אם הייתי מספרת על טבילה באגם בהודו, כולם היו אומרים שזה יוצר מצב של התחדשות ושזה רגע רוחני, נכון?" שואלת אותי רותי לבייב-יליזרוב במהלך הראיון. "היינו מוציאים מטוסים של אל על למקום הזה, אבל אם זה מקוואות במדינת ישראל זה פתאום לא פופולרי, למה כשזה קשור ליהדות זה כל כך מפריע לאנשים?"
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הסיבה שזה מפריע היא בגלל תחושת הכפייה הדתית שהולכת ומתעצמת אצל המון חילונים במדינה.
"הפחד מגיע ממקום שבו אנחנו לא מספיק מכירים ואז יש פחד אפילו מלשמוע את הצד השני. בכל מה שקשור ליהדות אין אפילו רצון להקשיב, להידבר".
את מרגישה את זה?
"כן לגמרי, ואין ספק שזה מתגבר. צריך להבין שמי שעושים את הבלגן הם הקצוות בשני הצדדים, אבל אם נוריד את המגננות ונדבר ונקשיב זה יעבוד. רוב החברות הכי טובות שלי הן נשות סביון כאן מהסביבה, חילוניות. אנחנו לא רואות עין בעין הרבה דברים, אבל אנחנו חברות נפש".
אז מה הן אומרות לך?
"מה שאת מתארת. הרבה פחד ממה שהן לא מכירות, פחד שתיכף לא ייתנו לנשים לצאת מהבית, הפכנו להיות סיר לחץ מבעבע והדברים מוקצנים. ואני אומרת, בואו נדבר ונכיר, ואני בטוחה שזה יוריד הרבה פחדים. את אמרת כפייה דתית, ואני מדברת על יהדות, שזה הדבר הכי גאוני שנותן לנו כלים לצלוח את המסע שכולנו עוברים בחיים. היהדות היא של כולנו, היא לא רק של דתיים, ואחד הפספוסים הכי גדולים שלנו זה שלא בכל בית ספר לומדים יהדות".
וזה שחרדים לא לומדים ליבה.
"ברור שזה פספוס. אני לא חושבת שזו דרך נכונה. אני למדתי במוסדות דתיים את כל לימודי הליבה, ויש לי תואר ראשון ושני במנהל עסקים".
זאת הייתה השנה הסוערת בחייה של לבייב, בתו של המיליארדר לב לבייב, מי שעמדה בעבר בראש חטיבת הקניונים של אביה, כולל קניון רמת אביב, וכיום משמשת כיועצת מינית וזוגית - "גם לחילונים" - ועומדת בראש הפרויקט "שעשני אישה".
היא נולדה למשפחה שמקפידה לשמור על פרטיותה בקנאות, כזאת שעושה הכול כדי להימנע מדרמות תקשורתיות. אבל תוך זמן קצר, כמעט במקביל, נפלו עליה שתי בומבות: "נוכל הטינדר" שהשתמש בשם המשפחה שלה כדי להונות נשים ברחבי העולם, ו"פרשת הנידה" שהתפוצצה בבום על קולי בתוכנית של גיא פינס.
עכשיו, רגע לפני יום האישה הבינלאומי, בימים של פילוג בין ימין לשמאל ובין חילונים לחרדים - לבייב-יליזרוב רוצה להשמיע את הצד שלה, להסביר איך אפשר לשלב בין יהדות לפמיניזם. וכן, היא מודעת לכך שכל מה שהיא אומרת, שכל משפט קטן, עשוי לעורר סערה. שיהיו כאלו שגם לא יתחברו לדברים שלה. מפריע לה מה שהיא מכנה "צביעות" בכל מה שנוגע ליחס של חלק מהחילונים לדת. למשל, ביציאה מהארון של יאיר שרקי.
"אני מקבלת ומכבדת כל אדם באשר הוא, אין לי בעיה עם בחירה של אף אחד ואני רואה את החיבוק שיאיר שרקי מקבל ושמחה עבורו. אבל אם אדם חילוני חוזר בתשובה או אפילו מתקרב למסורת, תקום זעקה ויתהו מה קרה לו. וזו הצביעות. וזה גם מה שקרה ל'שעשני אישה' בתקופה הסוערת עם גיא פינס, רק כי עלה נושא המסורת. הייתי רוצה שתהיה הכלה לשני הצדדים".
את לא מבינה למה היה עלייך כעס כשהתברר שניסית למסחר ערכים יהודיים?
