"זה לא קרה לי עד היום, עלו עלינו", אומר בחיוך יהונתן יעקובי, לאחר שחמש פעמים התנתקה בינינו השיחה במהלך הראיון. וגם אם הדבר נשמע סתמי ומצחיק, אולי הוא לא כזה, כשמדובר בצעיר בן 24, שמוגדר כגאון מחשבים והאקר, ומוכר כעובד הצעיר ביותר אי פעם של צ'קפוינט ומיקרוסופט.
אולי מאזינים לנו. אז מה חשוב לך לספר עכשיו?
"על רגע הזכייה בתחרות", הוא משיב, ומכוון לכך שלפני כשבועיים זכה עם קבוצת האקרים במדליית הכסף באולימפיאדת הסייבר בלאס וגאס, ארה"ב. "התחרות התקיימה במסגרת כנס ההאקינג והסייבר הגדול בעולם, DEFCON. הייתי המתמודד הישראלי היחיד", הוא מספר. "במשך 48 שעות רצופות לא הפסקנו להתחרות. כמות הקפה ששתיתי במהלך הזמן הזה, לא שתיתי, נראה לי, כל חיי. ידעתי שאני רוצה לנצח בשבילי וגם בשביל המדינה, שנמצאת בתקופה קשה במיוחד. בכנס השתתפו 12 קבוצות הנחשבות לחזקות ביותר בעולם, שהגיעו ממדינות מובילות בתחום הסייבר, בהן רוסיה, סין, דרום קוריאה וארה"ב. לזכות במקום השני ולהניף את דגל ישראל בתקופה הזו, היה עבורי רגע מרגש במיוחד".
6 צפייה בגלריה
"שיחקתי המון משחקי מחשב בתור ילד, אבל תמיד מה שעניין אותי היה למה הם בכלל עובדים ואיך". יהונתן יעקובי
(צילום: יוסי זלינגר )
הוא נולד בכפר סבא, בן יחיד להוריו. לאחרונה נפרד מעיר הולדתו לטובת העיר הגדולה, ת"א. את לימודיו התיכוניים סיים בכפר סבא, במסלול "פרחי הייטק", כשבנוסף לתעודת הבגרות סיים תואר במדעי המחשב ומתמטיקה במכללת נתניה, ועבד בהייטק. את חופשות הקיץ נהג להעביר כעובד זמני בסטארטאפים שונים, עד שבגיל 16 הפך לעובד מן המניין בצ'קפוינט, כאחראי למחקר החולשות של החברה. לאחר מכן הצטרף למיקרוסופט. כאמור, עד היום, הוא מוגדר בשתי החברות כעובד הצעיר ביותר. במקביל, השתתף בתחרויות ובמשימות לצד קבוצת ההאקינג שהקים עם כמה חברים מהעולם, והעניק הרצאות בנושא בכנסים נחשבים, כדוגמת אחד מכנסי הסייבר הגדולים בעולם, ה-CCC בגרמניה. בתחילת 2019 התגייס ל-8200 והשתחרר בדרגת סרן לאחר כחמש וחצי שנים, בהן שירת ביחידה במגוון תפקידי סייבר: מחקר, ניהול ופיקוד. בין היתר שימש סגן ראש מדור המחקר של היחידה.
לפני כחצי שנה, לאחר השחרור, הצטרף לקולגות העבר שלו ממיקרוסופט, מרב בהט ותומר שוורץ, והחל לעבוד בסטארט-אפ דאזז, שמתמחה בתיקון חולשות אבטחה באמצעות בינה מלאכותית, שרק הכריז לאחרונה כי סיים גיוס כולל של 110 מיליון דולר. "משחר ילדותי התחברתי למחשבים", הוא מספר. "שיחקתי המון, אבל מה שבאמת עניין אותי היה למה הם בכלל עובדים ואיך הם עובדים. רציתי לשים את האצבע על מה שנמצא מאחורי המשחק".
