איגוד עובדי הרכב של ארה"ב, הכולל כ-146 אלף חברים, פתח אתמול (שישי) בשביתה חסרת תקדים במדינה, בעקבות אי-הסכמה על תנאי הסכם קיבוצי חדש ודרישות העובדים להעלאת שכר משמעותית ולשיפור בתנאי העסקתם. יחד עם זאת, לא כל העובדים שובתים במקביל והארגון נוקט בשיטה של השבתה חלקית בכל פעם, כך שכעת משתתפים אקטיבית בשביתה כ-13 אלף עובדים "בלבד".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מדובר בפעם הראשונה זה 88 שנה שעובדי כל שלוש חברות הרכב הגדולות אשר חברים בארגון - ג'נרל מוטורוס, פורס וסטלנטיס (קרייזלר) - הפסיקו את עבודתם, לאחר שהסכם השכר האחרון שלהם מלפני ארבע שנים פג בצהרי יום חמישי וכאמור לא הגיעו להסכמה על הסכם חדש.
הארגון דורש כעת העלאה של לא פחות מ-36% בשכר העובדים (שתינתן במהלך ארבע שנים), כמו גם את הצמדת שכרם לעלייה ביוקר המחיה, קיצור שבוע העבודה ל-32 שעות, שיפור מנגנון ההפרשות לפנסיה וביטול המנגון של שכר מבוסס ותק.
בתגובה, יצרניות הרכב הגדולות הסכימו לחלק מהתנאים, אך הציעו העלאות שכר של 17.5%-20% במהלך ארבע-ארבע וחצי שנים, כלומר כמחצית בלבד מההעלאה אותה דרשו העובדים, אשר כמובן סירבו להצעה. המשא ומתן בין הצדדים צפוי להתחדש ביום ראשון.
בינתיים, שביתת הענק של עובדי שלוש החברות - המהוות ביחד למעלה מ-40% מענף הרכב במדינה - כבר נותנת את אותותיה על הכלכלה האמריקנית ומדאיגה גם את הנשיא, ג'ו ביידן.
נכון לעכשיו כבר נרשם מחסור בחלקים מסוימים במפעלי העובדים השובתים וחלק מהחברות מסרו לעובדים שאינם שובתים לא להגיע לעבודה וסגרו את המפעלים.
תעשיית הרכב האמריקנית אחראית על כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ארה"ב כולה ואם השביתה תימשך - עלולה להיות לכך השפעה גדולה על הכלכלה כולה ועל איזור דטרויט והמערב התיכון (Midwest) של ארה"ב בפרט - שם יש ריכוז גבוה של חברות רכב גדולות.
לצד העובדים, אשר יקבלו משכורת נמוכה משמעותית של כ-500 דולר לשבוע במהלך השביתה ועלולים להיפגע משמעותית בעצמם, החברות צפויות לאבד כמיליארד דולר בשביתה של 10 ימים והדבר עלול להוביל לעליות מחירים נוספות במדינה, שגם ככה מנסה כבר תקופה להתמודד עם אינפלציה גבוהה מהרגיל.
כמו כן, גם הנשיא ביידן, כאמור, עלול להיפגע מהשלכות שביתה ממושכת, הן בארה"ב כולה אולם בפרט באזורי הבחירה הנוגעים לתעשיית הרכב, שכן הוא נתפס כנשיא שתומך במיוחד בארגוני עובדים והוא אף תמך בארגון כעת וטען כי שלוש יצרניות הרכב צריכות לחלק בחזרה חלק מ"רווחי העתק" שלהן.