"אני לא מסתכלת על זה כעל למסחר ערכים יהודיים. רצינו להעלות את עניין הזוגיות ביהדות למודעות, כי בשנת 2023 קשה להגיע לכולם בלי לעבור דרך הרשתות, שהן שטחי הפרסום של היום. זו צביעות להגיד שבגלל שזה ערך יהודי אסור לשלם על זה כסף למשפיעניות, ושאף אחד לא יגיד לי למסחר ערכים. למה, את מכירה מישהי שתלך לצילומים חינם? אני לא מכירה כאלה צדיקות, ועובדה שהתראיינתי והגבתי כשהציגו את זה כאילו זה היה בהסתרה. זה לא היה בהסתרה".
אז את לא מסכימה עם הטענה שמדובר במיסיונריות.
"אני לא מבינה איך אפשר לקרוא לזה מיסיונרי, זה מה שאני לא מבינה", היא מעלה את הטונים.
"אחרי התחקירים בפינס, המיזם 'שעשני אישה' הגיע לכל בית בישראל, וקיבל במות גם בעולם. בזכותו הגענו לרמת חשיפה שחשבנו שנהיה בה רק בעוד שנתיים-שלוש. הוא הדליק את הגפרור וזה הגיע לכל העולם. מדובר בחשיפה בשווי של קרוב לעשרה מיליון שקלים. זה תקציב שיווק של שנים לעמותה כמו שלנו"
רק בברזיל כשהייתה בביתה של המיליארדרית היהודייה ויקי ספרא, אומרת לבייב, היא הצליחה להביט אחורה בהשלמה ולהבין שמבחינתה גיא פינס בעצם עשה לה טובה גדולה. "בא לקלל ויצא מברך", היא צוחקת, כשאנחנו יושבות משני צידי שולחן האוכל בביתה שבסביון, ומתכוונת כמובן למה שידוע כ"סערת הנידה", לפרסום שהציב סימן שאלה תקשורתי סביב הפרויקט "שעשני אישה", שבראשו היא עומדת.
מדובר במיזם שבו שכרה לבייב-יליזרוב את שירותיהן של פרזנטוריות מובילות כמו יעל בר זוהר, מיכל אנסקי ושי מיקה לתקשר את חוויית הטבילה שלהן במקווה. רק את עניין התשלום למשפיעניות לא תיקשרו שם באופן מספיק צלול, מה שעורר תגובה ציבורית חריפה.
"את מבינה שבסוף היה לנו את הפרזנטור הכי טוב שיכול להיות? אחרי התחקירים בפינס, המיזם 'שעשני אישה' הגיע לכל בית בישראל, וקיבל במות גם בעולם. בזכות גיא פינס הגענו לרמת חשיפה שחשבנו שנהיה בה רק בעוד שנתיים-שלוש. הוא הדליק את הגפרור וזה הגיע לכל העולם. מדובר בחשיפה בשווי של קרוב לעשרה מיליון שקלים. זה תקציב שיווק של שנים לעמותה כמו שלנו".
עוד מעט תגידי ששקלת לשלוח לו פרחים לשבת.
"לא חשבתי על זה, אבל זה רעיון טוב. זה מדהים, היינו החיפוש הכי מבוקש בגוגל".
גם המיליארדרית ויקי ספרא עשתה עליך גוגל באותם ימים.
"בתקופת החגים, בין ראש השנה ליום כיפור, קיבלתי הודעה שהגברת ויקי ספרא שהיא אחת הנשים היהודיות החזקות בעולם, מוכנה לפגוש אותי בביתה שבברזיל. מהרגע להרגע, בשיא תקופת החגים המשפחתית, ארזתי מזוודה וטסתי לברזיל".
מה היא רצתה?
"להיות שותפה שלי ולתרום לעמותה באמצעות קרן יוסף ספרא ז"ל. ויקי אמרה לי שהיא שמעה על המיזם שלי ושהיא שואפת שנמשיך ביחד בהסברה על העמקת המקום הנשי והזוגי בתוך הבית היהודי".
הבית היהודי שמתערער כרגע, חייבים להגיד. אבל לבייב-יליזרוב, 41, חיה עשור בלונדון בגלל העסקים של בן הזוג שלה, היהלומן ואיש הנדל"ן אפי יליזרוב, וחזרה לפני שש שנים לארץ. בני הזוג מתגוררים בסביון עם שבעת ילדיהם, יליזרוב הוא גם ראש המועצה הדתית המקומית, והיא עצמה לא מתגעגעת לשלווה האירופאית. "אין כמו ארץ ישראל", היא אומרת.
