יבואן הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד מכון התקנים בגובה של כ-15.4 מיליון שקל, בטענה שלאורך השנים, המכון חייב יבואנים בדמי נטילה כפולים של מוצרים מהמחסנים.
נטען כי המכון נוהג לחייב יבואנים, הנזקקים לאישור המכון בדבר התאמת המוצרים המיובאים לתקן הישראלי לשם שיווקם לצרכנים ומגישים בקשה לאישור המטען, בתעריף של "זיהוי ונטילה", כפי שהוא מופיע במחירון המכון, בגין כל בקשה ובקשה, גם במקרים בהם עובד המכון מטפל באופן מאוחד במספר בקשות ונוסע פעם אחת בלבד למחסני היבואן.
בדיקת "זיהוי ונטילה" היא בדיקה במסגרתה יבואן שייבא מוצר העומד בתקן משחרר אותו מפיקוח המכס למחסן שבשליטתו, תחת התחייבות להציג אישור עמידה בתקן. התעריף בגין בקשת זיהוי ונטילה כולל שני רכיבים - זיהוי ונטילה. הנטילה הינה נסיעת עובד המכון למחסן היבואן ליטול מדגם מהמטען. באמצעות המדגם הוא בודק את התאמת הפריט המיובא לתקן. הזיהוי עניינו זיהוי (פיזי ובאמצעות מסמכים) של המדגם - ככזה העומד בתקן.
כדי לקבל אישור כאמור, שבלעדיו השיווק אסור לפי חוק התקנים, על היבואן להגיש למכון התקנים בקשה לקבלת אישור הממונה על התקינה לטובין מיובאים, שבעקבותיה מגיע נציג של המכון למחסני היבואן, ואמור לזהות את המוצר המיובא, וליטול מדגם ממנו למכון לצורך השוואתו לאישור התקן שניתן מבעוד מועד לאבטיפוס, שעבר בדיקת התאמה לתקן בטרם היבוא של המשלוח השלם, או לצורך בדיקת תקן מלאה (במקרה שהיבואן לא דאג מראש לבדיקת התאמה של אבטיפוס).
עלות השירות בגין זיהוי במכון היא 231.2 שקל, עבור שירות הזיהוי בלבד, לעומת 327.6 שקל עבור זיהוי+נטילה. משמעות הדבר היא כי עלות הנסיעה של נציג מכון התקנים למחסני היבואן ונטילת מדגם מהטובין המיובאים למשרדי המשיב מתומחרת בגובה ההפרש - 96.4 שקל.
מכאן ניתן להסיק כי כשמטפלים טיפול מאוחד בבקשות, תשומות הנטילה אינן מכפלה של הטיפול בכל בקשה בנפרד, מפני שהתעריף בגין כל בקשה נפרדת כולל את תשומות הנסיעה.
התובע הייצוגי הוא עוסק מורשה העוסק ביבוא מדליק פחמים אלקטרוני מתוצרת חברת BATAVIA. בנוסף להיותו יבואן עצמאי, הוא גם עוסק בייעוץ ליבואנים ולכן לטענתו שם לב לכפל הגבייה. הוא ייבא לארץ מדליק פחמים אלקטרוני. גוף המדליק יובא תחת שטר מטען אחד, והמטען של המכשיר יובא תחת שטר מטען אחר. הוא הגיש אפוא, למכון שתי בקשות לזיהוי ונטילה. התשלום עבור הבקשות נעשה מראש באופן מקוון בד בבד עם הגשתן, והחשבוניות - בסך של 327.6 שקל כל אחת, הונפקו עוד באותו היום.
ב-18 באוקטובר 2020 הגיע נציג מכון התקנים למחסני היבואן, לשם עריכת בדיקת זיהוי ונטילה של שני המוצרים. כיוון שהטיפול היה מאוחד, היבואן היה סבור כי מגיע לו החזר בגין בקשה אחת מתוך השתיים ששילם בגינן מראש. הוא פנה למכון התקנים ב-8 בנובמבר בבקשת החזר התשלום בגין הזיהוי והנטילה. נציגת המכון סירבה לבקשה, בטענה כי כל בקשה מחייבת זיהוי. הנציגה התעלמה מעניין כפל התשלום בגין הנטילה, כך נטען.
המבקש לתבוע מבקש לכלול בקבוצה הייצוגית את כל היבואנים ששילמו כך ב-24 החודשים האחרונים ועד למועד בו תופסק הגבייה בגין בדיקת זיהוי ונטילה שהטיפול בהן אוחד. סכום הבקשה לתביעה חושב כך: לפי ניסיונו כיועץ ליבואנים, היבואן הממוצע משלם ביתר לכל הפחות כעשר נטילות בשנה, קרי 964 שקל ובהינתן שמספר חברי הקבוצה כ-8,000, הרי שסכום גביית היתר לשנה הינו 7,712,000 שקל, ולשנתיים הקודמות להגשת בקשת האישור 15,424,000 שקל.
הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד אליס אברמוביץ ועו"ד דביר גליזר לבית-המשפט המחוזי מרכז.
ממכון התקנים נמסר בתגובה: "מכון התקנים הישראלי גובה תשלום בהתאם לתעריפים קבועים וידועים מראש. התביעה התקבלה והיא נבדקת כעת".