אז היו כמה דברים ש'פירקת' כילד, ולא בהכרח הצלחת להרכיב מחדש?
"בהחלט. מאז שהייתי ילד, הסקרנות הובילה אותי בדרך".
ואיפה נכנס לפה הילד והנער? תחביבים? מסיבות?
"ניסיתי ג'ודו וכדורגל וכמובן שהיו חברים, אבל תמיד מצאתי את עצמי מחכה לחזור הביתה. כל מה שרציתי היה להתחבר למחשב, למפגשים און ליין עם חברים, שמעבירים לילות שלמים עם משחקי המחשב. בגיל התיכון כבר השתתפתי בתחרויות סייבר, עניינה אותי הטכנולוגיה החדשה".
איך נחשפת לתחום הסייבר?
"קראתי על כל מיני תקיפות, הנושא עניין אותי. התחלתי להעמיק בזה. למדתי, חקרתי, השתתפתי בכנסים. הבנתי שזה המקום בו אני רוצה להיות".
האקר מחשבים (בעברית: פצחן) הוא מומחה מחשבים, שמשתמש בכישורים הטכנולוגיים שלו כדי להתגבר על בעיה, תוך כדי השתלטות על מחשבים מרחוק דרך הרשת, וכך לפרוץ מערכות אבטחה של מחשבים, ולשלוף מידע דרך הרשת. כיום מועסקים האקרים בחברות אבטחה, כדי לתעל את הידע שלהם ליצירת עולם וירטואלי בטוח יותר, ולשיפור האבטחה של ה"קורבן", אותם נוהגים להציג כבעלי "כובע לבן". לעומתם יש את בעלי ה"כובע השחור", אותם האקרים, שמתקיפים וגורמים לנזקים קשים בתוכנות המחשב ובמכשירי הרשת, נזקים שלעיתים משבשים מערכות שלמות, לעיתים באופן בלתי הפיך. "המהות שלי היא לגרום לתוכנה שרצה על מחשב לעשות משהו שאתה רוצה שיקרה, זה מה שהקסים אותי", מסביר יעקובי.
אתה מבין את הכוח שיש לך בידיים? באמצעות הידע בסייבר, אפשר לבנות או להרוס אנשים ומדינות.
"נכון. אני מודע לאימפקט המדהים שיש לזה. זה לקחת כלי שלכאורה משחקים בו משחקים נאיביים, ולהשפיע באמצעותו על מלחמות. אותו הכלי, המחשב, מאפשר את שניהם. זה בדיוק מה שהטריף אותי. את זה בדיוק רציתי לפצח, כשנשאבתי אל התחום".
"התחרויות היו בשביל האתגר - לא בשביל הכסף"
באמצעות המחשב התחיל יעקובי לרכוש חברים מהארץ ומחו"ל במהלך התיכון, והמחשב הפך להיות המסגרת החברתית שלו, כשהוא החל להשתתף בעוד ועוד תחרויות סייבר און ליין. "צריך לפתור חידות סייבר, לפרוץ לכיוון לא צפוי, מקבלים נקודות על מה שלא אמור לקרות ואתה מצליח שיקרה במסגרת החידה. בהתחלה הייתי לבד וגם ממש גרוע. לא התייאשתי. לאחר תקופה שהשוויתי תשובות עם בחור מקנדה, הבנו שבמקום שהוא יתחרה לבד ואני לבד, כדאי שנהיה יחד. הצטרפו אלינו חברים מגרמניה וארה"ב, בסה"כ היינו שישה חבר'ה תיכוניסטים מכל העולם, אני הישראלי היחיד. כל סופ"ש היינו מקיימים תחרויות מגניבות, נוצרה קליקה ועד היום אנחנו בקשר. אגב, לצערי אין כמעט בנות מתחרות בתחום, הייתי רוצה לראות יותר", הוא מדגיש.
המלחמה פגעה או העצימה אתה הקשר ביניכם?
