מתחילת המלחמה הוכרו יותר מ-67 אלף אזרחים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, על בסיס חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בסיועה של עו"ד ענת גינזבורג - מייסדת וראש משרד המתמחה בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, נכי צהל ונפגעי איבה ויו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין - גיבשנו מדריך: מי נחשב לנפגע פעולות איבה, מהן זכויותיו ואילו שינויים חלו השנה בחוק לטובת הנפגעים?
מהי הגדרת נפגע פעולות איבה?
נפגע פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת או של ארגון עוין. מי שנפגע במסגרת שירותו בכוחות הביטחון אינו נחשב נפגע איבה, אלא נכנס לגדר "חוק הנכים, תגמולים ושיקום".
מה נחשב פעולת איבה?
הסמכות לקבוע האם מדובר בפעולת איבה היא של משרד הביטחון. עו"ד גינזבורג מציינת שבית משפט קבע כי כדי להגדיר אדם כנפגע איבה עליו להיות נפגע ישיר, שנכח באופן פיזי בזירת האירוע והיה חלק ממנו. "צריך שיהיה קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה". באחד המקרים שהגיע לבית משפט בעבר, שהתה אישה בדירתה ושמעה קולות צופרים וסירנות של רכבי חירום מפיצוץ מכונית תופת. האישה, שחששה לגורל ילדיה שיצאו מהבית, יצאה מדירתה ומרוב בהלה וחיפזון נפלה במדרגות ונחבלה. בקשתה להכרה כנפגעת איבה נדחתה, בנימוק שאין קשר סיבתי ממשי בין הפיגוע לבין נפילתה במדרגות. ניתן לערער על דחיית בקשה להכרה כנפגע/ת איבה בבית משפט מחוזי.
מה עם נפגעי הנובה?
עו"ד גינזבורג: "ביטוח לאומי קיבל את פרטי הנפגעים ממפיקי המסיבה. אם יש נפגע שלא פנו אליו, הוא יכול לפנות לביטוח הלאומי ולבקש הכרה כנפגע איבה" (משרד עו"ד גינזבורג הגיש תביעת נזיקין נגד המדינה מטעם 104 שורדי מסיבת הנובה, וכן תביעות לביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות עבורם).
מה קורה לגבי ההורים ששמעו את בניהם/בנותיהם זועקים לעזרה ולקו בפוסט-טראומה כתוצאה מכך?
עו"ד גינזבורג: "מדובר בנזק משני, כלומר באנשים שנחשפו לזוועות שעברו ילדיהם, אך לא נכחו במקום. על פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, כל מקרה צריך להיבחן לגופו באופן פרטני. אין עדיין פסיקה בנידון".
עו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלוםמה מגיע לנפגעי פעולות איבה?
עו"ד גינזבורג: "הנפגע זכאי למימון מלא של הטיפול הרפואי בקופות החולים, בתי החולים, מרכזי חוסן ומרפאות לטיפול בנפגעי חרדה, ללא צורך בפנייה לביטוח הלאומי. אם הנפגע אינו יכול לעבוד בשל מצבו או בשל אשפוז או טיפולים רפואיים, הוא יכול לפנות לביטוח הלאומי ולדרוש תגמול טיפול רפואי כנפגע איבה, בסכום של 7,124 שקל. בנוסף, הנפגעים זכאים להחזר הוצאות על נסיעות לצורך קבלת טיפול רפואי".
מה לגבי זכאות מענק חד פעמי או קצבה חודשית?
