צפו: איך לסחור נכון במטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
לקוח פרטי של בנק ירושלים שמעוניין להפקיד או להוציא כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים - לא יכול. זאת, מכיוון שבנק ירושלים, בדומה לבנקים רבים אחרים בארץ, מונע זאת בטענה כי זה עלול לחשוף את הבנק לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, ל-ynet נודע כי בה בעת, בנק ירושלים כן מאפשר לגופים מוסדיים - בהם אלטשולר שחם הוריזון, חברת בת של בית ההשקעות המתמחה במסחר במטבעות וירטואליים, להכניס לתוך הצנרת הבנקאית כספי קריפטו בהם היא סוחרת עבור לקוחות. זאת, על אף שכספים אלו חשופים לכאורה בדיוק לאותן "סכנות" הגורמות לבנקים למנוע את האפשרות מלקוחות פרטיים - בראשן האנונימיות היחסית של המטבעות, אשר לא תמיד ניתן לדעת איפה הם היו ולמה הם שימשו.
יתרה מכך, היכולת של אלטשולר לעשות זאת ללא קושי מהבנק, למעשה מעניקה לה יתרון משמעותי על פני חברות מסחר אחרות בארץ ובעולם, שכן היא מתחייבת ללקוחותיה שהכסף יגיע לחשבון הבנק שלהם ללא קושי ואף לאחר תהליך המיסוי, בתמורה כמובן לעמלה יחסית גבוהה. יחד עם זאת, יצויין כי החברה מאפשרת נכון להיום מסחר רק בביטקוין ובאת'ריום ועם הגבלה של מינימום 5,000 דולר.
לטענת גורמים רבים בענף, מדובר בעוד דוגמה לשרירותיות בה הבנקים פועלים כאשר אין עליהם אסדרה (רגולציה) רשמית מטעם גופי המדינה. "לצערנו, אנחנו עדיין שומעים על מקרים של חסימות בנקים שרירותיות וחסרות הצדקה ואנחנו פועלים כדי לעקור את התופעה הזו, שמחבלת בפעילות הפיננסית הלגיטימית בישראל ופוגעת בחופש הכלכלי של אזרחי ישראל מחד, ובתעשיית המטבעות הדיגיטליים, המהווה מנוע צמיחה משמעותי של המשק הישראלי, מאידך", אמר ניר הירשמן, מנהל תחום הרגולציה באיגוד הביטקוין הישראלי.
בבנק ירושלים מסרו כי "הבנק נותן שירותים בנקאיים לחברות אשר נותנות שירותים ללקוחות בתחום המטבעות הדיגיטליים".
יצויין כי חברות מסחר אחרות בארץ גם מחזיקות בחשבונות בבנקים מקומיים אחרים, אולם הן אינן מתחייבות שהבנק יקבל את כספי הלקוח שלהם ולקוחות רבים אכן חווים קשיים בהפקדת הכספים בבנק. כך למשל, אסתר פרימן (69), פנסיונרית המתגוררת בדיור מוגן, לא הצליחה להעביר לחשבון הבנק שלה כמיליון שקל, אותם המירה מביטקוין לשקלים באמצעות חברת ביטס אוף גולד (Bits of Gold), ובעצם נותרה "מיליונרית על הנייר".
ליברמן עוד לא החליט, בנק ישראל מתמהמה
ברקע, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, שר האוצר אביגדור ליברמן קיים לפני כשבועיים פגישה ראשונה בלשכתו בנושא אסדרת תחום המטבעות הווירטואליים בישראל. בפגישה השתתפו גורמים בכירים משוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, מערכת הביטחון, המשטרה וגורמים נוספים.
בשבוע שעבר יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לצוות של שר האוצר וקראה לו להפקיד את תחום האחריות אצל הרשות. "אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח. רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום", אמרה גואטה במסגרת כנס התאגידים של הרשות.
שר האוצר, אשר השתתף גם הוא בכנס, התייחס לדברים והבהיר שהנושא עדיין בדיונים. "כל כמה ימים יש מטבע חדש. אם זה מטבע - זה צריך להיות תחת בנק ישראל, אם זה נייר ערך - זה צריך להיות פה (רשות ני"ע - ד.ר), אם זה מהלך טכנולוגי - אולי במקום אחר. אנחנו קצת מפגרים אחרי התפתחויות בעולם הזה. אנחנו בעיצומו של תהליך חשיבה ובסוף נחליט. אני חושב שהרשות לניירות ערך הוכיחה עצמה כגוף מאוד יעיל שיכול ללא ספק לקח תחלק ברפורמה החדשה, איפה בדיוק - אני לא יודע".
במקביל, בנק ישראל - אשר לפי שר האוצר עשוי מאוד להיות הגוף שאחראי על אסדרת התחום בסופו של דברים, טען גם הוא כי אסדרת המסחר במטבעות וירטואליים תגיע עד סוף השנה הנוכחית - שמסתיימת בעוד ימים ספורים. כך לפי תשובתו של יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, לשאלת ynet במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020 שהתקיימה לפני כחצי שנה.
3 צפייה בגלריה
טען כי האסדרה של התחום ללקוחות פרטיים תקרה עד סוף 2021. יאיר אבידן
(צילום: דוברות בנק ישראל)
"המטבעות האלה בסופו של דבר יזרמו בצנרת הבנקאית. אנחנו צריכים לדאוג שבאותה צנרת יזרמו כמה שיותר נכסים, דיגטליים ואחרים, שהם מפעילויות מותרות. יש פה בהחלט אתגר לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות שוק ההון, ובסופו של דבר אני מעריך שהאסדרה הראשונית תהייה לקראת סוף השנה הזו, בעיקר ברמה הפרטית. לגבי תאגידים או סוחרים, זה יקח קצת יותר זמן. בהחלט יש פה אתגר משמעותי", אמר אבידן.
לדברי עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית ביטוסי (Bit2C), גם כאשר אכן יוחלט איזה גוף יקח על עצמו את האחריות על התחום, עדיין יקח זמן רב נוסף עד שהכל יעבוד כשורה עבור הסוחרים וגופי המסחר. "השוק בישראל ותעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין המקומית שרויים בשפל רגולטורי מזה שנים. כבר קרוב לארבע שנים מאז שנקבעה בחוק רגולציה ברורה בתחום.
"הגם שצריך לברך על כל קבלת החלטה של שר האוצר לעניין קביעת אסדרה אפקטיבית ומתקדמת של תחום הקריפטו, במצב האבסורדי בו שרויה תעשיית הקריפטו בישראל, הרי שהדבר יגרום לעיכוב ניכר נוסף במתן רישיונות לגופים המוסדרים הפועלים בתחום הקריפטו ולהסדרי רגולציה חדשים שבהכרח יוסיפו בירוקרטיה וקשיים נוספים".
