"פרסומים, מזעזעים וקשים ככל שיהיו לאוזני הבנק, אינם מספקים כדי לחסום חשבון בנק פעיל". כך קבע סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, אליהו בכר, שהורה לבנק לאומי לשחרר את חסימת חשבונה של עמותת "גישה" מת"א, המסייעת משפטית לתושבי עזה לקבל היתרי כניסה לישראל, לאור פרסומיה ברשתות החברתיות שבהם האשימה את ישראל בפשעי מלחמה.
"פרסומים ברשתות החברתיות אינם מהווים נימוקים לסגירת חשבון בנק, ובוודאי לא נימוקים כבדי משקל לחסימתו כפי הנדרש בהתחשב שמדובר בחשבון פעיל", כתב השופט בכר שהטיל על בנק לאומי לשלם בנוסף לעמותה הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", במכתב החסימה שנשלח לעמותה מלאומי לפני כשלושה שבועות, כתב הבנק כי החליט לחסום את החשבון בין היתר "לנוכח פרסומים פומביים של העמותה ודובריה, אשר לכאורה נראה כי לא ננקטו אמצעים סבירים לאמת את דיוקן של הידיעות, ועלולים לעלות לכדי פרסום שאינו נכון והוגן". בחשבון עמותת גישה (המרכז לשמירה על הזכות לנוע), שלדבריה מסייעת לפלסטינים תושבי עזה לזכות בהיתרי כניסה לישראל למטרות כמו ביקורי משפחה, טיפולים רפואיים, הגעה לירושלים בחגים וקיום קשרי מסחר, הוקפאו 3.7 מיליון שקלים.
מלבד הפרסומים, טען הבנק כי החליט לסגור את חשבון העמותה, שבוועד המנהל שלה חבר בין היתר הסנגור הארצי לשעבר פרופ' קנת מן, לאחר שזיהה בקשת העברת כסף לתושב עזה, וכן תרומה של כ-20 אלף אירו שהגיעה לפי תצהיר של המנכ"לית שלה, תניה הרי, מארגון בישופים גרמני קתולי. בבקשה לשחרור חסימת החשבון ציינה העמותה כי הכסף לעזה יועד לעובד של העמותה, פרילנסר, ב-11 השנים האחרונות שמספק לה שירותים. העמותה הודיעה לבנק כי היא מוותרת על שתי העברות הכספים.
"לא מצאתי בטענות הבנק מקור לחובה שחלה עליו לשמש כזרוע הארוכה של רשויות החוק בנושאי פרסומי לשון הרע, או עבירות אחרות העוסקות בפרסומים נכונים או שגויים שמבצעים לקוחותיו", כתב השופט בפסק הדין. "זאת לעומת הדרישות המוטלות על הבנק בענייני הלבנת הון ומימון טרור, או פעולות אחרות הקשורות לפעילות בלתי תקינה בחשבון הבנק".
השופט הוסיף כי "למעלה מן הצורך יצוין שלא נטען על ידי הבנק כי פרסומי העמותה תומכים בטרור או בטבח הנורא שבוצע. נטען שמדובר בפרסומים 'אנטי ישראליים' המאשימים את ישראל בפשעי מלחמה נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה". הוא ציטט את החלטת בבית המשפט העליון מהחודש שעבר בעניין קיומן של הפגנות וכתב כי "גם בימים רגישים וקשים אלה, שמא דווקא בימים אלה, וגם בסערת הרגשות ובאווירה הטעונה של מלחמה, נדרשים אנו לשמור על זכויות יסוד של אזרחי המדינה. חופש הביטוי אינו שייך רק למחנה אחד או לצד אחד של המפה הפוליטית, והוא נועד להגן לא רק על דעות מקובלות ואהודות, אלא גם 'על דעות חריגות, מקוממות ומכעיסות, המושמעות על רקע מאורעות מסעירים ובסגנון בוטה וצורם'".
"אם כן", כתב בכר, "גם בנסיבות החריגות בהן מצויה ישראל, יש לשמור על זכויות יסוד ובהן חופש הביטוי. הבנק הוא נותן שירות חיוני וגוף מעין-ציבורי וחלה עליו חובה לפעול בסבירות ונאמנות כלפי לקוחותיו. גם אם לקוח של הבנק פרסם אמירות מקוממות ובסגנון צורם, על הבנק למלא תפקידו ללא שיקולים זרים והוא אינו יכול לחסום חשבון בנק של לקוח פעיל על בסיס אמירות שאינן נעימות לאוזניו".