ככה במצב שלה?
"המצב באמת עצוב, אבל אני בנאדם אופטימי וצריך לזכור שהכוח של עם ישראל זה באחדותו. חייבים לזכור שאנחנו ביחד בדבר הזה".
מה זה בדבר הזה, המדינה מתפרקת.
"הפירוק הוא לא פוליטי, אלא של מה שקורה בינינו. ולכן אני אומרת שאנחנו צריכים לקבל האחד את השני עם הדעות ההפוכות ועם השוני".
ועם זה שיש רק תשע נשים בקואליציה?
"הממשלה רק התחילה, מוקדם לשפוט. אני גדלתי בחברה שמעצימה נשים ומסתכלת על האישה בתור הכוח של הבית".
רק שהיו מי שאמרו לנו בחודשים האחרונים לחזור למטבח.
"וזאת לא היהדות. לפי היהדות שלי, נשים לא צריכות להיות במטבח, אלא אם הן רוצות. כל אישה צריכה לעשות מה שהיא בוחרת. זו המהות של פמיניזם, ולא להכתיב אחת לשנייה מה לעשות".
אבל מכתיבים לנו. למשל במפלגות החרדיות אין בכלל חברות כנסת.
"אני לא הדוברת של המפלגות החרדיות, וכמובן שהזכויות של נשים צריכות להישמר בכל מקום, אבל אני מרגישה שיש גם קצת פאניקה. אומרים שנשים עוד מעט לא יוכלו לצאת מהבית. נו, באמת. אני רוצה לראות שמישהו יגיד לי לא לצאת מהבית. סתם יוצרים הפחדה. זה מזכיר לי בני זוג שמגיעים לקליניקה שלי לייעוץ, וכל אחד נאחז בצד שלו ורואה את הדברים בצורה הכי מלחיצה וקיצונית. גם כאן הפתרון היחידי הוא להגיע להידברות".
אבל אין הידברות כרגע.
"כואב לי שיש סטיגמות על אנשים, דתיים כחילונים, עכשיו כשהמדינה שלנו בכאוס, הקיטוב הזה רק מקצין - אנחנו חייבים לחיות יחד בשלום למרות התפיסות השונות, וגם אם תהום פעורה בינינו. היהדות היא לא של דתיים, היא של כולם. אפשר וצריך לחיות יחד במדינה יהודית ודמוקרטית. אבל פוליטיקה היא לא התחום שלי".
אז אנחנו חוזרות לתחום שלה ולשותפות המפתיעה עם הגברת ספרא. "גם אני וגם ויקי הגענו מרקע דומה של משפחה מאוד מוכרת ופעילה. יכולנו לבחור בחיים אחרים, אבל בחרנו בעשייה".
את בת 41, היא בת 73. פער הגילאים ביניכן מסקרן.
"פער הגילאים לא היווה עניין בינינו, בטח לא עבורי. אני רגילה לעבוד עם אנשים בכל הגילים. דיברנו כאישה לאישה בגובה העיניים, וסיכמנו שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא הזוגיות. כולנו יודעים כמה זוגות בישראל מתגרשים, וגם מי שלא מתגרשים לא מלקקים דבש".
והנידה היא הבשורה שאת מביאה לזוגיות?
"הלוואי שאני הייתי הגאונה שחושבת על הבשורה הזו, אבל זו הבשורה של היהדות. יש לנו כלי בן אלפי שנים שמראה איך אפשר לשמר זוגיות ועדיין להשתוקק אחד לשני אחרי הרבה שנים. וזה כלי שצריך ללמוד אותו ולהשתמש בו. כשאני מסתכלת על העולם הקליני, כל המטפלים מדברים על זה שזוגיות טובה מבוססת על אוטונומיה ואינטימיות, וביהדות יש לנו את זה 3,000 שנה. מי שברא אותנו נתן לנו הוראות הפעלה ולאישה יש כוחות עצומים בתור אישה יהודייה".
על איזה כוח מדובר? שמקטינים את האישה ואומרים לה שהיא טמאה וצריכה להיטהר?