"החברים היו מאוד מחושבים בתגובות. היו לנו שיחות, הם הקשיבו, התגובות היו חיוביות. הרגשתי אכפתיות מלאה. עשה לי טוב לקבל את התמיכה זו מהם".
על מה מתחרים, תואר? כסף?
"יש תחרויות פרסטיג', ויש על כסף. אותי עניין במיוחד האתגר. לפתור את הבעיות, את החידות. כשאתה פותר, זה שווה הכל - מבחינתי יותר מכסף. כשהתחלתי לעבוד בזמן לימודי התיכון, כבר הרווחתי יפה מאוד, יחסית לגילי, אבל בתחרויות עניין אותי לנצח את האתגר".
6 צפייה בגלריה
"זאת הייתה הפריצה שלי". יהונתן יעקובי ויוסי ורדי, בכנס שבו הכירו, כשיהונתן היה בן 16
(צילום: Cybertech)
בוא נחזור לצ'ק פוינט. אתה ילד בן 16, ו"חותר למגע" עם אחת החברות הגדולות בעולם, שבין היתר מתמחה באבטחה מתקדמת בפני איומי סייבר. התקבלת בקלות?
"השתתפתי בהרבה כנסים כשהייתי נער. היה כנס סייבר, שבמקרה פגשתי בו את יוסי ורדי (איש עסקים, יזם טכנולוגיה עילית ומשקיע. י.ו.). הוא התלהב ממני והזמין אותי, ספונטנית, להרצות על הבמה. תארי לך, ילד בן 15 מרצה בכנס סייבר בינלאומי. זו, בעצם הייתה נקודת הפריצה שלי. יוסי ורדי פתח לי דלתות. המשכתי לעבוד כמתמחה בכמה סטארטפים, ואז הגעתי לכנס נוסף במסגרת שבוע הסייבר. צ'ק פוינט היו שם והזמינו לראיונות עבודה צעירים, בין היתר אותי. עפתי על הרעיון. כשהתקבלתי והתחלתי לעבוד שם בצוות מחקר, בכל יום מחדש לא האמנתי שזה קורה לי. זו היתה תקופה לחוצה ביותר. למדתי בתיכון, למדתי לתואר, עבדתי, אבל הייתי מאושר עד הגג. לא ויתרתי על כלום, לא רציתי להוריד את הרגל מהגז למרות הלחץ. אהבתי את מה שאני עושה, הרגשתי שאני מתפתח, שאני לומד ועובד בתחביב שלי. לא חושב שיכולתי להיות מאושר יותר".
המפגש עם אסף רפפורט
גם את העבודה במיקרוסופט החל באמצעות כנס. "הלכתי לאחד מכנסי הסייבר, הנחשבים ביותר. הכנס התקיים במשך יומיים. התקבלתי ליום הראשון שלו ורציתי להגיע גם ליום השני. קרובת המשפחה שלי ייעצה לי לשוחח עם אסף רפפורט, באותו זמן הוא היה מנכ"ל "מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח" ומנהל חטיבת אבטחת ענן של מיקרוסופט. התביישתי, מה לי ולו. כשהבנתי שאין לי מה להפסיד, ניגשתי אליו, הצגתי את עצמי כמי שעובד בצ'ק פוינט ומתחרה בתחרויות, והוא השיב לי שאין שום בעיה, שאגיע גם ליום השני. זה אחד הרגעים המכוננים בקריירה שלי עד היום. באותו יום שני של הכנס גם הכרתי את תומר (תומר שוורץ, היום סמנכ"ל טכנולוגיות בדאזז, בעבר אחד העובדים הוותיקים באדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ב-320 מיליון דולר, וממייסדי ארמיס, ששווה היום 3.4 מיליארד דולר. י.ו.). סיפרתי לו על דברים שאני עובד עליהם והוא סיפר על עצמו, אז גם הכרתי את מרב (מרב בהט, ממייסדי דאזז ומנכ"לית החברה, ובעבר משנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל מו"פ. י.ו.). תומר ייעץ לי להיפגש עם אסף באחד על אחד. יצא ששלושתם ראיינו אותי, וכך התחלתי לעבוד במיקרוסופט. אז גם התחלתי להרוויח, אבל החשוב הוא ההשראה שהיתה לתומר עליי, שקיימת עד היום. הוא מנטור, מורה דרך, הוא ואסף מושאי הערצה שלי".
