החלטתם להקים יוזמה התנדבותית? חשוב שתדעו מה כן ומה לא לעשות. עקב המלחמה בדרום, בחודשים האחרונים קמו בישראל מספר עצום של יוזמות התנדבותיות חדשות, שמעורבים בהן אלפי אנשים. חמ"לים התומכים בלוחמים ומשפחותיהם, בנפגעי וחטופי השבעה באוקטובר, במשפחות המפונים, בהסברה הישראלית, בהנצחה ועוד.
עם הזמן התחילו להתעורר השאלות: האם מותר לנו, היזמים החברתיים, לקבל תרומות ולגייס כספים? מה האחריות האישית שלנו? האם הפעילות גם חושפת אותנו לסיכונים? ynet עושה סדר בעזרת עו"ד שגיא אגמון ממשרד ליפא מאיר, שעוסק למעלה מ-20 שנה בהקמה, ליווי וייעוץ למלכ"רים.
תחתונים, כיסאות ובתי ספר שלמים: המתנדבים שמשנעים ציוד למפונים
(צילום: ירון שרון, יח"צ "שינוע חברתי" | עריכה: קורל קוט)
האם מותר לנו, היזמים החברתיים, לקבל תרומות ולגייס כספים לפני שאנחנו מוגדרים כמלכ"ר?
אפשר - אבל רק מאנשים פרטיים, ויש בזה סיכונים. מבחינה משפטית, תרומה היא מתנה, ואין בעיה לתת ולקבל מתנות (למעשה, כל החמ"לים עושים בדיוק את זה, רק שלרוב בציוד ולא בכסף). אולם, כל עוד לא תירשמו כמלכ"ר אין כמעט אפשרות ליהנות מתקציבי מדינה, או לקבל תמיכות כספיות מקרנות פילנתרופיות. מעבר לזה, יזם חברתי שמקבל תרומה לכיסו עשוי להיות אחראי באופן אישי לכסף שקיבל, גם במקרים שבהם אם היה פועל מטעם מלכ"ר לא הייתה לו חשיפה אישית.
האם הפעילות חושפת אותנו גם לסיכונים?
בקצרה, התשובה היא כן. כשתורמים לעמותה יש תרומות "צבועות", כלומר שהתורם מייעד את התרומה למטרה מסוימת. אבל לרוב תורמים לעמותה ונותנים לה שיקול דעת, כי היא מחויבת לעשות בכסף שימוש רק למטרותיה. כאדם פרטי, גם אם יסכימו לתת לך כסף - זה כמעט תמיד יהיה בתנאי שתעשה בו דבר מסוים (כך שמבחינה משפטית, עשויים להיווצר יחסי שליחות). העובדה הזו יוצרת ליזם החברתי חשיפה מוגברת לסיכונים.
בנוסף, מאחר שלמלכ"ר יש אישיות משפטית נפרדת, גם אם הוא כשל - החשיפה האישית של בעלי התפקידים נמוכה כל עוד לא נעשו עבירות על החוק או רשלנות בקנה מידה משמעותי. ואולם כאשר היזם מקבל כספים ישירות לכיסו, החשיפה האישית תהיה לרוב רחבה יותר.
אני רוצה להפוך את היוזמה שהקמתי לעמותה רשמית. איך עושים זאת?
רישום של מלכ"ר נעשה באתר האינטרנט של רשם העמותות. לצורך הרישום נדרש לבחור שם למלכ"ר (היזהרו לא לבחור שם שעשוי להטעות מול גופים קיימים אחרים), לבחור שבעה מייסדים לפחות, שיהיו חברים או בעלי מניות ראשונים. אמנם מבחינת רשם העמותות ניתן להקים עם פחות משבעה מייסדים, אבל רשות המיסים תסרב לרשום אתכם כמלכ"ר ותסתבכו בבירוקרטיות מיותרות. כמו כן, יש להגדיר את מטרות העמותה ולקבוע לה תקנון.
