"חיזבאללה לא הצליח להזיז אותנו מפה, ועכשיו שרי האוצר והחקלאות גוזרים עלינו גזר דין מוות. לא הצלחנו לדבר עם שר החקלאות אפילו בזום". כך אומר שמעון ביטון (58) ממושב אביבים בגבול לבנון, דור שני למגדלי ביצים, נשוי + 3 ילדים ו-2 נכדות, נציג המגדלים במועצה לענף הלול וניצול הפיגוע הקשה שאירע במקום ב-1970.
השיחה עם ביטון התקיימה לאחר שחזר מהפגנה סוערת נגד הרפורמה של האוצר, ולפיה לראשונה יהיה יבוא ביצים חופשי מאוקראינה ומטורקיה, יבוטל התכנון בענף ויחוסלו מכסות הביצים שקיבלו המגדלים. הפיצוי המובטח למגדלים, 8 אגורות לביצה, הוא רק עד 2027, "גזר דין מוות" לדבריהם.
איך הגעתם לגידול ביצים?
"ההורים עלו לישראל ב-1963 מהרי האטלס במרוקו. איש לא שאל אותם איפה הם רוצים לגור. הגיעו עם 50 משפחות ממרוקו. אביבים הוא היישוב הכי צמוד לגבול לבנון ולכפר העוין מארון א-ראס. זה היה מושב שננטש בשנות ה-60 על ידי עולים מרומניה שהובאו לשם בשנות ה-50 ונעזב מאחר שהתנאים היו קשים להם. כבר בימים הראשונים להגעתנו הגברים שבחבורה החלו באמצעות הסוכנות לנטוע מטעים, ולקראת 1965 הסוכנות בנתה להם לולים. הביצים היו הפרנסה העיקרית כי עוברות שנים עד שמטעים נותנים פרי, וביצים יש בתוך חודש".
נפצעת בפיגוע באביבים.
"ב-22 במאי 1970 נקלע אוטובוס הסעה לבית הספר לילדי המושב למארב מחבלים שירו עליו טילי בזוקה. נהרגו 8 תלמידים מהמושב ו-4 מבוגרים, בהם אבי מכלוף ז"ל שהיה מלווה. אני נפצעתי קשה, ילד בן 7. הייתי מאושפז חצי שנה. כמעט לכל בית במושב היה חלק באסון. במשפחה שלי היו 4 הרוגים, אבא, 2 בני דודים, ילדי אח של אבא, וילד של אח נוסף שגר במושב. בגיל 12 כבר עבדתי בלילה בריסוס המטעים על הגבול, 4-5 שעות, וב-7 בבוקר עליתי על ההסעה לבית הספר.
"אני זוכר את אמא עם תינוקת ביד, מטפלת בלול שהפך לחלק מהתפאורה של חיי. אחרי שאבא נהרג הציעו לאמא לעזוב לעיר. היא עברה לשבוע לכפר סבא ולא הסכימה להישאר. לא היה לה שם אף אחד. כיום היא בת 78 ועדיין מטפלת בלול. אני ואחיי גרים במושב. לשנינו יש לול. יש לי 2,700 מטילות ומטעי קיווי ונקטרינות, 10 מטר מגדר הגבול. השנה היבולים קטנים כי החורף לא היה קר, אבל ההוצאות נשארו. אני משלים הכנסה כשכיר בתאגיד המים כי המשק לא מספיק. בשביל אמא שלי ושאר המבוגרים הלול משמש 'מרכז יום לקשיש', וטוב שכך. זה מספק לה עיסוק כי אין פה לאן ללכת".
"נלחמים על קיומנו"
ילדיך שגדלו במושב רוצים להיות חקלאים?
"הילדים שלי כבר לא במושב. אתמול בא הבן שלי מתל אביב להשתתף בהפגנה ואמר לי - 'אני מזכיר לך בפעם העשירית שאתה לא צריך להישאר במושב', החקלאות נעשית קשה. כנראה המחוקקים לא רוצים שנתפרנס כאן. על מה מפגינים? על קיומנו פה. יושבים נערי האוצר, שלא עבדו בחקלאות יום, ומקבלים החלטות כשהם לא יודעים איפה זה אביבים. מנכ"לית משרד החקלאות החדשה ושר החקלאות החדש הם אפילו לא חודש במשרד. הם ביקרו אצלנו בלול? איך בתוך פחות מחודש בתפקיד הוציאו עלינו גזר דין?".
ביטון: "החקלאות נעשית קשה. כנראה המחוקקים לא רוצים שנתפרנס כאן. על מה מפגינים? על קיומנו פה"
האוצר טוען שהרפורמה נועדה להוריד את יוקר המחיה, להוריד את מחירי הביצים. אז אולי זה טוב לצרכנים?
"אם תתבצע הרפורמה, מדובר בחיסכון של 4-5 שקלים לבית אב לחודש. משפחה צורכת בממוצע כ-458 ביצים לשנה ב-480 שקל. מחיר ביצה כולל מע"מ – 97 אגורות. אם היבוא יוריד ב-10% את המחיר זה יהיה 8-10 אגורות לביצה. זו הבעיה של הציבור? נעשה משאל עם, נראה אם העם מוכן לוותר על החקלאות ולהיות תלוי ביבוא מטורקיה. אני לא רוצה פיצוי. זה לא פיצוי, זה דמי קבורה. 8 אגורות, תמיכה ישירה לביצה עד תקרה של 750 אלף ביצים, זה לזלזל בחקלאים. רוצים לתמוך בנו? שהאוצר יבטל את המע"מ על הביצים בגובה 17%. במדינות ה-OECD המע"מ על הביצים הוא רק 5%. את זה האוצר לא מספר.
