בחודש מאי 2022, לפני למעלה משנה, פורסם לראשונה ב-ynet כי כל הבנקים בישראל לא גלגלו את מלוא עליית הריבית אל פיקדונות הלקוחות, בעוד הריבית על ההלוואות כן עלתה. זו הייתה ההעלאה השנייה מבין 10 העלאות ריבית רצופות, אשר נועדו להתמודד עם משבר האינפלציה שהחל משילוב של ביקושים גבוהים וקשיי אספקה בעקבות מגפת הקורונה, ומאז התעצם בין היתר בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מאז, הריבית עלתה כאמור משיעור כמעט אפסי של 0.1% באפריל אשתקד לשיעור גבוה במיוחד של 4.75%, וייתכן כי העלאות ריבית נוספות יירשמו בשבועות הקרובים, שכן האינפלציה בישראל ממשיכה להיות גבוהה והשקל מאבד עוד ועוד גובה, בין היתר בצל החששות סביב המהפכה המשפטית שכעת חזרו להתעצם.
מעקב ynet אחר מה שכונה "עושק הריביות" של הבנקים ושזכה לשורה של פרסומים דומים בכלי תקשורת נוספים, הוביל להפעלת לחץ כבד על המערכת הבנקאית ועל הרגולטור האחראי עליה, בנק ישראל, לשנות את המצב לטובת הצרכנים, אשר במידה רבה נתפסו כ"קורבנות" של היעדר התחרות בשוק הבנקאות הישראלי.
אולם, בנק ישראל המשיך להעלות שוב ושוב את הריבית והבנקים מצידם המשיכו לאורך תקופה של חודשים לא לגלגל את מלוא עליית הריבית אל פיקדונות הלקוחות ולהגדיל את מרווח האשראי שלהם (הפער בין הריבית שהבנק גובה על הלוואות לריבית שהוא משלם על פיקדונות).
הביקורת התרחבה, בנק ישראל שינה גישה
כבר בשנה שעברה הביקורת נגד הבנקים החריפה ואף הגיעה לוועדת הכספים של הכנסת, שם יו"ר הוועדה הקודם, אלכס קושניר, קרא למפקח על הבנקים להתערב בסוגיה וטען: "נפתח פער ברווחיות של הבנקים על חשבון כספי הציבור. נדרשת מעורבות כרגולטור. אכנס את הוועדה בנושא".
3 צפייה בגלריה
"נזף קלות" בבנקים, אך לא הכריח אותם לשנות את המצב. פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתחילה טענו בבנק ישראל כי לא ניתן להכריח את הבנקים לגלגל את הריבית לפיקדונות, שכן מדובר במודל עסקי של בנק בשוק חופשי. כך למשל, בריאיון לאולפן ynet טען נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, כי הוא "לא מרוצה" מהמצב, אך גם כי "לא נתערב לבנקים. שהצרכנים לא יהיו פסיביים", אמר הנגיד.
יחד עם זאת, בחודש אוקטובר האחרון שינה בנק ישראל מדיניות והחל לפרסם השוואת ריביות חודשית בבנקים, אשר נועדה להגביר את השקיפות לצרכנים ואת התחרות בין הבנקים השונים, בניסיון לגרום להם לגלגל חלק גדול יותר מהעלאות הריבית גם לפיקדונות.
ניסיון זה, לצד הביקורת הציבורית הנרחבת והמשך המעקב ב-ynet ובכלי תקשורת נוספים, הוביל להשתפרות חלקית של המצב ולריביות יותר גבוהות על חלק מהפיקדונות - אם כי הם עדיין רחוקים ברובם משיעור הריבית שקבע בנק ישראל (בעוד הריבית על הלוואות כאמור גבוהה כמו ריבית בנק ישראל ולעיתים קרובות אף יותר ממנה).
המצב בפיקדונות השתפר, אך לא מספיק
כך למשל, בחודש ינואר האחרון עמדה הריבית הממוצעת בשוק על פיקדונות בריבית משתנה לתקופה של עד חודש על 1.68%, במרץ על 2.38% ובחודש מאי האחרון על 2.49%. זאת, בעוד שיעור הריבית הבסיסית במשק עמד באותן תקופות על 3.75%, 4.25% ו-4.75%, בהתאמה.
