יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן, התייחסה היום (ה') לעסקת החבילה שנחתמה ושצפויה להגיע לדיונים בוועדה שהיא עומדת בראשה, ואמרה כי "זה אירוע שאני מתייחסת אליו באחריות ובזהירות, ופופוליזם לא יהיה פה. לא נתעלם מהסעיפים שדורשים שינוי, כמו למשל העלאת שכר המינימום, שלא ייתכן שתעלה במאה שקלים בלבד באפריל. זו לא אופציה. אני בטוחה שנצליח להגיע לפתרון מוסכם בסוגייה הזאת".
את הדברים אמרה רייטן בכנס אילת לנושאי עבודה של נשיאות המגזר העסקי (ארגון הגג של העסקים בישראל) וההסתדרות. "אנחנו נבחן את הדברים לעומק, נסתכל מה היה בעסקאות החבילה הקודמות, מה קורה עם יוקר המחיה. נשמע את כל הקולות, כולל את המתנגדים ונתקן מה שצריך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"יש קמפיינים להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, קמפיינים על יוקר המחיה שלא מאפשר לחיות פה. נבחן את כל הדברים באחריות ובראייה רחבה של ודאות במנגנון הזה. לא בכדי הכנסת היא בסוף זו שמאשרת את עסקת החבילה".
עוד אמרה רייטן כי אחד הדברים שחשוב לה לטפל בהם מתוקף תפקידה בוועדת העבודה הוא במקצועות של התחום הטיפולי: "הפרספקטיבה שניתנה לי מאז שנכנסתי לתפקיד הראתה לי שיש פלח תעסוקה שלם שהוזנח במשך שנים ארוכות, והוא התחום הטיפולי. אלה מקצועות שאנחנו חייבים כמדינה בשביל החוסן שלנו.
"עורכי דין, אדריכלים, הייטק - זה מעולה, אבל אני קצת חרדה כשאני שומעת על תנאי העסקה הקשים במקצועות הטיפול, כמו שכר של 29 שקלים לשעה לצעירים שעובדים במעון לאנשים עם מוגבלויות או עם נוער בסיכון. זה יוצר תחלופה גבוהה והיעדר אופק בעבודות מסוג זה".
דובי אמיתי: "עסקת החבילה ראויה ומאוזנת"
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר בדבריו שסיכמו את הכנס, כי "עסקת החבילה היא עסקה ראויה ומאוזנת לכל הצדדים וכיו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתייו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתישאני חותם על עסקה, אני מצפה שיכבדו אותה בכנסת ולא יעסקו בפופוליזם".
עוד אמר אמיתי כי "יוקר המחייה בישראל אינו גזרת גורל, אלא מושפע ישירות ממדיניות הממשלה - שמעלה את מחיר הדלק, החשמל, המים והארנונה והרגולציה שחולבת אותנו. המעסיקים רוצים לתגמל את העובדים, אבל המדינה לא נותנת לנו את התנאים על מנת שנוכל לבצע את זה.
"העוגה גדלה וצריך לראות איך אנחנו דואגים לשנת 2023, מצמצמים פערים, מחזירים אנשים לתעסוקה ובשיתוף פעולה של המשולש - ממשלה מעסיקים ועובדים - נגיע למצב שנעלה את הפיריון".
מנכ"ל ביטוח לאומי: "קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים הוא רק עניין של זמן"
מוקדם יותר היום, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, שצפוי לסיים את תפקידו בעוד מספר חודשים, אמר בכנס כי "לעניות דעתי, המציאות היא זו שתקבע, ושבוע העבודה יתקצר לארבעה ימים. זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה".
שפיגלר הסביר כי "זה ידוע ששבוע העבודה בישראל מאוד ארוך מצד אחד, והפיריון נמוך מאוד מצד שני. זה בגלל שכבר הוכח מעבר לכל ספק שהיעילות פוחתת בשעה השמינית, התשיעית או העשירית של יום העבודה, כשהעובד עייף ושחוק.
"העליתי את הרעיון לקצר את שבוע העבודה כבר לפני כשנה, אבל זה לא התקבל. צריך להבין ששוק העבודה השתנה, ומה שיהיה בעתיד זה לא מה שהיה לפני הקורונה. כמו שלא תיארנו לעצמנו שהעבודה מהבית תהיה בהיקף כל כך גדול לפני כשנתיים, בסוף גם קיצור שבוע העבודה יקרה. אין ברירה".
