בית המשפט למשפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני זוג ישראלים ופרודים המתגוררים יותר משלושה עשורים בארה"ב, סביב דירת הנמצאת בבעלותם המשותפת בארץ. השופטת מיכל ברגר בלום קיבלה את בקשת הגבר לדחות על הסף את התביעה הרכושית שהגישה האישה בין השאר בנימוק שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בכך.
באמצעות עו"ד לימור דוידי ביקשה האישה לקבוע חלוקה ואיזון משאבים בינה לבין הפרוד שלה, ולהורות על פירוק שיתוף בדירה שבבעלותם שבישראל. היא הסבירה שלבן זוגה לשעבר ואחיו חשבונות בנק בארץ שמצויים בהם כספים ששייכים גם לה, והיא חוששת שמא השניים יבריחו את נכסיה.
חודשיים לאחר מכן הגיש הפרוד בקשה לסילוק התביעה על הסף. באמצעות עו"ד איתן פלדמן הוא טען שבית משפט אמריקני כבר החל לדון בענייניהם הרכושיים, ובנסיבות אלה אין הצדקה לנהל הליך מקביל בישראל. לעמדתו, בית המשפט הישראלי אינו "הפורום הנאות" לקיום הליך נפרד בנושא פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף בישראל בלבד, אלא יש לאפשר לבית המשפט האמריקני לדון בכלל הסוגיות הרכושיות של הצדדים כמכלול.
מנגד טענה האישה שההליך המתקיים בארה"ב אינו כולל את נכסי הצדדים בישראל, וממילא יש להמשיך לדון בתביעתה הנוכחית הנוגעת לדירתם הממוקמת בארץ.
נוכח המחלוקת ביחס לזהות הנכסים הנדונים בבית המשפט האמריקני, הורתה השופטת ברגר בלום לכל אחד מהצדדים להציג כתבי טענות מאותו הליך המלמדים לשיטתו על עמדתו.
מהמסמכים שהוגשו על ידי הגבר עלה שזוגתו לשעבר אכן כללה את דירתם בישראל במסגרת מסת הנכסים שפורטו בהליכים בארה"ב. עוד נמצא שעורכת הדין של האישה באותם הליכים ביקשה ממנו מידע בנוגע לדירה שבישראל ולהכנסות הנובעות ממנה, ואף חתמה על תצהיר המאשר שהנכס המצוי בארץ, כמו גם ההכנסות ממנו, נידונים בבית המשפט בארה"ב.
"מהדברים הללו עולה כי לא רק שמירב הזיקות לסכסוך בין הצדדים נתון לפורום המשפטי בארה"ב וכי הצדדים ציפו ששם תתקיים ההידיינות, אלא שעניין זה כבר מתברר בארה"ב", כתבה. "מתן החלטות סותרות ביחס לאותו הנכס על ידי ערכאות שונות עשוי לגרום לפגיעה גם בצדדים וגם באינטרס הציבורי, שכן יש בכך כדי להשפיע על הוודאות לעניין הנכס כלפי צדדים שלישיים".
היא הוסיפה כי לפני בבקשת הסילוק הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפטור אותם מהתייצבות, וזאת חרף חובת ההתייצבות הכללית בבית המשפט למשפחה. "הדבר מלמד על כך שאין זה טבעי עבור הצדדים להגיע לישראל לצורך ניהול ההליך המשפטי", קבעה.
גם לגופו של עניין היא ציינה שפיצול הדיון בהליכים הרכושיים של הצדדים בין בתי המשפט בארה"ב ובישראל אינו יעיל, ומוביל לבזבוז זמן שיפוטי, להטלת נטל כבד על הצדדים ולחשש מפני החלטות סותרות. מכאן שיש לאפשר לבית המשפט האמריקני לדון בסוגיות הרכושיות כמכלול, ולקבל את בקשת הפרוד לסילוק התביעה שהוגשה לבית המשפט בישראל על הסף. האישה חויבה לשלם לבן זוגה לשעבר הוצאות בסך 8,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד לימור דוידי
• ב"כ הנתבע: עו"ד איתן פלדמן
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