כשאתה משתחרר, אתה מחליט להצטרף לדאזז. למה?
"קיבלתי הרבה הצעות לאחר השחרור והצעות טובות, אבל החלטתי להצטוות לאנשים שאני מכיר, שאני יודע שהם חלק מקבוצה מנצחת. מההיכרות שלי עם תומר וגם עם מרב ידעתי שיש פה שילוב של חזון ושל אנשים שלא יכולתי לבחור טוב יותר. התחברתי גם לתפקיד שיש לי בדאזז, כשהפלטפורמה שלנו, באמצעות הבינה המלאכותית, מרכזת את מיליוני ההתראות שמתקבלות בארגון, מתעדפת את החולשות הקריטיות שדורשות תיקון ומאפשרת למהנדסים ולמפתחים לתקן אותם באופן אוטומטי, באמצעות ניתוח מקור החולשה ומתן הנחיות לתיקון. נשמע פשוט, אבל כדי להצמיד פתרון נכון, חייבים להבין מאיפה נובעות הבעיות. התפקיד שלי נוגע שם בחדשנות טכנולוגית, ביכולת להבין מאיפה מגיע הקושי של האנשים לפתור את הבעיות, זה מדהים".
מפה גם יכול להגיע הכסף הגדול. אתה מצפה למכירת הסטארטאפ?
"אני מאמין שזה הולך לשם. התמהיל של האנשים ושל העבודה שלנו מכוונת לחברות הגדולות ביותר".
6 צפייה בגלריה
"לזכות במקום השני ולהניף את דגל ישראל בתקופה הזו, היה עבורי רגע מרגש במיוחד". יהונתן יעקובי בתחרות DEFCON
(צילום: יח"צ )
איפה עוברים הקווים האדומים שלך? מחר יגיע מי שיציע לך הרבה מאד כסף על סייבר התקפי. תסכים?
"אישית אני מתחבר לעולם הטוב יותר, העולם ההתקפי פחות מדבר אלי. אני רוצה לעזור באופן אקטיבי לכמה שיותר אנשים וגם למדינה, זה מה שאני עושה באמצעות הסייבר. בסוף היום, למרות כל מה שקורה לנו במדינה בתקופה הזו, אנחנו מעצמת סייבר מטורפת, אני רוצה לקחת חלק משמעותי בזה, לסייע בדחיפת הנושא, זה גם חלק מהמטרות של דאזז. כך גם הרגשתי בתחרות ממנה שבתי לפני שבועיים, כשהנפתי את דגל ישראל. אנחנו מסוגלים להכל וננצח. ככה באולימפיאדה, ככה בתחרות הסייבר, ככה מדינת ישראל".
עברת לאחרונה לת"א. תשנה משהו באורח החיים?
"מצד אחד חזרתי ללחץ של תקופת התיכון. העבודה היא הכי משמעותית מבחינתי, וגם אמשיך להתחרות. עם זאת, אני לומד כל יום משהו חדש, כולל את החיים התל אביביים".
אם יגיע אליך היום ילד בן 10, ויבקש להיות כמוך. מה תייעץ לו?
"ראשית, אני עוזר היום לילד מוכשר כזה, כמו שעזרו לי בדרך. אבל תמיד אתן את אותן עצות: ראשית, להיות סקרן ללא פשרות. להבין איך דברים עובדים. דבר שני, לעשות מה שאוהבים עד הסוף. לקרוא, לחקור, ללמוד. ואחרון, לא להיבהל מכשלונות. זה לעולם חלק מהדרך. אם התמהיל הזה קיים, אין מקום שיהיה רחוק מדי".
