המגפה הכלכלית: הפיטורים מגיעים גם להייטק
(צילום: משי בן עמי)
ככל שהמשבר נמשך וישראל נותרת עם 850 אלף מובטלים, הולך ומתגבר החשש שהחופשה ללא תשלום תהפוך לאבטלה קבועה של מאות אלפים. על רקע זה, ברור שיש צורך בכלים נוספים שיעודדו מעסיקים ועובדים לצאת משגרת החל"ת.
הכלי המדובר ביותר הוא השלמת דמי אבטלה לעובדים שהמעסיק יחזיר או ישכור במשרה חלקית. כך העובד יקבל יותר מדמי האבטלה והמעסיק לא יצטרך לשאת בכל העלויות. כיון שברור שאי אפשר יהיה לשלם לנצח דמי אבטלה לכל כך הרבה אנשים, עולה השאלה איך ייתכן שהכנת מודל דמי האבטלה החלקיים מתקדמת כל כך לאט.
באמצע אפריל פרסם מנהל אגף ניהול מידע ואוכלוסין במנהל המחקר של הביטוח הלאומי, ד"ר ז'ק בנדלק, מחקר השוואתי שמסקנתו ברורה: מדינות קמצניות שהוצאותיהן לרווחה נמוכות מהממוצע ב-OECD העדיפו להשתמש במשבר בתשלום דמי אבטלה.
זה כולל את ישראל, טורקיה וצ'ילה, שבהרבה מאוד נושאים מהוות את תחתית טבלת המדינות המפותחות. על פי בנדלק, מדינות שהוצאותיהן על רווחה גבוהות מהממוצע כגון צרפת, דנמרק ובלגיה, העדיפו לשלם מענקים למעסיקים לשמירת מקומות העבודה. כך מנעו את הניתוק שיוצר החל"ת בין העובד למעסיק. כבר אז המליץ בנדלק לאמץ מודל שמשלב העסקה חלקית ודמי אבטלה חלקיים.
הסעיף כבר נמצא בחוק - אך הוא מעורפל
ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב לאחרונה שיגבש תוכנית סיוע כלכלי לחצי שנה. במסגרת ההמלצות שהגיש לו הביטוח הלאומי לתוכנית החצי שנתית מוצע "לקדם חקיקה שתאפשר קבלת דמי אבטלה בשיעור יחסי, למובטלים ששבו לעבוד בעבודה חדשה". זאת, "באופן שיבטיח מניעת ניצול לרעה, אם שכרם בעבודה החדשה נמוך מהשכר שקיבלו בטרם המשבר".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר מספר שכבר היום יש סעיף בחוק שמאפשר למובטל שחוזר לעבוד בהיקף חלקי לקבל מענק חזרה לעבודה. לסעיף הזה יש שתי מגרעות עיקריות. אחת היא שאיש כמעט אינו יודע על קיומו ולכן מנצלים אותו רק כמה מאות אנשים בשנה. השנייה היא כמות גדולה של מגבלות ותנאים שמקשה מאוד על יישום המוני שלו. למשל, אפשר לקבל את המענק רק אם אתה עובד בהיקף של חצי משרה ומעלה ורק לשלושה וחצי חודשים.
שפיגלר אומר שהביטוח הלאומי מכין בתמיכת שר העבודה והרווחה איציק שמולי הצעה הרבה יותר פשוטה שתאפשר להעניק דמי אבטלה חלקיים לאורך כל תקופת המשבר. לדבריו, אגף התקציבים באוצר מתנגד להצעה מחשש ליצירת תקדים וגם בטענה שמדובר בתמריץ שלילי לחיפוש עבודה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהאוצר נאלץ במשבר הזה להשלים עם הרבה מאוד דברים שהוא לא אהב. מהאוצר נמסר שמתבצעת עבודת מטה בנושא.
סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר נירה צימלס, היום מנכ"לית ארגון בעצמי לצמצום הפערים, אומרת כי "אם אנשים מתלבטים אם לקחת משרה חלקית מחשש לאבד את דמי האבטלה, אנחנו כמדינה צריכים לעשות הכל כדי שיבחרו לקחת את המשרה החלקית ולא לשבת בבית. לכן השלמת שכר באמצעות דמי אבטלה יכולה להיות מודל טוב".
איך למנוע מגל החל"ת להפוך לאבטלה המונית
במאי שלחו ההסתדרות וארגוני המעסיקים לראש הממשלה בנימין נתניהו הצעה לסבסוד תעסוקה חלקית. הרעיון היה שיתאפשר למעסיקים להפחית את היקף משרת העובד שחוזר מחל"ת. המדינה תעביר למעסיק סכום שיממן תשלום שכר גבוה יותר מדמי האבטלה וכן את עלויות המעביד. ההצעה מתבסס על "המודל הגרמני", שפועל במצבי משבר כבר יותר ממאה שנים. במסגרת המודל הגרמני המעסיק מוריד את היקף ההעסקה והמדינה משתתפת בחלק מעלות השכר.
ראשי ההסתדרות והמעסיקים הזהירו ש"מנגנון החל"ת הינו כלי קשיח אשר אינו מיועד לעודד החזרת עובדים לתעסוקה. בהיעדר כלי מדיניות משלימים, קיים סיכון שגל החל"ת ההמוני והזמני יתקבע ויהפוך למצב של אבטלה המונית". זו כידוע נבואה שבינתיים כבר הגשימה את עצמה.
