עסקים ואנשים רבים מצאו עצמם בסחרור כלכלי עם תחילת משבר הקורונה, ומספר בקשות פשיטות הרגל שהוגשו בשנת 2020 זינק ב-41% לעומת אשתקד. כך עולה מדו"ח של הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. הממונה, עו"ד סיגל יעקבי, אמרה לפני מספר חודשים שלא נוכל להתחמק מגידול בהיקף הבקשות "וכנראה שבהיקפים מאוד-מאוד גדולים של עשרות אחוזים", העריכה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהנתונים עולה שלמגפת הקורונה, באופן לא מפתיע, השפעה משמעותית על כמות הליכי חדלות הפירעון בישראל. מ-1 בינואר ועד 15 בנובמבר הוגשו 18,990 בקשות פשיטות רגל על ידי יחידים (קרויות כיום על פי החוק החדש בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים) לעומת 13,441 בקשות בתקופה המקבילה אשתקד. 4,283 מהבקשות השנה הועברו לטיפול רשות האכיפה והגבייה - משמע שמדובר בחובות של מתחת ל-150 אלף שקל. לאור העובדה שטרם הסתיימה השנה, מוערך שמספר הבקשות יחצה את רף ה-20 אלף.
הפערים מבחינת אחוזים היו גדולים יותר כשהמגפה הייתה בשיאה, ואט-אט התאזנו. בחודש מרץ למשל הוגשו 1,919 בקשות לפשיטת רגל לעומת 1,086 במרץ 2019 - זינוק של 77%. ביוני הוגשו 2,038 בקשות לעומת 1,165 ביוני שנה שעברה, עלייה של 75%.
לא רק הקורונה
מלבד משבר הקורונה והשלכותיו, דבר נוסף דחף לעלייה במספר הבקשות לחדלות פירעון: כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בספטמבר 2019. החוק החליף את פקודת פשיטת הרגל, ובבסיסו עומדת תפיסה שלפיה יש לדאוג לשיקום החייב, לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה.
גם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 ומקל על חייבים להגיע להסדר ולהשתקם, דחף לעלייה במספר הבקשות לפשיטת רגל
ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון השנה - לפני פרוץ הקורונה ולאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף - הוגשו 6,286 בקשות, עלייה של 42%. מנתוני הדו"ח עולה שבכל שנת 2019 הוגשו 16,378 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל (צו כינוס או צו לפתיחת הליכים), ירידה של כ-17% לעומת שנת 2018 (בה הוגשו 19,854 בקשות). במהלך 2019 ניתנו בכלל מחוזות הכונס הרשמי 7,633 צווי הפטר, שפוטרים את פושט הרגל מחובותיו, עלייה של 4% לעומת 2018.
חובות של מיליארדים
הליך פשיטת רגל הוא הליך מורכב. היתרון המרכזי זה היכולת לפתוח דף חדש ונקי מבחינה כלכלית ולקבל הפטר מהחובות (יש סייגים, למשל חוב מזונות, קנסות, חובות שנוצרו במרמה ועוד). יש להליך הגבלה על יכולת הפעילות הכלכלית בעתיד, שכן זה מידע שמגיע למערכת הפיננסית ומגביל את היכולת ליטול אשראי חדש. יש מגבלות גם בתקופת ההליך, למשל עיכוב יציאה מהארץ, הגשת דיווחים חודשיים על הוצאות והכנסות, לעבור בדיקה כלכלית אצל בעל התפקיד ועוד.
מהנתונים עולה שמתחילת 2020 ועד 15 בנובמבר הוגשו לממונה (ללא רשות האכיפה והגבייה) תביעות חוב בסך כ-25 מיליארד שקל על ידי נושים. מתוך סכום זה, כ-15 מיליארד שקל הוגשו בהליך פשיטת רגל וחדלות פירעון של יחידים והיתר בהליך פירוק חברה וחדלות פירעון של תאגידים. השנה טרם הסתיימה, אך בינתיים מדובר בסכום נמוך יותר מאשר ב-2019 - במהלכה הוגשו תביעות חוב בסך של כ-29 מיליארד שקל (19 מיליארד שקל נגד יחידים ו-10 מיליארד שקל נגד תאגידים).
עוד מציין הדו"ח נתונים בתחום החילוט (הקפאת נכסים) של יחידת החילוט שהוקמה באפוטרופוס הכללי על רקע המאבק בפשיעה הכלכלית ובהון השחור. בשנת 2019 נפתחו ביחידת החילוט 3,024 תיקים הכוללים נדל"ן, כספים ומטלטלין בחילוט זמני או קבוע. בשנת 2019 התקבולים בקרנות החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו ב-66 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל בשנת 2018.
כמו כן, בשנת 2019 התקבלו באפוטרופוס הכללי עזבונות ותרומות לטובת מדינת ישראל בסך כולל של כ-195 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל בשנת 2018. עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח הוא כי בשנת 2019 הוקמה באפוטרופוס הכללי קרן לרווחתם ובריאותם של עובדים זרים. במהלך השנה הופקדו לקרן זו כ-642 אלף שקל. כספי הקרן חולקו ויחולקו החל משנת 2020.