חוק העמותות מציע "תקנון מצוי", שהוא בסיס טוב לרוב העמותות, אבל לפעמים נדרשות בו התאמות כדי שיתאים לחזון הספציפי שלנו. במידה שהמלכ"ר שואף לקבל בעתיד אישור לפטור ממס לתורמים, יש להגדיר את המטרות כך שיתאימו לדרישות של רשות המסים ולהכניס מספר שינויים הכרחיים. מעבר לזה, יש שינויי תקנון שיקלו מאוד על ההתנהלות השוטפת - למשל לאפשר הודעות לחברים במייל ולא בדואר, לאפשר ישיבות של מוסדות העמותה וקבלת החלטות באמצעים אלקטרוניים כמו מייל וזום, או לאפשר מורשי חתימה שאינם חברי ועד. המייסדים חייבים לחתום מול עו"ד על הסכמתם לייסד את המלכ"ר, ונדרש גם תשלום אגרה של כ-900 שקל.
מלכ"ר, עמותה, חברה לתועלת הציבור - מה ההבדלים ביניהם בעצם?
מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) הוא תאגיד שנועד לקדם מטרה ציבורית ונאסרה בו חלוקת רווחים. כל ההכנסות של מלכ"ר צריכות לממן את הפעילות, ואסור לחלק עודפים לבעלי מניות או לחברים בתאגיד. עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"ץ) הם הסוגים העיקריים של מלכ"רים. אין הבדל משמעותי בין תחומי הפעילות של עמותה וחל"ץ - שתיהן יכולות לעסוק כמעט בכל תחום חוקי, כולל להפעיל עסקים ולהרוויח כספים (רק לא לחלק רווחים).
עו"ד שגיא אגמון צילום: אופיר אייבהשוני המרכזי הוא בשיטת הניהול: עמותה לרוב מורכבת מחברים בעלי כוח ההצבעה שווה, כך שההתנהלות יותר "דמוקרטית". בחל"ץ האחזקה היא באמצעות מניות, כמו בחברה בע"מ, כך שיחיד שמחזיק במניות רוב גובר על רבים שמחזיקים במניות מיעוט.
הבחירה אם להקים עמותה או חל"ץ תלויה באופי הארגון, ואם מתלבטים כדאי להיעזר בעורך דין. מימון הפעילות יכול להיות מתרומות מהציבור, מתמיכות מקרנות פילנתרופיות או מהמדינה, וגם מפעילות עסקית כמו מכירת מוצרים או שירותים.
האם פעילות של עמותה תמיד פטורה ממס?
לא, זה תלוי באופי הפעילות. אם יש לעמותה פעילות עסקית משמעותית, רשות המיסים יכולה לסווג אותה כעוסק, ויחולו עליה דיני המס הרגילים. עמותה שמסווגת כמלכ"ר לא חייבת במס הכנסה ומע"מ על הכנסות, אבל גם לא יכולה לנכות מע"מ. מלכ"רים מעל היקף פעילות מסוים גם משלמים "מס שכר" של 7.5% על שכר העובדים. לעתים רשות המיסים תגדיר חלק מהפעילות של העמותה כמלכ"רית וחלק כפעילות של עוסק.
מתי התורמים יכולים לקבל פטור ממס?
עמותה שרוצה לתת פטור ממס לתורמים ("סעיף 46") חייבת אישור משר האוצר ומוועדת הכספים של הכנסת. פטור ניתן רק לעמותות למטרות שמוגדרות בחוק (למשל דת, תרבות או חינוך) ושעומדות בדרישות של משרד האוצר ורשם העמותות. בדר"כ נדרשות לפחות שלוש שנות פעילות לפני שניתן לקבל אישור.
איך התורמים יודעים שהתרומה שלהם הגיעה לייעודה?
יש בחוק מנגנוני פיקוח, והם הדוקים יותר ככל שהיקף הפעילות של המלכ"ר גדל (למשל, חובה להחזיק מבקר פנים). החוק גם מחייב מלכ"רים להגיש מדי שנה דוחות כספיים ודוחות על הפעילות שלהם, והם מפורסמים באינטרנט (באתר www.guidestar.org.il).
