אתם מעסיקים עוזרת בית ואינכם מפרישים לה כסף לפנסיה בגלל חוסר ידיעה או התעלמות? קראו היטב את הסיפור הזה. בית הדין חייב מעסיקה שלא הפרישה כסף לפנסיה לעוזרת הבית שלה, אשר הועסקה אצלה רק פעם בשבוע לארבע שעות במשך פחות משנה, לשלם לילדי העוזרת פיצוי של כ-100 אלף שקל לאחר שהעוזרת הלכה לעולמה ממחלה קשה.
התשלום הזה משמש למעשה פיצוי על הפסד פנסיית השארים לשלושת ילדי המנוחה (שארים של מבוטחים בתוכנית פנסיה מקיפה זכאים לקצבת שארים מהקרן עד גיל 21), וכן על אובדן פנסיית הנכות שהמנוחה הייתה יכולה לקבל לו הייתה מבוטחת כראוי.
עו"ד אייל אבידן, שייצג את המנוחה ואת ילדיה, מסר כי "פסק הדין צריך לשמש תמרור אזהרה למעסיקי עובדי משק בית, ולהבהיר להם היטב שהתחמקותם מביטוח העובד בקרן פנסיה עלולה לעלות להם ביוקר אם העובד ייאבד את כושר עבודתו או יילך לעולמו".
מפסק הדין עולה כי המעסיקה טענה שכבר מראשית ההעסקה שלה היא פנתה אל המנוחה בבקשה שזו תמסור לה את פרטי קרן הפנסיה, אבל זו סירבה. ואולם, בית הדין קבע כי הפעם הראשונה שבה פנתה המעסיקה למנוחה שתמסור לה את פרטי הקרן הייתה לאחר סיום ההעסקה. לפיכך, קבע בית הדין כי המעסיקה הפרה את חובתה החוזית לביצוע ההפרשות.
על פי פסק הדין, נקבע כי "ראוי לצפות ממעסיק, גדול כקטן, לפעול לקיום חובותיו כמעסיק ואף להפנים כי אלה אינן מסתיימות בתשלום זכויות כספיות גרידא, אלא גם הבטחת רשת ביטחון פנסיונית. העובדה שהנתבעת (המעסיקה - ל"ד) ביררה רק לאחר סיום יחסי העבודה את זכויותיה של המנוחה דווקא ממחישה את מחדלה, וכי יש להטמיע בקרב מעסיקים כדוגמת הנתבעת את החשיבות בבירור הזכויות של עובדים עוד בטרם החלטה על העסקה".
עוד קבע בית הדין כי "סביר להניח כי מרבית העובדים במשק הבית מועסקים על ידי מעסיקים שהם אנשים פרטיים, וכי לרוב מדובר בעובדים מאוכלוסיות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך. כמו כן, סביר להניח כי לרוב, עובדים אלה, לאור מצבם הכלכלי, יעדיפו כסף הזמין בכיסם על פני העברתו לחסכון פנסיוני אותו יחושו בדרך כלל שנים רבות לאחר מכן".
"מדיניות ראויה צריכה להעניק הגנה לעובדים אלה גם חרף רצונם ולבל יישארו ללא כיסוי ביטוחי בעת הצורך. אכן, קיימת תחושה של חוסר נוחות בהטלת אחריות על מעסיקים פרטיים, שבוודאי ידיעתם לגבי חוקי העבודה פחותה בהרבה מזו של מעסיקים גדולים. כך, גם כיסם אינו עמוק כגון אלה של מעסיקים גדולים. עם זאת, לא מצאנו כי נסיבות אלה ראויות להילקח בחשבון כאשר באים לבחון את המדיניות הראויה", קבע בית הדין.
ומה אומר החוק?
כל עובד/ת במשק בית זכאי/ת לתשלום דמי הבראה, ימי חופשה, דמי ביטוח לאומי והפרשות מעביד לביטוח פנסיוני. אם עובד נפצע או חלה, בשעות העבודה או לא, אפילו בחופשה, המעסיק חשוף לתביעה שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים בגין אובדן כושר עבודה או אפילו במקרה של מוות (לשארים). גם אם העובד מצהיר כי אינו מעוניין בביטוח פנסיוני ואפילו חותם על ויתור, אין הדבר אומר כי אין עילה לתביעה, והעובד עדיין זכאי לזכויות הללו לפי החוק.
