אנחנו לובשים אותם, מתכסים בהם, שותים אותם, צועדים איתם, נוסעים איתם, מאירים את הלילות בהם, ומה לא. מאז ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של 200 השנים האחרונות אין כמעט היבט בחיים שלנו, שלא כרוך במוצר כזה או אחר המזהם את הסביבה. אבל מתברר שעם ההבנה ההולכת ומתרחבת, כי הבצורות, השיטפונות והשריפות שמהן סובלות מדינות בכל רחבי הגלובוס נובעים מהפגיעה האנושה של התעשייה בכדור הארץ, חברות רבות משנות את תהליכי וחומרי הייצור שלהן ועושות שימוש בחומרים לא מזהמים. הדוגמאות לכך רבות: מקשיות, נעליים, טקסטיל, נייר וגחלים ידידותיים לסביבה, דרך קטנוע לא מזהם, בנייה ירוקה וכרם אקולוגי ועד מכונת קפה ובקבוקי שתייה מפלסטיק ממוחזר. מדו"ח חדש שהתפרסם לאחרונה עולה, כי מספר המוצרים המוגדרים כברי־קיימא ירוקים הוכפל.
תנור מיוצר מפסולת
ישנם חפצים שאיתם אנו מזהמים את הסביבה ממש בהיסח הדעת. אחד מאלו הן קשיות השתייה הצבעוניות שנראות כלא מזיקות אבל עשויות כמובן מפלסטיק מזהם. מי שמבקשת להתחיל את השינוי הסביבתי בצעד הקטן של שימוש בקשיות שתייה "ירוקות" היא חברת "בלו הונה", שפיתחה ומייצרת קשיות עשויות קש. הקש עצמו מורכב מגבעולים של גידולי החיטה, והוא נאסף על ידי החברה כפסולת חקלאית לאחר עונת הקציר. לאחר מכן הקשים נחתכים באופן ידני, עוברים ניקיון פסטור (במים בלבד), ונארזים. מכיוון שהקש טבעי לחלוטין, הוא אינו צריך כל התערבות בתהליך ההתפרקות שלו חזרה לאדמה, וכשהוא מתכלה הוא לא פוגע בסביבה.
באחרונה הכריזה חברת מי עדן על מעבר לבקבוקי מים שעשויים מ־25% פלסטיק ממוחזר (PET). הפתרון של PET ממוחזר (RPET) הוא פתרון עדיף לסביבה. Beko מציעה למשל מכונת כביסה ומייבש שכוללים חלקי פלסטיק ממוחזר; תנור המיוצר מפסולת רשתות דיג; מקרר המכיל מגשי ביצים שעשויים מעודפי קליפות ביצים וביופלסטיק, ו־AutoDose - מדיח כלים עם מילוי אוטומטי של חומר ניקוי, המאפשר לווסת את כמות החומר המספיקה לפעולת ההדחה, מפחית את הצורך בשימוש יומיומי בטבליות או קפסולות למדיח, ומאפשר מילוי חומר ניקוי עד לפעם אחת בחודש בלבד. "כשהמדיח יודע למדוד במדויק את כמות נוזל הניקוי הדרושה, הוא משתמש בפחות חשמל", אומרים בחברה. "בזכות הטכנולוגיה החדשה, כל הדחה מפחיתה בכ־28% את השימוש בחומר הניקוי וחוסכת בכסף ובאנרגיה".
קח פרי ותהיה לי בריא
ומה בתחום המזון? אחת מהחברות שהוקמו לטובת מענה על הצורך הזה היא Plantae Bioscience, בשותפות "ידע", שהיא חברת המסחור של מכון וייצמן, וחברת HUMINN. החברה מפתחת גידולי ירקות שמועשרים בחומרים התורמים לבריאות האדם, ומתאימים לגידול בחקלאות ורטיקאלית (אנוכית) – חקלאות מלאה המתבצעת בתוך מתחמים אורבניים סגורים ויש לה יתרונות רבים, בין השאר משום שהיא משתמשת בכ־95% פחות מים וב־85% פחות קרקע מאשר החקלאות המסורתית.
ההבנה ששינויי האקלים וההתחממות הגלובלית הם סוגיות אקוטיות שדורשות מענה מקיף ומיידי, הולכת ומחלחלת, וגורמת, יותר מתמיד, לנכונות של צרכנים לרכוש מוצרים "ירוקים" ולחברות לפתח ולייצר מוצרים כאלה (ובמקביל לעבוד בצורה פחות מזהמת ויותר אחראית). ניתן למצוא חברות בעלות מותגים ותיקים בשוק, שהשכילו להבין שאם לא יפתחו נישה של מוצרים ירוקים, הן עלולות למצוא עצמן מחוץ למגרש בעוד מספר שנים. התהליך קרה עקב ביקוש הולך וגובר מצד הצרכנים בעולם לצריכת מזון בריא ולשימוש במוצרי טיפוח לעור הנקיים מרעלים ומרכיבים סינתטיים / בשמים/ חומרים משמרים.
כתוצאה משימוש ארוך שנים במוצרים כביכול לא "נקיים", גדל מספר האנשים בעולם הסובלים מרגישויות שונות בעור. לכן כיום כ־21% מצרכנות העולם דורשת מוצרים עם מינימום מרכיבים שעלולים להזיק, דבר שגרם לתעשיית היופי לפתח ולהתפתח לכיוונים חדשים, מרעננים ובריאים הרבה יותר. חברת איפור בשם lilah b היא חברת איפור "ירוקה", שהמוצרים שלה ארוזים באריזות קטנות המזכירות חלוקי נחל. כל מהותה הוא להפוך את השימוש במוצרים לפשוט וקל תרתי משמע.