כלי זמין יחסית הוא "אישור ניהול תקין" שנותן רשם העמותות למלכ"רים שעומדים בדרישות הדיווח, אבל ניתן לקבל אישור רק אחרי שנתיים פעילות כך שזה פחות מסייע לעמותות חדשות. בכל מקרה, אין מנגנון מושלם.
האם מותר לקבל משכורות מהעמותה?
חברי ועד בעמותה וחברי דירקטוריון בחל"צ לא רשאים לקבל משכורת אלא רק החזרי הוצאות בסכומים שנקבעו בתקנות. כך גם לגבי חברי ועדת הביקורת. חברים אחרים בעמותה יכולים להיות מועסקים בעמותה בשכר, כל עוד השכר סביר (ולא יוצר חשש לחלוקה אסורה של רווחים).
איך מגייסים מתנדבים לעמותה?
בכל דרך שעובדת לכם. רק שימו לב שהעמותה אחראית בנסיבות מסוימות לפעולות של מתנדבים, למשל אם נפגעו במסגרת ההתנדבות או שהמתנדב גרם נזק לצד שלישי. חשוב לפקח על פעילות של המתנדבים ובמידת הצורך גם להגן על העמותה באמצעות ביטוח.
איך מקבלים הטבות ומענקים מהמדינה?
מלכ"רים יכולים ליהנות מתקציבי מדינה בשתי דרכים עיקריות. אחת היא מתן שירותים לפי מכרזים שמפרסמים משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, למשל לשירותי חינוך או סעד. במקרה הזה המדינה מגדירה את השירות והמלכ"ר מספק אותו, כמו במכרז עסקי לכל דבר.
הדרך השנייה היא באמצעות תמיכות שהממשלה והרשויות מפרסמים. עקבו אחר הפרסומים של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות שרלוונטיים לכם וחפשו מבחני תמיכה וקולות קוראים שמתאימים לסוג הפעילות של העמותה. לרוב המדינה אינה מאשרת תקצוב לעמותות חדשות לפני שקיבלו אישור ניהול תקין.
מה הדיווחים שחייבים לדווח?
מלכ"רים נדרשים להגיש מדי שנה דוח כספי ודוח מילולי. הדרישות המדויקות משתנות לפי גודל העמותה, וכדאי להיעזר ברואה חשבון (בעמותות שמחזורן מעל כ-1.2 מיליון שקל, רו"ח הוא חובה). הקפידו לאשר את הדוחות ולהגיש אותם בזמן כדי לא לאבד זכות לאישור ניהול תקין. עמותות שמקבלות תמיכה מממשלות זרות או גופים שקשורים אליהן חייבות בדיווח רבעוני על תמיכות מישות מדינית זרה.
6,000 עמותות נמחקו כי לא הגישו דיווחים
בשבוע שעבר פורסם כי יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים מחקה בימים האחרונים מפנקס העמותות כ-6,000 עמותות שאינן מגישות דיווח על פעילותן. חוק העמותות קובע, כי כל עמותה חייבת להגיש מידי שנה דוח כספי, דוח מילולי, חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה, דיווח על תרומה מיישות מדינית זרה ועוד. העמותות שנמחקו כאמור, לא הגישו דיווחים כמתחייב בחוק.
בעקבות ההודעה אשר פורסמה ברשומות בחודש יולי 2023 על הכוונה למחוק את העמותות שאינן מדווחות מפנקס העמותות, כ-500 עמותות הגישו דיווחים לרשמת העמותות. נוכח מלחמת חרבות ברזל המתינה רשות התאגידים עם המחיקה הסופית, ופנתה פעמים נוספות לעמותות, על מנת לוודא שאינן פעילות ולאפשר לעמותות הפעילות להגיש דיווחים, כנדרש בחוק, ולהימנע ממחיקתן.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות מסרה כי "הגשת דיווחים על ידי עמותות הינה חובה מהותית, המאפשרת פיקוח אפקטיבי על עמותות, ומאפשרת לוודא כי כספי תורמים מועברים לקידום מטרות העמותה המאושרות, ואינם משמשים לחלוקת רווחים אסורה או לפעילות אחרת. דיווחי העמותות עומדים לרשות הציבור ללא עלות באתר האינטרנט 'גיידסטאר'".
