בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה של אישה נגד בעלה לשעבר לביטול הסכם ממון שנחתם לפני נישואיהם, ובדיעבד מעניק לה 20% בלבד משווי בית המשפחה. השופטת הילה מלר-שלו לא קיבלה את טענתה שלפיה לא הבינה את ההסכם ושהוא נועד לגזול ממנה זכויות.
בני הזוג נישאו לפני כשני עשורים ולפני חתונתם חתמו על הסכם ממון. ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין כמה ימים אחרי החתונה. ההסכם מתייחס בעיקר לבית שרשום על שם הבעל ובו דרה המשפחה.
1 צפייה בגלריה
גירושים אפורים
גירושים אפורים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ב-2020 נפרדו בני הזוג והאישה הגישה את התביעה שבה דרשה בין היתר לבטל את הסכם הממון, בטענה שהוא נערך בחוסר תום לב ותוך הטעייתה. לדבריה, לאחר החתונה בעלה התגלה כאדם כוחני שנהג בה ובילדים באלימות מילולית קשה ומתמשכת, תוך שליטה כלכלית, אלימות פיזית וכפייה מינית.
לדבריה, הוא דאג להחתים אותה על הסכם הממון תוך ניצול אהבתה והאמון שנתנה בו ומבלי שהבינה את משמעותו האמיתית. היא הוסיפה שיש לה לקויות למידה וקושי בהבנת טקסט כתוב, והיא חשבה שההסכם נועד רק להגן על ההשקעה הכספית הראשונה של הבעל בנכס, בסך 500 אלף שקל. היא טענה שיש לקזז סכום זה משווי הדירה ולחלק את היתרה בין הצדדים.
עו"ד ירדן שלומיעו"ד ירדן שלומינתי חדד
מנגד התעקש הבעל שמדובר בהסכם שנועד להבטיח את הדירה שנרכשה במחציתה על ידו טרם הנישואים, כשלעניין תשלומי המשכנתה המשותפים נקבע מנגנון של הענקת זכויות, באופן שהאישה תקבל 5% בתום השנה הראשונה לנישואים, 5% נוספים בתום חמש שנים וכן הלאה עד ל-25% בתום 20 שנות נישואים.
השופטת הילה מלר-שלו הבהירה שהסכם ממון עובר הליך אישור על ידי טריבונל שיפוטי, בשונה מהסכמים אחרים, וכך בית המשפט מברר שהוא נערך מתוך רצון חופשה והבנה מלאה. בנסיבות אלה, הנטל על מי שמעוניין לבטל הסכם ממון שאושר הוא כבד.
בפסק הדין נקבע שהתובעת לא הוכיחה פגמים בתהליך כריתת ההסכם. צוין כי הגשת התביעה לביטולו נעשתה כ-16 שנים לאחר אישורו, ולא בהזדמנות הראשונה לאחר שפרץ הסכסוך בין הצדדים והתדרדרו היחסים. זאת ועוד, לגרסת האישה שלפיה הסכם הממון נועד להגן על השקעתו הראשונית של הבעל בנכס אין כל אינדיקציה.
השופטת הוסיפה שגם טענות האישה בדבר קשיי למידה והבנה לא הוכחו ברף הנדרש. היא ציינה שמדובר בהסכם קצר ותמציתי בן מעט יותר משני עמודים, המנוסח בצורה בהירה וחזרתית. בהסכם מקנה הבעל זכויות בעלות לאשתו באופן מדורג בהתאם להשקעה המשותפת במשכנתה. זאת לצד סעיף בדבר שיתוף ביתר הרכוש וכלל הזכויות שייצברו במהלך החיים המשותפים. בסיכומו של דבר דחתה השופטת את התביעה וקבעה שההסכם תקף.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד ירדן שלומי עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין