ערן יעקב בריאיון לאולפן ynet. דמי האבטלה יוארכו?
(צילום: שחר גולדשטיין)
ברקע ההחלטה של שר האוצר ישראל כץ להאריך את תשלום דמי האבטלה גם אחרי יוני, ערן יעקב, מנהל רשות המיסים שמכהן בימים אלה גם כממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר, אמר היום (שלישי) לאולפן ynet כי "שר האוצר לא התחייב לשום דבר".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"לפי מה שאני יודע", אמר יעקב, "האמירה של כץ לא נאמרה באופן חד משמעי, כך שהדבר עוד נתון לשינוי. המשמעות היא שכץ אמר שאם הוא יידרש הוא ייתן מענה, אבל הוא לא התחייב לכך". יעקב אמר את הדברים בהמשך להחלטה של שר האוצר, כאמור, שאמר ל-ynet כי הורה על המשך תשלום דמי האבטלה מעבר לחודש יוני, כל עוד שיעור האבטלה בישראל לא יפחת מ-7.5%. השר אמר ל-ynet בתחילת השבוע כי "החלטתי לא להשאיר איש מאחור. המדינה לא תפסיק לפתע לשלם דמי אבטלה לפי מועד מסוים שנקבע לפני חודשים".
יעקב אמר כי "בעניין דמי האבטלה, כשנגיע לשם נראה מה עושים. כרגע המצב הוא שאנשים צריכים ודאות ויש להם ודאות ברורה עד יוני".
3 צפייה בגלריה
מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל האוצר ערן יעקב, ושר האוצר ישראל כץ
(צילומים: דנה קופל ואבי מועלם)
אתה אומר אם כך שלא מדובר במשהו ודאי?
"לא, אבל אמרתי בצורה מאוד ברורה - אף אחד לא אמר באופן חד משמעי שהארכת תשלום דמי האבטלה תקרה. כץ אמר שכשנגיע לשם נבחן ונראה מה עושים. אין אמירה שאומרת שבאופן אוטומטי יתארכו דמי האבטלה".
אתה חושב שצריך להמשיך את תשלום דמי האבטלה אחרי יוני?
"אני רוצה להתייחס לרשת הביטחון הכלכלית שניתנה פה ולשר האוצר יש חלק מזה. אני מדבר על רשת הביטחון שניתנת עד לאמצע 2021. הדבר הזה איפשר למשק הישראלי הישרדות מאוד טובה, צריך להגיד את זה, גם בכל השוואה בינלאומית. רשת הביטחון הכלכלי הזאת איפשרה לעסקים המשכיות עסקית, איפשרה לקבל מענקים ומייצב אוטומטי, אם זה האפשרות להוציא לחל"ת או דברים אחרים. רשת הביטחון נפרסה חודשים קדימה והיא זאת שנותנת ודאות עסקית, בעת שחלק מהסיפור של הקורונה זה חוסר ודאות".
בנוגע לטענות ולביקורת הרבה שנשמעה בנוגע לתשלום דמי האבטלה המתמשך, שנטען כי הוא מעודד אבטלה ומגביר את התופעה של עבודה בשחור, אומר יעקב כי "משרד האוצר שינה את הפעולות שלו כל הזמן, ולמזלנו ולשמחתנו לא כל המדינות היו ערוכות כמונו. אצלנו היה מייצב אוטומטי של החל"ת שייצר שכר, וזה היה מדהים בתחילת הסגר. נכון שבהמשך המשבר היו צריכים להביא עוד כלים והובאו עוד כלים, כמו שימור עובדים והקמת מנהלת בתוך משרד האוצר כדי לאפשר להכשיר עובדים לעולם העתידי. הסיפור של המשבר הזה זה תעסוקה ופה אנחנו שמים המון דגש כדי לאפשר לאנשים האלה בסוף לחזור לעבודה ולהמשיך את עיסוקם, ואין ספק ששר האוצר שם את ידו גם על הדבר הזה".