גם אם מסתכלים על פיקדונות לתקופה יותר ארוכה של עד שנה (בריבית משתנה), הממוצע במערכת הבנקאית עמד על 3.46% בינואר, 3.41% במרץ ו-4.27% במאי. ניתן למצוא פיקדונות גם בריביות גבוהות יותר של כמעט 5% בחלק מהבנקים, אולם מדובר בעיקר בפיקדונות לתקופות של כשנתיים ומעלה בריבית משתנה, מתוך הנחה שהריבית במשק תרד עד אז וכך תרד גם הריבית על הפיקדון, אשר צמודה לה (בניגוד לפיקדון בריבית קבועה).
כמו כן, יצויין כי הריבית המוצעת ללקוחות במרבית הבנקים עדיין מושפעת מאוד מסוג הלקוח ומכמות הכסף שהוא מחזיק בבנק. כך למשל, בעוד הריבית הממוצעת על פיקדונות בריבית משתנה לתקופה של עד חודש עמדה במאי על 2.75% בפועלים, 2.3% בלאומי, 2.52% במזרחי טפחות ו-2.52% בבינלאומי, במרבית הבנקים הריבית החציונית - אותה קיבלו לפחות 50% מהלקוחות - עמדה על שיעור נמוך הרבה יותר של 1.02% בפועלים, 1.4% בלאומי, 1.57% במזרחי טפחות ו-1.36% בבינלאומי.
בתוך כך, בחודשים האחרונים האינפלציה בישראל המשיכה להתגבר ורווחי העתק של הבנקים מאז החל רצף העלאות הריבית התגלו: חמשת הבנקים הגדולים בישראל (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) הרוויחו במצטבר למעלה משישה מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 לבדו. זאת, בעיקר בשל הגדלת מרווח האשראי, כאמור.
חלק מהבנקים החלו "להבין את הרמז"
בתגובה לכך, וברקע בדיקה הנערכת בשבועות האחרונים ברשות התחרות, הנגיד זימן החודש - לאחר למעלה משנה מאז הנושא פורסם לראשונה - את ראשי הבנקים בישראל "לפגישה בסוגיית הריביות על פיקדונות והלוואות". בפגישה, הנגיד מתח ביקורת על הפערים הגדולים בין הריביות הגבוהות שהבנקים דורשים על החזרי הלוואות לאלו שהם נותנים ללקוחות על פיקדונות ועל כסף בעו"ש, אך לא איים בצעדים פרקטיים בהם ינקוט אם הבנקים לא ישנו את המצב.
יחד עם זאת, נראה כי לפחות חלק מהבנקים החלו "להבין את הרמז" של הנגיד ובשבועיים האחרונים החלו להציע ריביות על העו"ש, אם כי רובם ככולם מגבילים את הריביות עד לרף של מאות שקלים בשנה לכל היותר והן תקפות רק לחלק מהלקוחות (למעט וואן זירו, אשר מציע ריבית ללא הגבלת סכום ולכל לקוחות הבנק, אולם של 2.5% בשנה בלבד).
3 צפייה בגלריה
היחיד שמציע ריבית ללא הגבלת סכום, אם כי של 2.5% בלבד. משרדי הבנק הדיגיטלי וואן זירו
(צילום: רועי בר)
השבוע הצטרף גם מזרחי טפחות אל הגל ומציע ריבית שנתית של 2% ללקוחות בעלי יתרת זכות של עד 25 אלף שקל בעו"ש (כלומר עד 500 שקל בשנה) ושסך נכסיהם בחשבון הוא עד 50 אלף שקל. מיד אחרי הפרסום, בנק לאומי - אשר הציע ראשון ריבית על העו"ש, אולם עד 100 שקל בשנה בלבד - השווה גם הוא תנאים ומציע כעת 2% עד יתרה של 25 אלף שקל, בדומה למזרחי.
מלבד מזרחי טפחות, לאומי ווואן זירו (אשר כאמור הוא הבנק היחיד שלא מגביל את הריבית בסכום), גם בנק ירושלים מציע ריבית של עד 475 שקל בשנה על העו"ש למעבירי משכורת ואפליקציית התשלומים פייבוקס (הנמצאת בבעלות של בנק דיסקונט) מציעה ריבית של 3% בשנה עד לתקרה של 20 אלף שקל, כלומר עד 600 שקל בשנה.
