הפוטנציאל המבוזבז של קיבוץ האון על גדת הכנרת
(צילום: אסף קמר)
באחד החופים השקטים במזרח הכנרת מסתתר יישוב פסטורלי ומאוד ציורי, בו הבתים הצנועים של התושבים צמודים למים. מדשאות שקטות וצמחייה ירוקה מחברות בין הבתים הישנים והנוף המרהיב לכנרת ממגיע מכל כיוון, אפילו מעמדת הפחים השכונתית הצמודה לחוף. ברוכים הבאים ליישוב הקהילתי היפיפה "האון".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לכאורה מדובר ביישוב יוצא דופן בנוף הישראלי, המכיל שילוב של תנאים נדל"ניים ייחודיים ומיקום ממש על קו החוף של הכנרת, כך שבקלות היה יכול להפוך לאחד היישובים היוקרתיים ביותר בישראל. אולם לא כך המצב. האון הוא יישוב מעט מוזנח ובאווירה נוסטלגית כבדה המתוארת על ידי מבקרים מזדמנים התחושה היא כאילו הזמן עצר מלכת.
אדמת קיבוץ האון ההיסטורי, שעבר תהליך פירוק ארוך ומטלטל בעקבות חובות עתק, מכילה כיום עשרות בתים ישנים בסגנון קיבוצי מאובק וצנוע, המאכלסים משפחות של ותיקי הקיבוץ, דירות חדר בסיסיות ומרפסת עם נוף לכנרת המושכרות לסטודנטים שחלמו לגור צמוד למים, וגם דירות נופש ריקות המתמלאות בסופי השבוע במשפחות אקסקלוסיביות עם הרבה כסף מהמרכז. יש גם מפונים מקיבוץ דפנה בצפון.
כדי ללמוד מקרוב על היישוב, הצטרף אליי לסיור בשטח אמיר דרור, שמאי המקרקעין הוותיק של האלפיון העליון, בשעת בוקר מאוחרת על כביש 92 האייקוני המקיף את חופה המזרחי של הכנרת. הנוף הנשקף מחלון הרכב בזמן הנסיעה כולל את רמת הגולן מימין ומטעי בננות מטופחים משמאל וחלל הרכב מתמלא בזיכרונות ילדות נעימים של חופשה משפחתית. בשנות ה-80 של המאה הקודמת קיבוץ האון הקים בהשקעות ענק כפר נופש מפורסם על קו המים וגם חוות יענים יוקרתית. למרבה הצער, היוזמות הנועזות נכשלו.
סמיכות מיוחדת לקו המים
בחזרה להווה, החוף האהוב של ילדותי בכנרת מחכה לי מעבר לשער כניסה חשמלי לרכבים. באופן מקומם, שער הרכבים של האון נעול ואין אפילו מספר טלפון בסיסי לבירור פרטים. אולם לשמחתנו, לא מדובר במערך אבטחה קשוח ועוין כמו זה שהוביל לסכסוך המתוקשר על הגישה לנחל האסי בקיבוץ ניר דוד. כאן בהאון שעל שפת הכנרת השער להולכי הרגל פתוח לרווחה ורגלית ניתן להיכנס חופשי.
אנחנו צועדים בין הבתים הישנים באווירה הקיבוצית, חלק מהבתים מאוד מטופחים עם עציצים וקיאק, ואחרים נראים סגורים ונטושים וכנראה משמשים כבתי נופש. דרור השמאי מוקסם מהאופי הצנוע של היישוב. "אני רואה יישוב בו השטחים הציבוריים אינם מטופלים ולא מפותחים. בתי המגורים בחלקם ישנים וחלקם עברו שיפוץ קל, ורובם לא השתנו כלל במהלך עשרות שנים. היישוב מאוד פסטורלי ושקט, אבל הדבר הבולט שניכר הוא הסמיכות של הבתים לקו המים, באופן המייצר פריבילגיה יוצאת דופן עבור תושבי היישוב בפרט ותושבי האזור בכלל", הוא אומר.
אנחנו עומדים צמוד לקו חוף המים ושומעים את הגלים הקטנים ובמרחק של 30 מטרים מאיתנו ניצב הבית הראשון. "זו דוגמא המדגישה כמה הבתים נמצאים קרוב לכנרת, באופן מאוד נדיר ביחס ליישובים הממוקמים בקו החוף בישראל. בהסתכלות מקצועית היה מצופה שהיישוב הקהילתי האון יהפוך לאחד היישובים היוקרתיים ביותר בארץ בשל הסמיכות המיוחדת לקו המים", מוסיף דרור.