"הרפורמה זה לא רק יבוא, אלא גם הסרת המחיר המפוקח מהביצים. אני בטוח שאם יבוטל המחיר המפוקח הצרכן ישלם פי שניים על ביצה. ראינו את מחיר החמאה המיובאת, כ-10 שקלים, כשהמחיר המפוקח היה כ-6 שקלים בלבד. הקמעונאים ימשיכו להתעשר ועוד יזמינו אותם להדליק משואות ביום העצמאות. אני מקבל על ביצה 45 אגורות ואת משלמת בסופר 97 אגורות. איפה הרווח הגדול? אצלי? אני מגדל קיווי, מקבל 9 שקלים לק"ג, ובסופר מוכרים ב-29 שקל.
"שבועיים וחצי אנחנו מנסים לדבר עם אגף התקציבים. הם לא מוכנים לשבת עם ארגון מגדלי העופות. המזל הרע שלנו זה התזמון: שילוב של שר חקלאות ושר האוצר מאותה מפלגה. הם בעד כלכלה חופשית ולא מעניין אותם מי גר איפה ובאיזה גבול. אני רוצה לשאול אותם: כשבטורקיה תהיה שפעת העופות, או כשיהיה טילים על ישראל, מאיפה תביא ביצים?"
אבל יישובי הגדר בצפון, מתוקף חוק הגליל, מקבלים סבסוד של סכום נוסף לביצה.
"חוק הגליל הוא תמיכה ישירה, בדומה להטבת מס שנותנים ליישובים בפריפריה כמו קריית שמונה והערבה כי ב-45 אגורות לביצה לא היינו שורדים. מעמידים אותנו בתחרות לא הוגנת מול היבוא. מטעים צריכים להשקות. בטורקיה המים בחינם. אני עושה בדיקות סלמונלה לביצים 3 פעמים בשנה. באוקראינה עושים? עובד זר אצלי מקבל 8,000 שקל. התאילנדי מקבל אצלנו פנסיה. כמה מקבל עובד בטורקיה? פחות מ-1,500 שקל".
האוצר אומר שאתם סוחרים במכסות.
"אני מוחה על האמירה הזאת. באביבים כולם מגדלים, ואיש לא משכיר את המכסה שלו. יש כאלה שמגדלים במשותף: מישהו בונה לול גדול ואתה מעביר אליו את הלול שלך. לזה הם קוראים מספסרים במכסות. משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים מקדמים תוכנית לשדרוג הלולים הישנים. נכון שיש לולים שלא ראויים, ולכן הם נסגרו בצורה אחראית והעבירו את הפעילות לגידול משותף, ללול חדש שהמכסה עברה אליו. זה לא סחר".
ואם בכל זאת הרפורמה בביצים תעבור?
"אני לא מסוגל לחשוב על מצב שבו יעדיפו יבוא מטורקיה ומאוקראינה. אם זה יעבור, כנראה אצטרך לחבק את הבן שלי ולהגיד לו שצדק כשכבר לפני 20 שנה אמר לי לא להישאר בחקלאות ולא להישאר במושב. המכסות הן כיפת הברזל של המגדלים המבוגרים במיוחד. הן מקור הפרנסה מלבד קצבת הביטוח לאומי. אין פה חלופה בעבורם. אי אפשר להגיד, 'אולי נעביר אותך להייטק'.
"אמא מתקשרת אליי בכל יום 7 פעמים ושואלת מה יהיה? היא מודאגת אבל בשביל לא להטריד אותה אני אומר שהכל יהיה בסדר. אני עדיין תולה תקווה בכך שהממשלה החדשה תתעשת וביום ראשון, לפני שמצביעים על חוק ההסדרים, ישימו את הביצים בצד. אם עד עכשיו מהגרי עבודה מלבנון חוצים את הגבול ונכנסים אלינו, עכשיו גם אותנו יהפכו למהגרי עבודה. אני עדיין בטוח שבממשלה הזאת יש אנשי ציונות, חקלאות ועבודה, ואליהם אני מכוון. לא הכל זה החור שבגרוש".
שר החקלאות: תמיכה ישירה למגדלים
שר החקלאות, עודד פורר, אמר בתגובה כי השבוע קיים מפגש זום עם מאות חקלאים, וכי "צר לי שמגדל הביצים לא מצא לנכון להשתתף בה". על הטענה המרכזית אמר: "ישראל חייבת ללכת בנתיב המדינות המפותחות גם בנושא הביצים והלולים ללא כלובים, בדרך ללולים מתקדמים.
"תינתן תמיכה ישירה למגדלים, עשרות אלפי שקלים בשנה על כל ביצה, עם עדיפות לחקלאי הגליל כדי לחזק את הפריפריה. יינתנו מענקי חדשנות למגדלים על מעבר ללולים מודרניים. עוד בתוכנית, חבילת תמיכה רחבה לחקלאות הכוללת תמיכה ישירה לכל חקלאי על דונם מעובד, תמיכה ייעודית בענף הביצים, הרחבת הטבות מס, ועוד".