תזכורת: מחאת עובדי אל על נגד הפיטורים
(צילום: timur Bakiyev)
השלכות משבר הקורונה על חברת התעופה אל על: "לא תינתן ערבות מדינה להלוואה לאל על, בלי שיהיה מצד החברה משכון מניות או הזרמת הון של הבעלים או של שותף שיכנס". כך אמר היום (ה') מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת על מצב ענף התעופה הישראלי. "לא יהיה מצב שאם אל על לא תוכל לפרוע את חובה - לא תהיה למדינה יכולת של מעין 'הלאמה' של החברה, כדי להבטיח שכספי הסיוע, שהם כספי ציבור, יחזרו", הוסיף.
באב"ד ציין כי "אני מקווה שעד יום ראשון הקרוב נתכנס למתווה מוסכם עם הבנק המלווה לאל על (בנק דיסקונט - נ.ז), מתווה שיהיה זהה גם לישראייר וארקיע. המצב של אל על כל כך בעייתי בהשוואה לישראייר וארקיע. אני מקווה שאל על תחתום על תוכנית התייעלות הנדרשת ממנה, ושגורמי המקצוע שלנו אכן ישתכנעו שהיא מבטיחה את החזר ההלוואה. אם לא, האופציה של הקפאת הליכים נבחנת".
אל על נדרשת על ידי האוצר לתוכנית התייעלות, שמטרתה חיסכון של 200 מיליון דולר בהוצאות ופיטורים של כ-1,000 עובדים. עד כה ועד עובדי החברה, בגיבוי ההסתדרות, סירב לפיטורים של עובדים הכלולים בהסכם הקיבוצי.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, האשים בדיון את באב"ד: "תמורת ההלוואה לאל על בסך 350-400 מיליון דולר דרשתם מרחץ דמים של העובדים. יש דרך לעשות את ההתייעלות בהליך מתון יותר. אני ממליץ לתת לאל על כסף חי, גם אם זה כרוך בהעברת מניות אל על למדינה" . ח"כ ניר ברקת (הליכוד) הטיח באוצר: "המדינה מקמצנת את ההשקעה בסיוע ישיר לתעופה".
לאחר הדיון בוועדה אמר באב"ד כי "העובדים של אל על צריכים ליישר קו עם מה שמציעה ההנהלה. אם תהיה הקפאת הליכים, כל ההסכמים הקיבוציים יתבטלו אוטמטית ומצבם יהיה גרוע יותר". לדבריו, "האוצר לא מודד את החברה במספר העובדים שהיא מעסיקה, אלא אם היא מסוגלת להחזיר את ההלוואה. הוא הוסיף כי אל על "חברה לא יעילה".
נזכיר כי בתוכנית ההבראה הראשונה שהגישה לאוצר היו כלולים פיטורי 550 איש מקרב העובדים הקבועים, אולם הוועד דחה את הדרישה וממשיך גם כעת בהתנגדותו לפיטורים. דובר נציגות העובדים אמר בתגובה על דבריו של באב"ד כי "הנציגות לא מקבלת את מתווה האוצר. באב"ד חשף את פניו האמיתיים - לא מעניינת אותו תעסוקת עובדים. הוא אמר בדיון שאותו מעניין רק שהחברה תהיה מסוגלת להחזיר את חובותיה. אנחנו נצא למלחמה".
המשבר הקשה בתולדותיה
אל על הודיעה זה מכבר כי תתמוטט אם לא תקבל מהמדינה ערבות להלוואה של 350 מיליון דולר. זאת, בעוד ממשלות אחרות בעולם כבר הזרימו לחברות התעופה מענקים גבוהים. כך, ארה"ב הזרימה לחברות התעופה המקומיות 25 מיליארד דולר; סינגפור 13 מיליארד דולר; מלזיה 2.2 מיליארד דולר; גרמניה 2 מיליארד דולר; הודו 1.6 מיליארד דולר; אוסטרליה 715 מיליון דולר; פינלנד 645 מיליון דולר; הונג קונג 593 מיליון דולר; ניו-זילנד 600 מיליון דולר; ולטביה 164 מיליון דולר.
מהמו"מ בין אל על לבין האוצר הסתמן כי הממשלה תיתן ערבות ל-75% מהסכום שאותו תלווה החברה מבנק דיסקונט. יתר ההלוואה תהיה בערבות בעלי המניות של אל על. המהלך דורש את אישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת בעוד החברה הסכימה להיכנס להליך התייעלות שיסייע בצמצום הוצאותיה.
נוכח משבר הקורונה והפסקת הטיסות, מדובר למעשה במשבר הקשה בתולדותיה של חברת התעופה. 95% מעובדיה הוצאו לחל"ת וכ-1,000 פוטרו. מתוך 6,500 איש שעבדו לפני המשבר, עובדים בה כעת במשרה מלאה 400 עובדים בלבד. אם החברה תפורק, צפויות אלפי משפחות לאבד חלק ניכר מפרנסתן, בהם כ-30 אלף ספקים שעובדים עם החברה.
סגירת החברה משמעותה הפסד עצום למדינה נוכח אובדן של 2.5 מיליארד שקל מהתל"ג (תוצר לאומי גולמי). בענף התעופה מציינים כי פעילות אל על חיונית, נוכח העובדה שהיא המשיכה לטוס גם בתקופות של מלחמות ומתיחות ביטחונית. עוד מתריעים כי סגירת החברה עלולה להביא לעלייה במחיר כרטיסי הטיסה, ולכך שלא יהיה מי שיחלץ ישראלים שנקלעו לצרה בחו"ל.
כך למשל, במהלך המשבר חילצה אל על מרחבי העולם כ-7,500 תיירים ומטיילים ישראלים שנתקעו במדינות שונות. 5,000 ישראלים חולצו מתאילנד; 1,050 מטיילים חולצו מפרו בארבע טיסות; 780 מהודו בשלוש טיסות; 360 מאוסטרליה ועוד. בנוסף, הטיסה החברה לישראל כ-25 מיליון מסכות הגנה ברכבת אווירית שכללה 40 טיסות לסין, לדרום קוריאה ולהודו; כ-15 מיליון סרבלים וחליפות מיגון, ערכות בדיקה וגם חמישה מיליון ביצים מפורטוגל ומאוקראינה.
פורסם לראשונה: 07:56, 16.04.20