מה המחיר של בית ישן צמוד לכנרת?
"כפי שדווח ברשויות המס, ניתן ללמוד כי בית בחזית הכנרת ביישוב האון ובשטח בנוי של כ-200 מ"ר נמכר בעסקה של כ-8 מיליון שקל. האם הכסף הגדול ששולם על הבית מבטא את איכות הארכיטקטורה שלו? לדעתי הקונה, שבאופן אישי אני מפרגן לו על העסקה המדהימה, לא שילם בשביל העיצוב ואיכות הבנייה, הוא שילם בשביל המיקום הנמצא בסמיכות לקו המים".
מה צפוי בעתיד למחירי הבתים בהאון?
"מבדיקה של מספר עסקאות שנעשו בשנים האחרונות ביישוב, אני רואה שקיימת עלייה ניכרת במחירי המקרקעין, ואני לא אתפלא אם המחירים עוד ימשיכו להאמיר".
"שורשים עמוקים לאדמה"
תושבת האון, פנסיונרית חביבה שביקשה להישאר בעילום שם, עשתה לנו סיור קצר ביישוב הפסטורלי. "אני קיבוצניקית אמיתית עם שורשים עמוקים לאדמה וערכים של פעם, ואני לא מתכוונת למכור את הבית שלי לעולם. אני גם מקווה שהילדים שלי לא ימכרו את הבית לאחר מותי - אבל זאת כבר החלטה שלהם", היא משתפת.
היא מראה לנו בכעס ומרמור בית קטן ומשופץ הצמוד למים שאיש תקשורת מוכר קנה לאחרונה ב-8.5 מיליון שקל. "זה בית נופש אליו באים רק לפעמים בסוף השבוע. תראה את היופי והשלווה שמסביב ואת החוף של הכנרת האהובה, זה המקום הכי יפה בעולם לגור בו. אני אוהבת את הפשטות, וברגע שיתחילו המכרזים למגרשים והבנייה החדשה - אני בטוחה שכל האווירה המיוחדת כאן תשתנה וכל האלפיון העליון יקנה פה בתי נופש, ולא כדי להיות חלק מהקהילה שלנו".
מפונים מקיבוץ דפנה הצפוני קיבלו בית חלופי צמוד לכנרת. למרות שמדובר בבית נופש חלומי עם נוף מרהיב לים וחצי דקה הליכה לחוף, הם ביקשו להדגיש כי הם מתגעגעים לביתם האהוב והצנוע ממנו פונו לפני 8 חודשים
את הסיור ערכנו באחד הימים החמים של השנה והיינו חייבים לשתות מים כדי לא להתייבש. באופן מפתיע לא מצאנו אף חנות מכולת ביישוב, ונאלצנו לבקש מים קרים מאחד הבתים היחידים בו ראינו תושבים יושבים על המרפסת. התברר לנו שהם מפונים מקיבוץ דפנה הצפוני, שקיבלו בית חלופי צמוד לכנרת. למרות שמדובר בבית נופש חלומי עם נוף מרהיב לים וחצי דקה הליכה לחוף, הם ביקשו להדגיש כי הם מתגעגעים לביתם האהוב והצנוע בדפנה ממנו פונו לפני 8 חודשים.
יהודה שנאור בר, מתווך נדל"ן מקומי וזכיין רימקס באזור טבריה וסביב הכנרת, מפרסם בתים למכירה הצמודים למים בקיבוץ האון במחיר של כ-8.5 מיליון שקל. לטענתו, המחיר הגבוה של הקרקע לבדה עלול להרחיק את תושבי המקום מהקיבוץ: "יש תוכנית לשיווק של כ-100 מגרשים לבנייה פרטית, אבל ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא מצליחים להוציא אותה לפועל בגלל ההתנגדות התושבים למחירי הקרקע הגבוהים. הם חוששים שזה יגרום לממשיכים לצאת מהקיבוץ, כי לא יוכלו לקנות את המגרשים לבנייה".
