"אנחנו לא בעד לדחות את פתיחת שנת הלימודים", כך אמר היום (ב') בתדרוך לכתבים שר האוצר, אביגדור ליברמן, על רקע המסרים הסותרים המתקבלים הן מחברי ממשלה והן מאנשי המקצוע בעניין קיומו או אי-קיומו של סגר רביעי. "מבחינתי, סגר הוא הדבר הכי לא נכון. לא ברור שסגר יעזור להורדת המאומתים והחולים הקשים, מה שברור זה שהוא יעשה נזק כלכלי. לכן, עמדתנו היא שחייבים להיערך לחיים לצד הקורונה כמו שאנחנו יודעים לחיות לצד השפעת".
"הקורונה היא לא גורם חדש או מפתיע, ויש מאמץ לעשות הכל על מנת למנוע את הסגר", הוסיף ליברמן. "כלכלה מחייבת שני דברים - ודאות ומשמעת. אם נציית להנחיות, זה יעלה את האפקטיביות של הפעולות האחרות. אנחנו בעד לחזק את כל מערך קופות החולים, לעשות קמפיין ולתמרץ התחסנות. בישראל יש כמות גדולה של אנשים שלא התחסנו".
ליברמן ציין את הצורך "לחזק את יכולת הספיקה של מערכת הבריאות", אולם לגבי הוספת כוח אדם אמר כי "כרגע מחזקים את בתי החולים עם רופאי קהילה ויכול להיות שנבקש מרופאים שיצאו לפנסיה לאחרונה לעזור. נכון לכרגע אין צורך ביותר".
לדברי ליברמן, "צריך להיערך למימון בדיקות מהירות במסגרת מתווה התו הירוק. חייבים לתת ודאות למשק, ואני מקווה שנצליח להתגבר. אני חושב שהמאמץ הזה למנוע את הסגר הוא הדבר הכי חשוב. אנחנו רואים שבמקומות כמו בריטניה זה עובד, וברוב מדינות אירופה המשק ממשיך לעבוד. לדעתי, חוץ מאשר באוסטרליה, כיום אין אף מדינה שממשיכה עם הסגרים, אולי בכמה אזורים בסין. אנשים הפנימו שצריך להתמודד עם הקורונה באמצעות קמפיינים וחיסונים. בישראל יש הרבה מחוסנים ומחלימים ולכן אנחנו חושבים שאפשר להתמודד ללא סגר".
לדברי יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר: "הדיבור על הסגר משרת נהדר את התקשורת. שר הבריאות אמר שהוא נגד, וכך גם ראש הממשלה. בסוף התשובה לקורונה היא לא סגר אלא חיסונים, בדיקות ופעילות שמותאמת לדבר. אנחנו עושים דברים בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים, כמו קמפיין לעידוד התחסנות בקרב בני נוער וצעירים".
מנכ"ל האוצר: "למעלה מ-90% ממקבלי המענקים לא התבקשו להשיבם"
מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב התייחס בדבריו לבעלי העסקים שנדרשים להשיב את מענקי הקורונה שקיבלו, ואמר כי "למעלה מ-90% ממקבלי המענקים לא קיבלו אף פנייה להחזיר את הכספים. יש בעלי עסקים שלא היו אמורים לקבל מענק, ועכשיו אנחנו מבקשים שיחזירו אותו".
לגבי האפשרות להטיל סגר רביעי, אמר בלינקוב כי "זה כל כך מוגזם ומופרך לחשוב שכמויות גדולות של אנשים ייפלטו עכשיו ממעגל העבודה, אנחנו ממש לא שם. אף אחד לא מדבר על סגר כללי. יחד עם זאת, ככל שהממשלה תחליט לנקוט באמצעים האלה אנחנו נדע להתמודד".
לדבריו, "ההסתברות שתהיה היענות לסגר מהציבור - מאוד נמוכה. אבל העסקים כן ייסגרו, ולכן אנחנו לא הולכים לשם". בלינקוב הוסיף כי "כרגע הכל מתוכלל בתקציב אבל נעדכן, אנחנו לא חושבים שיידרש תיקון. גם אם המצב יידרדר ונגיע לסגר, לא נלך על חל"ת לטווח ארוך כי זה יוצר תמריץ שלילי לכל המערכת ופוגע בכל המשק".
"היקף הטיסות לא יחזור להיות מה שהיה"
בלינקוב התייחס גם לחברות התעופה, על רקע הפיצוי הנוסף שהן דורשות בגין המגבלות החדשות על טיסות לחו"ל, ואמר כי "צריך להגיד ביושר ובאופן גלוי - לא יתאפשר לקיים חברות תעופה בגודל שהן היו לפני הקורונה".
כזכור, בשבוע שעבר אלעל פנתה לאוצר בבקשה להלוואה בערבות מדינה בסך 200 מיליון דולר ופיצוי על אובדן הכנסות כתוצאה ממגבלות הקורונה הנוכחיות. מדברי בלינקוב עולה כי האוצר ייתן מענה חלקי בלבד לבקשת הסיוע. האמירה על הצורך בצמצום היקף הפעילות, פירושה למעשה צמצום בהיקפי כוח אדם ומשרות של טייסים, צוותי אוויר, קרקע ועוד. בלניקוב הדגיש כי "החברות יצטרכו לצמצם קווי תעופה. כיום ברור שלא ניתן להחזיק את כל הקווים שהפעילו לפני הקורונה. היקף הטיסות לא יחזור להיות מה שהיה".
בלינקוב שלח רמז עבה לאלעל ושאר החברות, ואמר כי עליהן "להתאים את המחשבה שלהן לעולם החדש. אנחנו מנתחים כרגע את מצב חברות התעופה הישראליות. לא כולן באותו מצב, ואני מעריך שנמצא דרכים לגשר על חלק מהבעיות".
ביחס לעובדי החברות שעדיין בבית, ללא תשלומי חל"ת, אמר בלניקוב כי "אנחנו לא מחריגים עובדים של ענף כלשהוא ממדיניות החל"ת כי לא יהיה לזה סוף. אם נחליט לתת פתרון נקודתי לעובדי הענף, זה לא יהיה באמצעות מנגנון החל"ת".