"בגלל זה עשינו את הקמפיין, כדי לנפץ את התפיסה הזו. טומאה וטוהרה זה מונחים רוחניים ביהדות, ואם אני כאישה מחליטה משהו שונה ממך, אז למה זה מקטין אותי? מקווה זו אמבטיה רוחנית, ואם מסתכלים על הכלי של טהרת המשפחה מבינים איך הכל סובב סביב מחזוריות האישה, כולל היחסים האינטימיים שיהיו בזמן שנכון לה. כולנו יודעות שבזמן הווסת יש סוג של ירידה אנרגטית, הרי יש קשר עצום בין גוף ונפש, ולכן בזמן הזה היהדות מצווה על הפסקה של היחסים הגופניים, אבל לא של הקרבה הנפשית והרגשית. וזו היהדות, וזה מה שאני מלמדת בסדנאות שלי".
את לא רוצה לחזור לעסקים?
"עד 2007, בתפקיד האחרון שלי בארץ, ניהלתי את חטיבת הקניונים של אפריקה ישראל. אבל אז בעלי ואני קיבלנו הצעה לעשות משהו עצמאי משלנו בחו"ל. הוא מתעסק ביהלומים ואנחנו מתעסקים גם בנדל"ן, והחלטנו לעבור ללונדון. אמרנו שניסע לשלוש שנים, אבל נשארנו עשור, עד 2017. היה ברור לי שאני רוצה שהילדים שלי יתחנכו בישראל. כשחזרתי מלונדון כבר הייתי מדריכת כלות ויועצת זוגית, אלה תחומים שממלאים אותי בסיפוק ובכיף. את התחום העסקי מיציתי, אני ממצה דברים מהר".
איפה למדת ייעוץ זוגי ומיני?
"את הייעוץ הזוגי והמיני במכון 'פתרונות', את ייעוץ הכלות בלונדון".
נשים חרדיות בקליניקה מדברות על מיניות?
"בוודאי. במגזר הדתי והחרדי יש הרבה פתיחות ולמידה בתחום".
זוגות חרדים הולכים ביחד לסדנת מיניות?
צוחקת. "זו לא סדנת מיניות כמו שאת חושבת. היהדות מקדשת את המיניות, כשיש חיבור של גבר ואישה ברמה הפיזית, זה מביא לחיבור רוחני ברמה הכי גבוהה. היהדות מחייבת את הגבר לסיפוק כל הצרכים הפיזיים והרגשיים של אשתו - 'שארה, כסותה, עונתה'. אני לא מכירה עוד תורה שיש בה התחייבות כזו".
עכשיו היא מנחה ערבים בנושא זוגיות ומיניות ביחד עם הסטנדאפיסטית ליטל שוורץ ועם הסקסולוגית איריס בר-און (ב-27 במרץ בהרצליה, 23 באפריל באשקלון ו-23 במאי במבשרת).
על משפחת לבייב העיבה בשנים האחרונות גם חקירה פלילית, שבה נחשדו אבי המשפחה ושני אחיה של רותי, בהברחת יהלומים בשווי עשרות מיליוני דולרים לישראל. האב, לב, נמנע מלבקר בארץ בתקופה הזו. לפני כחצי שנה הגיעה המשפחה להסדר טיעון עם הפרקליטות. בפרשה הורשע מנכ"ל חברת היהלומים של לבייב, והוטל עליה לשלם לקופת המדינה יותר מ-60 מיליון שקלים.
לבייב לא מתייחסת לפרשה. "אבא שלי מרגיש מצוין ברוך השם, הוא על הקו בין ישראל לעסקים שלו וממשיך רגיל כמו תמיד".
ויש גם את העיסוק במשפט מול מי שמכונה "נוכל הטינדר" - שמעון יהודה חיות, או בשם שכל העולם מכיר אותו, סיימון לבייב. "לאחרונה הוא התחיל להגיע לדיונים", מעדכנת לבייב, "ואנחנו מצפים שימצו איתו את הדין ושהוא ישלם על כל מה שעשה ועל השימוש בשם שלנו".
מה אבא שלך אומר על שינויי החקיקה? יש לזה השפעה דרמטית על הכלכלה בארץ.
"אני לא רוצה לדבר בשמו, המצב מדאיג את כולם, אבל הפאניקה וההיסטריה מדאיגות לא פחות. הכלכלה שלנו היא אחת החזקות, אף צד לא רוצה שהכלכלה שלנו תיפול, זה שמושכים את הכספים מהמדינה זה עצוב ומראה שהלחץ שנוצר מהבלגן משפיע. כל צד מתבצר בעמדה שלו, אבל החיים לא מתרחשים בשחור או לבן, החיים הם באמצע, ממש כמו בזוגיות".
פורסם לראשונה: 07:43, 03.03.23