יותר ויותר שכירים החלו להבין בשבועות האחרונים את המלכוד שאליו הכניסה אותם החל"ת המתארכת, שדחפה אותם לנצל חלק גדול מזכאותם לדמי אבטלה: הם חזרו מהחל"ת ישר לשימוע לפני פיטורים, ולאחר שפוטרו גילו שניצלו את רוב ימי האבטלה. העוול שנעשה לאותם שכירים כפול: הם גם הוצאו לחופשה כפויה בהמתנה להחלטת המעסיק, וגם גילו שההמתנה באה על חשבון ימי אבטלה שהם נזקקים להם כדי לחפש עבודה בשוק שלא ממש צמא לידיים עובדות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סיטואציה מטרידה זו נוצרה לאחר שההקלות שניתנו בקבלת דמי אבטלה בתקופת הקורונה פגו בסוף מאי. ההתפתחות היחידה בתחום היא הודעת משרד האוצר אתמול, כי מניין ימי האבטלה בתקופת הקורונה יתחיל מ-19 באפריל ולא אמצע מרץ - מהלך שפירושו הענקת מרווח נשימה לעובדים שהוצאו לחל"ת בתחילת המשבר, וקיבלו עתה תוספת של של 35 ימי זכאות לדמי האבטלה.
הטענה העיקרית נגד הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה היא כי היא מקטינה את תמריץ העובדים לחזור למעגל העבודה. המובטלים הטריים מצדם טוענים כי הם דווקא מעוניינים לעבוד - אלו המעסיקים שלא ממהרים או יכולים לשכור אותם. לפי הערכות, המשך המצב הקיים יביא לכך שהחודש כרבע מיליון איש ימצאו עצמם ללא עבודה וזכאות לדמי אבטלה.
נכון לתחילת השבוע, רק 327 אלף חזרו מחל”ת מתוך 1.06 מיליון איש שהוצאו אליה, ונדרש זמן רב עד שהאבטלה תחזור לרמות השגרה. מלוא השפעת משבר הקורונה על השכירים צפוי להתגלות בשלהי הקיץ, עם סיום זכאותם של מובטלי הקורונה לדמי אבטלה, הפשרת תשלומי ההלוואות והמשכנתאות שהוקפאו וסיום מתן התמריצים למעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת. אם גם בחודשים הבאים האוצר לא יאריך את הזכאות לדמי אבטלה, המציאות שעלולה להיווצר שבה מאות אלפי אנשים ימצאו עצמם נטולי תעסוקה וביטחון סוציאלי תדרוש פתרונות טובים ומקיפים יותר מאלו שנבחנו עד כה.