עוד אמר יעקב כי "אנחנו כל הזמן משפרים את המקומות האלה של החל"ת, המענקים, ההלוואות. התחלנו במקום מסוים וכל הזמן אנחנו עושים שיפורים בתהליכים, אם זה בשימור עובדים ואם זה בתחום התעסוקה בכלל".
3 צפייה בגלריה
"החל"ת היה פיתרון מדהים בתחילת הסגר. בהמשך היו צריכים להביא עוד כלים וגם הביאו". סניף ביטוח לאומי
(צילום: יריב כץ)
"צריך חקיקה כדי לאפשר למשרדים לפעול ב-2021 בהיעדר תקציב"
בנוגע להיעדר התקציב, אומר יעקב כי "ישראל מעולם לא חוותה שנה שאין בה שנת תקציב שלמה, ויש לזה משמעויות כיוון שלא היה דבר כזה והחוק לא מורגל ולא מכיר דבר כזה. חלק מהתרופה לעניין הוא חקיקה שתתאים למצב וכך יאפשרו למשרדים לפעול בשנת 2021, כי אחרת המצב יהיה מאוד-מאוד קשה. לדוגמה, אם לא יהיה תקציב לחלוטין צריך לפעול עם תקציב המשכי של 2019, שעומד על בערך 400 מיליון שקל, ויש לזה השלכות קשות מאוד על הממשלה ועל המשרדים ועל היכולת שלהם לתפקד".
אם לא יהיו שינויי חקיקה המדינה הזאת הולכת לקטסטרופה כלכלית בינואר?
"אני רק אומר שהמשמעות של הדבר הזה שאין תקציב, שזה משהו שישראל לא חוותה אותו, היא בעייתית. יש עודפים של משרדים ברמה של 20 מיליארד שקל ואם אין אז יש קושי, אי אפשר להעביר את הדבר הזה ולבצע שינויים ולאפשר למשרדים להמשיך את הפעילות שלהם ככה. ברור וכל בר דעת יבין את זה שהמשמעות שאם התקציב מדבר על הצורך שלנו ב-426 מיליארד שקל ונצטרך לעבוד עם תקציב של בערך 400 מיליארד שקל, ויש עוד את עניין ה-50 מיליארד שהושקעו בקורונה, אז כל אחד מבין שיש לכך משמעויות מאוד קשות על המשק הישראלי, המשרדים, הרווחה, החינוך וכל המשרדים בכללותם".
זאת רשלנות לא לאשר?
"אני לא נכנס לפן הפוליטי".
זה מקצועי.
"בסופו של יום אני מניח שיימצאו פתרונות, אני מקווה שיימצאו פתרונות גם אם לא יהיו דרכים חקיקתיות כדי לתת תרופות לתהליך הזה ולאפשר למשק לתפקד גם ב-2021, גם במצב שבו לא יהיה תקציב לשנת 2020 או 2021. משרדי הממשלה יתפקדו בקושי רב היות שהמסגרת של התקציב תקשה מאוד עד מצב בלתי אפשרי אפילו".
בנוגע לסיכוי שעוד יעבור תקציב, אומר יעקב כי "בעולם האוצרי, אנשי משרד האוצר, שדחף את הדבר הזה כבר חודשיים לפחות, שר האוצר הנחה את כל משרד האוצר להיערך לתקציב, וכך נעשה. אנחנו עורכים את תקציב 2021 וגם 2020, המשרד עבד ועובד סביב הדבר הזה, ואנחנו לחלוטין ערוכים לכך וכולנו מקווים שזה יקרה.
"אין ספק שזה שאין תקציב כבר שנתיים ולכן גם לא עבר חוק ההסדרים זה דבר שמציב קושי מאוד משמעותי על המשק בכללותו. צריך להגיד שגם בעניין הזה מצאו תרופות למצב, ובסך הכל יצרנו תהליכים שאיפשרו למשק להמשיך לפעול גם בתקופות האלה".