לקראת הסיום הקרוב של תפקידו כמנכ"ל הביטוח הלאומי, שהוארך במספר חודשים לאחר שסיים את הקדנציה בת ארבע השנים שלו בנובמבר 2021, סיפר שפיגלר על העבודה של הביטוח הלאומי מול משרד האוצר, ותקף את אגף התקציבים בכל הנוגע לטיפול במשבר: "אומרים שרוצים לעבוד בשיתוף פעולה, אבל יש שיתוף פעולה כל עוד אתה מסכים עם מה שהם רוצים. כשבאנו עם רעיונות חדשים ושונים אמרו לנו להירגע. זה בלתי סביר בעליל.
"הביטוח הלאומי ראה בתחילת המשבר את גודל השעה, והבנו שאם לא נקבל החלטות שהן מחוץ לגבולות שהיינו רגילים אליהם, נגיע למצב שלא נוכל לתת מענה אמיתי למצוקות של אנשים נורמטיבים, שלפני הקורונה עבדו ופרנסו את משפחותיהם בצורה מכובדת, ובין לילה נשארו בלי עבודה.
"אמרנו שצריך לאמץ את המודל הגרמני, לאפשר העסקה גמישה. אמרו לנו מה פתאום, כי זה לא היה חלק מהמשנה הסדורה של אנשי אגף התקציבים. הם לא השכילו להבין בזמן אמת שצריך לקבל החלטות קשות ושונות כדי להתמודד עם המשבר, ולצערי הכל הבשיל מאוחר מדי. יכולנו למנוע הרבה נזקים למשק אם מקבלי ההחלטות היו מקבלים החלטות קשות בזמן". עוד הוסיף כי "לצערי בשירות הציבורי נוהגים לברוח מקבל החלטות קשות, ולא להתמודד איתן".
עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, שראיין את שפיגלר, שאל אותו האם הוא חושש לעצמאות של הביטוח הלאומי עם בחירת המנכ"ל הבא. שפיגלר השיב כי "אחרי שתקפתי את האוצר, אני רוצה לציין שאני מאמין ששר האוצר הנוכחי רואה דברים אחרת, ורוצה לייעל ולשפר דברים. כך למשל עשה עם אישור ימי בידוד לעצמאים, שהוא צעד ענק לכיוון מה שאנחנו אומרים כל הזמן, שצריך ביטחון סוציאלי גם לעצמאים ולמעסיקים בישראל. אני יודע שהשר גם רוצה תהליכים פשוטים וקלים למימוש, כמו שאנחנו רוצים".
עוד הוסיף כי "עצמאות הביטוח הלאומי זה אינטרס של כלל אזרחי מדינת ישראל. אמור להיות תהליך של ועדת איתור, ואעשה הכל כדי לסייע למי שיחליף אותי. עד אז אמשיך לפעול כדי לקדם את הביטוח הלאומי, ואני עדיין מייחל לכך שגם הפעילות המשותפת בינינו לבין אגף התקציבים תשתדרג ותהפוך להיות פעילות שהיא לטובת הציבור".
אורנה ברביבאי: האתגר הגדול - שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, שהשתתפה גם היא בכנס, דיברה על האתגרים הצפויים בשוק העבודה העתידי: "אנחנו חייבים להאיץ את הקצב כדי להתמודד עם השינויים המהותיים שעומדים לפתחנו, בינתיים אני בטוחה שאנחנו לא עומדים בקצב. מניסיוני במערכת הביטחון ובחודשים האחרונים בממשלה, הבנתי שחייבים לייצר שיתופי פעולה, כי רק הם אלה שיוצרים שינוי אמיתי.
"אם הממשלה תנחית פתרונות מלמעלה זה לא יעזור, חייבים לעשות את זה בשיתוף פעולה עם המעסיקים, ארגוני העובדים וגם העובדים עצמם. מינהלת המעסיקים למשל התחילה לעבוד כמו שצריך מרגע שהתחלנו לשתף פעולה".
עוד אמרה ברביבאי כי "אחד האתגרים הגדולים הוא שילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. זה מטורף לראות איך מחצית מבני ה-6 היום הם חרדים או ערבים, וכשמסתכלים על הנתונים רק 40% מהנשים הערביות עובדות ורק 50% מהגברים החרדים. אם לא נעשה שינוי דחוף בהיערכות שלנו, נמצא את עצמנו בעוד 20-10 שנה עם שכבה גדולה של עובדים שלא למדו לימודי ליבה והם חסרי כישורים לשוק העבודה.
"בהקשר הזה, אי אפשר להמשיך ללכת קדימה כשכולם יודעים שאנחנו עומדים להיתקע בקיר. הורדת גיל הפטור למשל היא החלטה טובה בכיוון. שואלים אותי: 'את, כראש אכ"א לשעבר, שרוצה שוויון בנטל, תומכת בהורדת גיל הפטור?' אני עונה שכמובן, כי אם אין שוויון בגיוס לפחות שיהיה שוויון בשוק העבודה".