גם השיפור בתחום הבנייה תפס תאוצה. מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת שהייה (מגורים/עבודה ועוד) בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ותכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה. גישה זו נועדה להשפיע הן על המשתמשים בבניינים ובסביבתם הקרובה והן על הקבלנים הבונים אותם, על ידי צמצום הצריכה של המשאבים המתכלים ושיפור התנאים בסביבה הבנויה.
להשגת אותן מטרות נעשה שימוש במספר אסטרטגיות, כמו בידוד תרמי יעיל של הגג, הקירות והחלונות, ניצול מסה תרמית ובידוד תרמי לחיסכון באנרגיה לצורך חימום או קירור; תכנון יעיל וחסכוני של השטח בבית וניצולו, כך שיחדור כמה שיותר אור יום ואור שמש, כדי להימנע מהדלקת תאורה מלאכותית באמצע היום. הדבר נעשה בין היתר תוך מזעור היקף עבודות העפר (חפירה או מילוי), שימוש באביזרים חוסכי מים ואנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים (רוח, שמש). חלק חשוב בתכנון הוא התייחסות לעלויות מחזור חיי הבניין, הכוללות בין היתר את עלויות ההקמה, התפעול והתחזוקה למשך שנות חייו.
הום דקור, המשווקת את וילונות ומוצרי ההצללה של "אורגון", מאמצת בחום חזון ירוק שבבסיסו השאיפה לייצר מוצרים שיתרמו לחיסכון באנרגיה ויורכבו מחומרים ידידותיים לסביבה. כל סוג של וילון תורם לאיכות הסביבה מכיוון שהווילון מצמצם את כמות הקרינה והחום החודרים לתוך המבנה ומסייע בכך לחיסכון באנרגיה למיזוג הבית. כדי ליצור וילונות התורמים לאיכות הסביבה, קיימת הקפדה בבחירת חומרי הגלם ידידותיים לסביבה ותהליך ייצור המשלב אלמנטים סביבתיים.
מה צרכנים חושבים על מוצרים ירוקים? האם מעבר לצורך לעשות את "הדבר הנכון" ולהרגיש טוב עם עצמם – הם מעריכים את הביצועים של מוצרים ירוקים לעומת מוצרים לא־ירוקים? האם מוצרים ירוקים "מספקים את הסחורה" ומייצרים צרכנים שבעי רצון? מחקרים בתחום ניסו להבין איך זה עובד בשטח. איך משפיעה הידיעה שיש למוצר מרכיבים "ירוקים" או שעומדת מאחוריו חברה אתית המדגימה אחריות חברתית, על יחס הצרכנים אליו?
היו לכך כמה סוגים של תשובות. סוג אחד של מחקרים טוען שניתן לצפות ל"אפקט הילה": ממד אחד שנתפס כחיובי יקרין לחיוב גם על ממדים אחרים. סוג אחר של מחקרים טוען שניתן לצפות לאפקט הפוך: צרכנים מבינים שחברות עובדות תחת מגבלת תקציב, ולכן אם הן מוציאות כסף על הממד הירוק, זה כנראה מחייב פגיעה תקציבית בממדים אחרים.
קליפורניה חולמת
למשך 15 דקות ביום בהיר בסוף אפריל דילגה מדינת קליפורניה אל העתיד. הכלכלה החמישית בגודלה בעולם סיפקה לעשרות מיליוני תושביה חשמל שמבוסס כולו על אנרגיה נקייה בלבד. הכי רחוק מענן הערפיח הקבוע שחג מעל לוס אנג'לס, הכי קרוב לבשורת המהפכה הירוקה שנישאת בפי יזמי ההייטק של פאלו אלטו.
ציון הדרך ההיסטורי התרחש ב־30 באפריל. 100% מהכוח שסופק לרשת החשמל של קליפורניה הגיעו מאנרגיה נקייה. 66% סופקו על ידי אנרגיה סולארית, היתר הגיעו מאנרגיות רוח, אנרגיית מים ומקורות נקיים אחרים. זה שיפור של 5% לעומת אפריל 2021, אז רשמה המדינה צריכת חשמל נקי של 95%.
קליפורניה, המדינה שהצמיחה את מעצמת הטכנולוגיה של עמק הסיליקון ואת תעשיית הסרטים של הוליווד, חיה למשך כמה רגעים בעלילה של עולם עתידני – כלכלה מתקדמת עם אפס פליטות מזהמות. העלילה הזאת היא עדיין חזון רחוק מאוד, מאחר שאף כלכלה כיום לא מתקרבת ליעד הזה. היחידה היא איסלנד הזעירה – 80% מהאנרגיה שלה מופקת ממקורות נקיים, אבל באיסלנד חיים רק 350 אלף תושבים.
היעד שקבעה קליפורניה להגיע לכלכלת אפס פליטות הוא רק בעוד דור – עד 2045. זה יעד סביר, שעולה בקנה אחד עם היעדים של לא מעט מדינות אחרות בעולם, אבל בינתיים קליפורניה והעולם מתמודדים עם אתגרים שמעכבים את המעבר ההיסטורי מדלקי מאובנים מזהמים לאנרגיה מתחדשת.
