רחב יותר, שיפורסם בעתיד, וקבע כי מחסור בנתונים בזמן אמת בהקשר למבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה פגע בסיוע של המדינה הן למובטלים ולמי שיצאו לחל"ת והן לדורשי העבודה.
הדו"ח המלא צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עם השלמתו, כאשר במסגרתו 15 נושאים שאותם בודק מבקר המדינה בעניין טיפול המדינה במשבר הקורונה.
המבקר הסביר, כי בחר כבר עתה לפרסם את ממצאי הביניים של הדו"ח, כדי לטייב את פעילות המוסד לביטוח לאומי והממשלה בעת הזו וכהערכות לאתגרים וגלים נוספים, ככל שיבואו. מבקר המדינה החליט כי בנסיבות המיוחדות של מגפת הקורונה, ככל שיעלו במסגרת בדיקות כלל הנושאים המלצות קונקרטיות, הן תועברנה לגופים המבוקרים על מנת לתת כלים לטיוב עבודתם.
מהדו"ח עולה כי למוסד לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה. מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה.
נתוני האבטלה נמדדים כיום על ידי שלושה גופים שונים - הביטוח הלאומי אשר סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה אשר סופר את דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מתבססת על סקרי כוח אדם שהיא מבצעת לפי הגדרות קבועות.
"בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה", קובע המבקר.
הכאוס בנתונים: פי שניים מובטלים בשירות התעסוקה
כך, למשל, מציין המבקר כי בחודש יוני דיווח שירות התעסוקה על מספר הגבוה פי שניים ממספר הבלתי מועסקים לפי סקרי כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: 862 אלף לפי שירות התעסוקה, לעומת 401 אלף לפי הלמ"ס. על פי הביטוח הלאומי היו בחודש יוני 521 אלף דורשי עבודה. הפערים אכן עצומים.
בחודש אפריל, בשיא המשבר ובעת הסגר הכללי במדינה, דיווח שירות התעסוקה על 1.125 מיליון בלתי מועסקים, הלמ"ס דיווחה על 1.413 מיליון בלתי מועסקים והביטוח הלאומי דיווח על 902 אלף מובטלים ומוצאים לחופשות ללא תשלום.
גם בחודש מאי הפערים היו גדולים, אך באופן שונה: לפי שירות התעסוקה היו 960 אלף בלתי מועסקים, לפי הלמ"ס 854 אלף לא מועסקים ולפי הביטוח הלאומי רק 834 אלף מובטלים ויוצאים לחופשות ללא תשלום שהיו זכאים לדמי אבטלה.
הסיבה לפערים בנתונים נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. בפועל, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים יחד ולא באופן פרטני. הנתונים הפרטניים מועברים כיום פעמיים בשנה. בהיעדר דיווח מדויק על העובדים גם המידע אודות נתוני התעסוקה אינו מדויק.
"פוגע בתשתית קבלת ההחלטות"
"הדבר פוגע בתשתית לקבלת החלטות, להן משמעויות כלכליות עמוקות במיוחד בעת הזו שבה המדינה מתמודדת עם משבר הקורונה. תיקון הדיווח של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי יכול לשפר משמעותית את התשתית לקבלת החלטות מושכלות בנושא שוק העבודה", קובע המבקר.
בנוסף, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי יכול גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים, בכל הנוגע לצורך של כל תובע דמי אבטלה להמציא בנפרד אישור מעסיק וכן לצורך מימוש סעיף 176א לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי מובטל שיעבוד בשכר נמוך יכול לקבל לפי החוק "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך".
"בכך ניתן יהיה להגביר את השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה, לצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם מעבודה של מקבלי קצבת אבטלה. כיום, רבים מהזכאים אינם עומדים על זכותם זו בשל ההליך הבירוקרטי", קובע המבקר אנגלמן.
4 צפייה בגלריה
"רבים המזכאים אינם עומדים על זכותם בשל ההליך הבירוקרטי". תורים בסניף הביטוח הלאומי בפתח תקווה
(צילום: יריב כץ)
נוכח המשבר התעסוקתי החמור והצורך הברור והמיידי בקבלת נתונים באופן מהיר ומהימן ונוכח העובדה כי המידע נמצא בידי המעסיקים וביטוח לאומי כבר פיתח ממשקים מקוונים לקבלת נתונים מהמעסיקים ואף החל לקבלם מהמעסיקים, מבקר המדינה ממליץ למוסד לביטוח לאומי לחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדי הגוף, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד - במתכונת הדו"ח החצי שנתי המוגש כבר עתה.
עוד מומלץ לבחון את החסמים הבירוקרטיים ואת הדרכים למימוש מיטבי של זכאות מקבלי קצבת אבטלה במסגרת "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אמר: "הקורונה הכלכלית פוגעת קשות באזרחי ישראל. בתוך כך, התפרצות הנגיף הובילה למשבר תעסוקתי עמוק, ולכן החלטתי להציג בפני המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר המלצות לצעדים שיוכלו לשפר את הסיוע למובטלים ואת השירות הניתן לציבור.
"ממצאי הביניים מצביעים, בין היתר, על מצב שבו מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת וכן שמענק דמי אבטלה חלקיים הניתנים לאלו שעובדים בשכר נמוך אינו מיושם בשל חסמים בירוקרטיים. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית, וזו מטרתי בפרסום ממצאי הביניים. יישום ההמלצות יסייע להמשך ניהול המשבר, לבחינת חלופות לתוכניות סיוע רלוונטיות ולייעול המענה לאזרחים".
מנכ"ל ביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מסר בתשובתו למבקר המדינה ב-1 בספטמבר, כי "החוק מחייב דיווח חודשי בטופס. דיווח חודשי מקוון מחייב טכנולוגיה שלא לכל המעסיקים יש. ומאחר שתוצאת אי הדיווח היא פלילית, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון מחייב חקיקה. בד בבד עם הטיפול בתיקון החוק, הקים הביטוח הלאומי צוותי חשיבה בעניין המשאבים הנדרשים ליישום דיווח השכר החודשי, והם יגישו את מסקנותיהם בשבועות הקרובים".
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמסר כי "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך סקר כוח אדם נועדו לספק מידע סטטיסטי על שוק העבודה בישראל. נתוני הלמ"ס מסקר זה והנתונים המנהליים מהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה נועדו למטרות שונות, מתבססים על הגדרות שונות ומתייחסים לתקופות מדידה שונות. יחד עם זאת, קיים שיח מקצועי על בסיס יומי בין הגופים שמטרתו להנגיש את כלל הנתונים באופן נהיר עבור מקבלי ההחלטות".
