שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל אישור משפטי להכניס לתקציב באופן חד פעמי חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים שחלקם מיועדים למוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. בעקבות האישור, יונח מחר (שני) באיחור רב תקציב המדינה החדש לשנת 2024 על שולחן הכנסת וביום רביעי תתקיים הצבעה בקריאה ראשונה בכנסת לאישורו.
העיכוב בהגשת התקציב גרם לשליחת מכתב נזיפה חמור מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אל שר האוצר שציין בפניו כי הוא עובר באופן מפורש על החוק וכי עליו להגיש באופן מיידי את תקציב המדינה לכנסת. סמוטריץ' חיכה רק לאישור המשפטי כדי להכניס לתקציב את הכספים הקואליציוניים השנויים במחלוקת ומשקיבל אותו כעת התקציב יוגש מחר לכנסת.
1 צפייה בגלריה
סמוטריץ': "מינוי אהרן ברק - שגיאה. נתניהו לא התייעץ איתנו"
סמוטריץ': "מינוי אהרן ברק - שגיאה. נתניהו לא התייעץ איתנו"
סמוטריץ'
(צילום: אלכס קלומויסקי)
עם זאת, בניגוד לרצונם של ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, שהכספים הללו יוכנסו באופן קבוע לתקציב כתביעת המפלגות החרדיות, ניתנה רשות להכניס אותם רק הפעם לתקציב שנת 2024 והם לא יוכנסו אוטומטית גם לתקציבי השנים הבאות, למורת רוחו של שר האוצר.
האישור שלו המתין השר סמוטריץ' התקבל היום מלשכת היועצת המשפטית לממשלה וכך יוגדרו מחדש רוב הכספים הקואליציוניים ששר האוצר סירב להעבירם לצורכי המלחמה. הכספים יוכנסו הפעם לתוך תקציב משרד החינוך.
מתוך שמונה מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים נותרו 5.7 מיליארד שקלים, אף שבעבר התחייב השר סמוטריץ' להעביר את רובם לצורכי המלחמה. בכך גדלו תקציבי הישיבות ביותר ממיליארד שקלים ובין השאר מוקצבים בהסכמים 11 מיליון שקל לעמותות העוסקות בסיוע להשתמטות משירות בצה"ל וזאת בעיצומה של המלחמה.
תקציב המדינה שיוגש מחר לכנסת הוא הגדול אי פעם בהיקפו - 582 מיליארד שקל. בהצעת התקציב יגדל הגירעון בשנת 2024 לשיעור שיא מזה שנים, 6.6%, ויחס החוב לתוצר צפוי לגדול מכ-60% ל-68%.
לאישור תקציב המדינה בוועדות הכנסת, לאחר האישור במליאה בקריאה הראשונה, ייוותרו למעשה רק 12 ימים, החל ביום חמישי הקרוב, כאשר ההצבעות בקריאות השנייה והשלישית חייבות להתקיים לפי חוק עד ליום שני 19 בפברואר.
במשרד האוצר סבורים שאין סיכוי שניתן יהיה לאשר את התקציב עד 19 בפברואר בהתאם לחוק, ומסבירים כי אם התקציב לא יאושר - יבוצע קיצוץ יחסי עד ליום שבו הוא יאושר. אילו לא היה מאושר התקציב לכל השנה הקיצוץ היה צריך להיות של 67 מיליארד שקל. אותו קיצוץ יחסי מסתמן יפגע בפעילות משרדי הממשלה אך לא באופן דרמטי.