לדבריו, "המקומיים דורשים את אותם תנאים כמו ביישובים הסמוכים ברמת הגולן, בהם הקרקע ניתנת בחינם ומשלמים רק על הפיתוח שלה בין 200 ל-300 אלף שקל. יש מקומיים שמוכנים לשלם עד 900 אלף שקל למגרש, אבל כאן מדובר במכרזים לבנייה פרטית בהיקף של כ-3 מיליון שקל. זה מרחיק את בני המקום והופך את המקום לאטרקטיבי רק לבעלי הון ויזמי נדל"ן".
"ביישובים הסמוכים ברמת הגולן הקרקע ניתנת בחינם ומשלמים רק על הפיתוח בין 200 ל-300 אלף שקל. אבל כאן המכרזים לבנייה פרטית בהיקף של כ-3 מיליון שקל. זה מרחיק את בני המקום והופך אותו לאטרקטיבי רק לבעלי הון ויזמי נדל"ן"
"היצע הדירות בקיבוץ האון מצומצם, התושבים הוותיקים לא ימכרו את הבתים בחיים, לרוב היורשים הם אלה שמוכרים", ממשיך שניאור בר. "חמישה בתים נמכרו פה בשנים האחרונות. לאט-לאט נבנית כאן אוכלוסייה חדשה שמעוניינת בתנאים הייחודיים ובשקט. ההרחבה המתוכננת שמחכים לה כבר 15 שנה לא תהיה בקו ראשון למים אלא מסביב ליישוב, לכן הנכסים הקיימים במרכזו הופכים לאטרקטיביים יותר, ובהמשך ערכם יהיה גבוה ביותר".
המקומיים לא רוצים בתי נופש
קיבוץ האון, היושב באזור הצפון לחופה המזרחי של הכנרת מול המושבה כנרת ושייך מוניציפלית למועצה האזורית עמק הירדן, נוסד ב-1949 כהיאחזות נח"ל והשתייך בעבר לתנועה הקיבוצית המאוחדת. באמצע שנות ה-80 הוקם במקום כפר נופש, אולם הוא לא הצליח להחזיר את עלות ההשקעה בו, והקיבוץ צבר חובות של כ-70 מיליון שקל במשבר הקיבוצים. במסגרת הסדר חובות, נמחקו 50 מיליון שקל, אולם הקיבוץ לא הצליח להחזיר את שאר החובות בהתאם להסדר והשקעות נוספות שלו בחוות היענים הגדולה בישראל ובתחנת דלק כשלו.
ב-2002 התגוררו בקיבוץ 62 חברים, רובם בגילאי 70-50. ב-2007, עקב חובות גדולים לבנקים, לסוכנות היהודית ולגופים אחרים, החליטו רוב החברים בקיבוץ על פירוקו, הפיכתו ליישוב קהילתי ועל מכירת נכסי הקיבוץ במסגרת הסדר חובות כולל. ב-2009 ההסדר אושר סופית, ולאחר מכן נמכרה תחנת הדלק של הקיבוץ לחברת דור אלון, נמכר כפר הנופש, האדמות החקלאיות של הקיבוץ הושבו לרמ"י לצורך החכרה לכיסוי החובות והשטח הבנוי הושב אף הוא לרמ"י לצורך בניית הרחבה של 300 יחידות דיור, תמורת 14 מיליון שקל לקופת הסדר החוב של הקיבוץ.
"לאחר הסדר החובות של הקיבוצים בשנות ה-80, חתכו לכל התנועה הקיבוצית חלק מהחוב, עשו להם תספורת אבל אז לא קראו לזה כך", מסביר עו"ד ארי מילשטיין, המתמחה במגזר המושבי והקיבוצי. "למעשה ויתרו להם על עשרות מיליוני שקלים של חובות כלפי הבנקים והרשויות, מצב שיצר כעס רב בקרב הציבור. לקיבוץ האון נשאר חוב גדול גם לאחר התספורת לבנקים ולמוסדות שלטון כמו האוצר ורשות המיסים. חלק מהחובות אכן מומשו על ידי מכירת כפר הנופש ותחנת הדלק, אך למרות כל זאת נותרו חובות עצומים".
במקרה של חברה בע"מ עם חובות היא מתפרקת, מה עושים עם החובות האבודים של הקיבוץ?