כנשאל אם אנשי האוצר מתוסכלים מהמהלכים הפוליטיים על חשבון התקציב, אמר יעקב כי "אני לא נכנס לתסכול-לא תסכול. אנחנו עושים את עבודתנו כפי שהנחו אותנו לעשות אותה, ושר האוצר לשמחתנו נתן לנו את כל הרוח הגבית. אנחנו עושים הכל להעביר תקציב ובעניין הזה עומדים ונעמוד לרשות מדינת ישראל".
3 צפייה בגלריה
"ישראל מעולם לא חוותה שנה שאין בה שנת תקציב שלמה, ויש לזה משמעויות כיוון שהחוק לא מכיר דבר כזה". ההצבעה על חוק דחיית התקציב
(צילום: דוברות הכנסת)
"הפתרון לגירעון - תיקון עיוותים בעולם המיסים"
בנוגע לגירעון ההולך וגדל, אומר יעקב כי "הציבור מבין וגם רבים מאנשי הכלכלה מבינים שזו לא העת לבצע העלאות מיסים, ושר האוצר אמר את זה בצורה מאוד ברורה. כמובן שלא נדבר בעת הזאת על הורדת מיסים אבל גם לא על העלאה. חוץ מזה אני מניח שבהסתכלות קדימה יש הרבה פתרונות אפשריים שהם לאו דווקא מיסים. יש המון עיוותים משקיים שצריך לתקן אותם בטח בעולם המיסים, ואת זה אני אומר כמנהל רשות המיסים. יש לא מעט שוק שחור במשק הישראלי ויכול להיות שמשם יגיע חלק מהפתרון.
"מעבר לכך בכובע של מנהל רשות המיסים אני רוצה להגיד שהרשות עושה את עבודתה בחודשים האחרונים בצורה באמת טובה. עובדי רשות המיסים עובדים בצורה מדהימה ומי שראה את נתוני ההכנסות ראה שההכנסות בחודשים האחרונים לא שונות מההכנסות שלפני קורונה, וזאת בשורה מדהימה למשק הישראלי כי זה מאפשר לו בסוף גם בעולם של גירעון להתנהל בצורה הרבה יותר טובה כשיש הכנסות. וההכנסות האלה נוצרות מכך שרשות המיסים ממלאת את תפקידה".
בנוגע למס על הביטקוין, אומר יעקב כי "אנחנו מממשים כל דבר שהוא חובה חוקית אל מול מי שבוחר לא להתנהל ולא לשלם מיסים. זאת חובתנו והמנדט שניתן לנו וכמובן שאנחנו מבצעים אותו. אנחנו מטפלים בביטקוין כמו בנושאים אחרים, פשוט הביטקוין תפס כותרות בין הרבה דברים אחרים. סיימנו לא מזמן מבצע של תביעת מיסים של 170 מיליון שקל מסרבני מס שבוחרים בעת הזאת לא לשלם מיסים אבל מצד שני נוסעים ברכבים מפוארים. הם יודעים להתגורר בבתים מפוארים ולהחזיק בהרבה כספים אבל לא לשלם מיסים".
יש לכם איך לפקח על מטבעות ביטקוין?
"רשות המיסים פועלת גם מול האתגר הטכנולוגי ובכלים טכנולוגיים כדי לעמוד מול אותם אלה שלא משלמים מיסים, ויש לנו המון כלים להגיע לשם. אני יכול להגיד לך שכל מי שבוחר לא לשלם מס בסוף אנחנו נגיע אליו והדבר הזה מאוד חשוב לתפיסת אמון הציבור. כי הציבור רוצה לדעת שמי שלא משלם מיסים זה לא מצב של רשע וטוב לו.
"ברגולציה בעולם המיסוי מדינת ישראל היא בין הראשונות שיצאו עם תפיסת עולם ברורה, בטח בנוגע למטבעות הווירטואליים. רשות המיסים נושאת את הדגל בהתאם לתפיסת העולם של ה-OECD ולכן הביטקוין חייב במס של 25%".