צפו: צחי שדה ודן רבן מדברים על שליטת הבנקים בשוק ההון. "כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet
בנק הפועלים, הבינלאומי ודיסקונט (למעט ההצעה של פייבוקס) הם הבנקים הגדולים היחידים שעדיין לא מציעים ריבית על העו"ש, נכון לעכשיו. אולם, בפגישה שנערכה השבוע בין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לנגיד בנק ישראל, לאחר שהאחרון שלח מכתב לראש הממשלה בו דרש להוריד את חוק הריביות מסדר היום (מה שגם אכן קרה בסופו של דבר), טען פרופ' ירון כי "הבנקים כבר מגיבים היטב בעניין תשלום ריבית על העו"ש" וכי לא צריך להתערב בעניין או להטיל מס נוסף על רווחי הבנקים.
עוד לדברי הנגיד, "אחרי השיחה שקיימתי עם מנהלי הבנקים אנחנו רואים תוך ימים ספורים כבר התקדמות רבה בנושא וידוע לנו כבר שהיא תימשך גם בימים הקרובים", כך שסביר להניח שבנקים נוספים יציעו הצעות דומות הכוללות ריבית מסוימת על העו"ש כבר בימים או בשבועות הקרובים.
ריבית על העו"ש? רק סימפטום אחד של בעיה רחבה
אז מה הבעיה? היעדר הריבית על העו"ש בישראל הוא רק סימפטום אחד של בעיה הרבה יותר רחבה והיא חוסר התחרות המשווע בשוק הבנקאות המקומי.
לצד זאת שמרבית הבנקים מציעים כאמור ריביות כמעט אפסיות על העו"ש, המסתכמות בכמה מאות שקלים בשנה לכל היותר וניתנות רק לחלק מהלקוחות, מרווחי האשראי של הבנקים עדיין גבוהים מאוד והם ככל הנראה ימשיכו להרוויח הון עתק מהפער בין הריבית שהם מציעים על הפיקדונות ועל העו"ש לריבית שהם גובים על הלוואות, לפחות כל עוד הריבית של בנק ישראל תישאר גבוהה - מה שלא צפוי להשתנות לפחות בשנה הקרובה.
נכון למרץ 2023, בנק הפועלים ובנק לאומי מחזיקים ביחד בלמעלה ממחצית משוק הבנקאות הישראלי: כ-56%, לפי גודל תיק האשראי לציבור נטו. בנק מזרחי טפחות מחזיק בכ-19% נוספים, דיסקונט בכ-16% והבינלאומי בכ-8%. גם בחלוקה לנכסים ולשווי שוק מתקבלת תמונה כמעט זהה.
יחד עם זאת, בשנה האחרונה שוק הבנקאות בישראל כן מראה סימנים ראשונים של תחרות, בין היתר בשל צעדים של בנק ישראל כדוגמת מערכת השוואת הריביות שהוזכרה קודם לכן ומערכת ה"מעבר בקליק" שמאפשרת לעבור בנק בקלות יחסית בתוך שבעה ימים. זאת, לצד צעד משמעותי נוסף שכלל פתיחה של בנק חדש בישראל לראשונה זה כ-40 שנה - הבנק הדיגיטלי וואן זירו - והתקדמות משמעותית לקראת הקמת בנק נוסף - בנק אש (esh) של היזם ניר צוק.
אולם, לבנק וואן זירו יש רק כמה עשרות אלפי לקוחות ובנק אש טרם נפתח לציבור הרחב, וכל עוד שני בנקים גדולים בישראל שולטים בלמעלה ממחצית מהשוק ועוד שני בנקים גדולים שולטים בכ-40% נוספים, למערכת הבנקאות הישראלית יש עוד כנראה דרך ארוכה לעבור לפני שנראה ריביות משמעותיות על העו"ש או על פיקדונות - או לא פחות משמעותי מכך, עמלות נמוכות יותר וריביות מצומצמות על הלוואות ועל משכנתאות. מה כן אפשר לעשות בינתיים? להשוות תנאים, להתמקח ולעבור בנק.
