בן 35 לא יצטרך להחזיר לאחות סבתו הערירית כמעט רבע מיליון שקלים שמשך מחשבונה לאורך כשנתיים וחצי – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בנתניה. על רקע תיעוד רפואי שאישר כי בעלת החשבון הייתה צלולה במועד ההעברות, לצד העובדה שנהגה לתת לנתבע לאורך השנים מתנות בסכומים ניכרים, דחה השופט אלי ברנד את התביעה תוך שהתרשם כי עומדים מאחוריה בני משפחה אחרים בעלי אינטרס.
התובעת (82), אלמנה ללא ילדים ובעלת חשבון בבנק הפועלים, העניקה לנכד של אחותה מתנות בסכומים ניכרים לאורך השנים. כך למשל, במאי 2012 היא ביצעה העברה בנקאית של יותר מ-200 אלף שקל. יתרה מזאת, לחתונתו נתנה צ'ק בסך 86 אלף שקל וכסיוע לרכישת דירה נתנה לו 150 אלף שקל נוספים.
הקשישה לא הסתפקה במתן כספים לנתבע, ובאוגוסט 2016 צירפה אותו כאחד מבעלי החשבון. חודשיים לאחר מכן הוא החל במסע העברות בנקאיות לחשבונו – הגדולה שבהן בסך 170 אלף שקל. בסך הכול הועברו לחשבונו האישי תוך שנתיים וחצי 241 אלף שקל.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בפברואר 2020 טענה האישה כי לא נתנה את הסכמתה לביצוע ההעברות, ומכאן שעליו להשיב לה את הכספים. מנגד טען הנתבע כי אחייניה של התובעת הם הרוח החיה מאחורי התביעה, כשמטרתם היא להוציא ממנו כספים שקיבל ממנה כדין ובהסכמתה המלאה, כדי לחלוק בהם אחרי פטירתה. מכאן שהתביעה חסרת בסיס ודינה להידחות.
השופט ברנד ציין שבעלת החשבון נמצאת כיום במצב קוגניטיבי ירוד, אלא שלצורך בירור התביעה יש לבחון את מצבה במועד ביצוע ההעברות. על רקע אישור רופאי שמצא אותה כשירה באוגוסט 2019 – הרבה אחרי מועד ההעברות – הוא קבע שהקשישה אכן הייתה עצמאית וצלולה.
עו"ד שי אילבהמשך ניגש השופט לברר אם התובעת הסכימה לביצוע ההעברות. עדויות עובדי הבנק הובילו אותו למסקנה שכן. הם אישרו בעדותם שהיא הייתה צלולה ומעורה בפרטי חשבון הבנק שלה, כאשר רק לאחר שאחייניה נכנסו לתמונה – פתאום כשירותה החלה "להתערער".
גם תמלולי שיחות בין הצדדים שהוגשו לבית המשפט, תמכו בגרסת ההגנה שלפיה הכספים ניתנו לנתבע על דעת אחות סבתו ובהסכמתה, בפרט לנוכח היסטוריית הענקת המתנות שאינה שנויה במחלוקת. מהשיחות עלה שבזמן אמת התובעת כפרה בטענה שהנתבע משך כספים מחשבונה ללא רשותה, ואיימה לנשל מצוואתה בני משפחה שרק יעזו לטעון זאת.
בפסק הדין צוין כי שכנתה של התובעת העידה אמנם ששמעה אותה צועקת שהנתבע לקח ממנה כספים, אלא שמדובר היה בשלב שבו אחייניה כבר היו מעורבים בפרשה, ומכל מקום לא הוכח שצעקותיה לא היו על רקע לקות השמיעה שלה.
כמו כן, השופט מצא את גרסת התביעה לכך שמלוא ההעברות בוצעו דרך אפליקציית הבנק כלא אמינה. זאת, שכן עובדי הבנק אישרו כי העברת 170 אלף שקל אינה אפשרית דרך היישומון ללא אישור כלל בעלי החשבון. בנסיבות אלה הוא הורה על דחיית התביעה, תוך שפקפק בכך שהתובעת היא אכן יוזמת ההליך המשפטי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אילה ויזל
• ב"כ הנתבע: עו"ד ערן פלס
• עו"ד שי איל עוסק בבנקים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