מילשטיין: "בחברה שמגיעה לחדלות פירעון בא קונה, מזרים כספים ומחייה אותה. במקרה של קיבוץ האון אין קונה. רמ"י הוא בעל הקרקע, שרוצה להביא כסף לטובת פירעון חובות באמצעות מכירה של הקרקעות בשוק החופשי. אולם קיבוץ האון מאופיין בנוסטלגיה ובקשר לאדמה, קשר רגשי עמוק שלא קיים בדרך כלל בחברה רגילה. ותיקי הקיבוץ שהתנגדו להסדר החובות לא החמיצו אף הליך משפטי או ארכה משפטית כדי לשים מקלות בגלגלים למימוש שרמ"י ניסה לקדם. הבנקים הפסידו כסף, נתנו הלוואות עתק למיזמים שלא הצליחו ורוצים את כספם בחזרה".
לדבריו, "לבעלי החוב יש זכאות מלאה למצות את ההליכים כדי לקבל את כספם. דיני הפירוק לא מבחינים בשיקולים קהילתיים אלא איך משיאים כמה שיותר תמורה לבעלי החוב. בקיבוץ האון יש ניגוד בין בעלי הון שיכולים להעשיר את קופת הפירוק לבין הקהילה המקומית שרוצה להחזיר עטרה ליושנה ולהקים מחדש קהילה ללא בתי נופש".
יצוין כי למרות שהקיבוץ פורק לפני כמעט שני עשורים, באתר האינטרנט של המועצה האזורית עמק הירדן הוא מופיע כקיבוץ פעיל עם 66 חברים, 200 תושבים, מטעי בננות ותמרים, כפר נופש פעיל ותחנת דלק.
תגובות
מהמועצה האזורית עמק הירדן נמסר: "המועצה האזורית עמק הירדן היא הראשונה שתשמח לקדם את הפיכת האון ליישוב קהילתי, חי ומשגשג, ותשמח לשווק את המגרשים בצורה מיידית, כל עוד המהלך ייעשה בצורה הנכונה, יחד עם תהליך בריא ונכון של בניית קהילה איתנה, עם מוסדות ויסודות חזקים. לצערנו, שיווק המגרשים במתכונת הנוכחית, לכל המרבה במחיר, יגרום לכך שהאון יהפוך במהרה לכפר הנופש של עשירי ישראל בלבד, ליישוב 'אייר בי אנד בי' ולא ליישוב קהילתי חי ותוסס, כפי שראו לנגד עיניהם מנסחי הסכם האון המקורי. על פי ההסכם שנחתם עם רמ"י לפני שנים רבות, שיווק המגרשים צריך להיעשות בשיתוף פעולה עם המועצה, ואנו נעמוד על כך שהסכם זה יתבצע כלשונו. גם כעת אנו סבורים שבשיח משותף אפשר לגשר על הפערים ולהצעיד את האון קדימה - וכך נעשה".
מנכ"ל רמי, ינקי קוינט, מסר: "כבר ב-2008, כששימשתי יועץ משפטי של רמ"י, לקחתי חלק בגיבוש ההסדר לפירוק קיבוץ האון והפיכתו ליישוב קהילתי. בהסדר הצלחנו לתת רשת ביטחון לחברי קיבוץ שלא הצליחו לקיים את עצמם כלכלית וחברתית, ואף נתנו להם הטבות מרחיקות לכת. מטבע הדברים, הוחזרו שאר מקרקעי הקיבוץ שפורק לניהול הציבור באמצעות רמ"י, והוטלה על רמ"י המשימה לשווק את המגרשים באופן דומה להסדר ההקצאות שבוצע קודם לכן בקיבוצים משמר דוד ונווה ים שהתפרקו.
"אנשי המועצה האזורית עמק הירדן דרשו כי יתרת המגרשים שנותרו פנויים יוקצו אך ורק לגרעין שהמועצה תהיה שותפה לבחירת חבריו ולקביעת הרוכשים בו. אודה כי התקשינו להבין לא רק למה, אלא גם כיצד נבטיח שהאחרונים לא יוקצו למקורבים? עקב האטרקטיביות הגדולה של המגרשים החלטנו להיזהר ולהיצמד למקובל: שיווק באופן שוויוני ופומבי, שיאפשר לכל אזרח להשתתף ולקבל סיכוי שווה לבנות את ביתו על שפת הכנרת, ותוך הקפדה, ככל הניתן, שההנחות וההטבות יחולקו באופן שוויוני לכל אזרחי ישראל ולא רק לבני גרעינים כאלה או אחרים".