לאחר שיעמדו בפני ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכותם - התגמולים, ההטבות והזכויות שיקבלו נפגעי פעולות איבה הן כשל נכי צה"ל. עו"ד גינזבורג: "אם ייקבעו להם 10 עד 19 אחוזי נכות צמיתה, הם יהיו זכאים לתגמולים חד-פעמיים. לדוגמה: בגין 10% נכות - 59,500 שקל, בגין 19% נכות - 225,089 שקל. נפגע איבה שנקבעו לו 20% נכות ויותר זכאי לקצבה חודשית. 20% נכות מקנים 1,124 שקל לחודש, 30% נכות מקנים 1,687 שקל לחודש, וכיו"ב. בנוסף, יש זכאות לשיקום וללימודים במימון המוסד לביטוח לאומי, לרבות דמי קיום בתקופת הלימודים, מימון טיפול רפואי, הנחה בארנונה והטבות רבות נוספות הזהות לאלה של נכי צה"ל".
אילו חוקים התקבלו השנה שמשפרים את זכויות נפגעי הטרור?
ב-1 ביוני נכנסו לתוקף שתי חקיקות בעלות חשיבות מרחיקת לכת לנפגעי טרור ולמשפחותיהם: החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) תשפ"ד-2024, ותיקון 43 לסעיף 17 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה.
עו"ד גינזבורג: "החוק לפיצוי קורבנות טרור קובע זכאות לפיצויים עונשיים ("פיצויים לדוגמה", שמטרתם הרתעה) בשל מעשי טרור ממי שביצע את מעשה הטרור, תיגמל את ביצועו או נושא באחריות לו. למשל, אם מעשה הטרור גרם למותו של אדם, יורשיו זכאים לפיצוי לדוגמה בסך קבוע של 10 מיליון שקל. אם מעשה הטרור גרם לאדם לנכות צמיתה, הנפגע זכאי לפיצוי לדוגמה בסך קבוע של 5 מיליון שקל.
"בשלב זה, ניתן ליישם את החקיקה החדשה באופן פרקטי רק נגד הרשות הפלסטינית, היות שלישראל יש שליטה על כספי הרשות, שניתן לעקלם. החקיקה מיושמת כלפי הרשות כמתגמלת טרור מעצם היותה משלמת משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם. בנוסף קובע החוק את מנגנון הפיצוי ומימושו - באמצעות עיקול על כספי הרשות שישראל מקפיאה מכוח חוק הקפאת כספי טרור שחוקק ב-2018. בחודש שעבר הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים עיקול זמני בסך 38 מיליון שקל על הכספים המוקפאים של הרשות, בהסתמך על החקיקה החדשה. ההחלטה ניתנה בתביעת נזיקין נגד הרשות שהגיש משרדי, מטעם שלוש משפחות של הרוגים בפיגוע שנעשה בחומוס אליהו ביישוב עלי ביוני 2023".
חוק הפיצויים לדוגמה חל גם על נפגעי טרור שהם חיילים/ות בסדיר ובקבע, שוטרים, סוהרים, לרבות כאלה שמוכרים כנכי צה"ל, והן על משפחות שכולות של משרתי כוחות הביטחון שנהרגו.
החקיקה השנייה, תיקון 43 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, קובעת שהפיצויים לדוגמה ישולמו בנוסף ל-75% מהפיצוי הנזיקי שקבע בית המשפט, ובנוסף לתגמולים שמקבלת המשפחה ממשרד הביטחון (במקרה של פטירת/נכות חייל) או מהביטוח הלאומי (במקרה של אזרח). החידוש בתיקון לחוק הוא שהנפגעים יכולים לקבל גם פיצוי לדוגמה, גם 75% מהפיצוי הנזיקי, וגם המשך תגמולים הניתנים למשפחה שכולה או לנכה. עד החקיקה החדשה היה על הנפגעים והמשפחות השכולות לבחור בין קצבת נפגעי איבה לבין הפיצוי הנזיקי.
שני החוקים החדשים חלים על הגשת תביעות לגבי פיגועים שאירעו לפני לא יותר מ-7 שנים, או על תביעות שתלויות ועומדות בבית המשפט נגד הרשות הפלסטינית בגין פעולות טרור. לגבי קטינים יש זכאות לתבוע עד הגיעם לגיל 25, על פיגועים שבהם נרצחו בני משפחתם ו/או נפגעו הקטינים עצמם.
