"הבית הישראלי" של תנובה, שסיפק עד כה ביצים וחלב, הפך לספק שערוריות, שבמרכזן פרשת מין עסיסית. הכל החל מחשיפת "כלכליסט" לפני שבוע על הטענות נגד יו"ר תנובה חיים גבריאלי, שנחשד לכאורה בקיום יחסי מרות עם עובדת בכירה בברייטפוד ישראל, על רקע קרבות השליטה בין השותפים - הקיבוצים המחזיקים ב-23% מהמניות וברייטפוד הסינית שממנה הם רוצים להתנתק. כל צד מטיל רפש ברעהו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מקורב לקיבוצים אמר אתמול: "שם המשחק הוא מי יישבר ראשון. הסינים, שלא אוהבים ששמם כרוך בפרסום שלילי, או הקיבוצים, שלא רוצים להמשיך בשותפות. אנו מעריכים כי אלה יהיו הסינים". סגן יו"ר תנובה גיא רוזן, נציג הקיבוצים, הופיע אתמול לעבודה עם שומר ראש מחברת האבטחה של בני טל בטענה כי הוא "חש מאוים". מקורב לתנובה אמר ל"ממון" ול-ynet: "מזל ש-550 המשאיות של תנובה עדיין יוצאות בכל בוקר עם תוצרת טרייה".
3 צפייה בגלריה
תנובה
תנובה
תנובה
(רויטרס)
מול דרישת נציגי הקיבוצים להדיח את גבריאלי, שמונה על ידי ברייטפוד, הסינים דורשים כעת מתנובה לבדוק תלונה מטעמם נגד רוזן בטענה כי קיים לכאורה ניגוד אינטרסים בין עסקיו הפרטיים כיו"ר חברה השותפה בהשקעות פודטק עם שטראוס, המתחרה. רוזן טוען כי פעל בשקיפות מול תנובה וחתם על הסכם ניגוד עניינים.
במקביל הגישו אתמול הקיבוצים תלונה למנכ"ל תנובה אייל מליס (המעורב בפרשה אחרת: חקירה למתן שוחד לכאורה לעוזר של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן כדי לקבל הטבות לתנובה. החקירה בעיצומה), ובה נאמר כי "לתדהמתנו מתברר לנו שספקים של תנובה בתחום היחצ (משרד שלום ת"א המספק שירותי יחצ ודוברות לתנובה, נ"ז) מייצגים בגלוי ומאחורי הקלעים, תוך עירוב תחומים עם פעילותם בתנובה את בעלת השליטה ברייטפוד ואת היו"ר גבריאלי תוך קמפיין תקשורתי מתוזמן להמעיט ממעלליו", ודורשים מהמנכ"ל "להורות לספקים לחדול".

עורכי הדין מרוויחים

הקיבוצים שכרו את שירותי היחצ של ליאור חורב ומירב לפידות ומשרד עו"ד חדש, המתמחה במשברים, שהקימו עו"ד אילנית לנדסמן ואודי סול, שבעבר ייצגו את זהבית כהן ואייפקס ברכישת תנובה. גבריאלי נעזר בשירותיו של עו"ד גיורא ארדינסט. עלות הקרב - עשרות אלפי שקלים לחודש לכל אחד מהצדדים. בקיבוצים מממנים אותו באמצעת "קרן לאחזקות תנובה" שבבעלות ארגוני הקניות שלהם המחזיקים במניות תנובה.
מקורב לקיבוצים אמר אתמול: "שם המשחק הוא מי יישבר ראשון. הסינים, שלא אוהבים ששמם כרוך בפרסום שלילי, או הקיבוצים, שלא רוצים להמשיך בשותפות. אנו מעריכים כי אלה יהיו הסינים"
לכאורה החל הכל כשסמנכ"ל בתנובה, שגיא כהן, התלונן כי ראה את גבריאלי מקיים לכאורה יחסי מין עם עובדת ברייטפוד, עו"ד בהשכלתה, בשירותי מסעדה באיטליה בעיצומה של ארוחה עסקית לבחינת רכישת מחלבה איטלקית - עסקה שלא תצא לפועל מפאת מחירה. נציגי הקיבוצים דורשים להדיח את גבריאלי בגלל התנהלות לא הולמת. הוא והעובדת מכחישים את הטענות. לגרסתם, העובדת חשה ברע, הקיאה בשירותים, וגבריאלי סייע לה. העובדת אף הגישה אתמול תביעה נגד תנובה על הטרדה בטענה כי לא התלוננה ולא קיימה יחסי מין, וביקשה להוציא נגדה צו מניעה שיאסור על תנובה לדון בעניינה. העובדת מסתמכת גם על מסקנות שופטת בודקת שמינתה תנובה בעקבות תלונת הסמנכ"ל, ולפיהם לא בוצעה עבירה, העובדת לא התלוננה, ויש לדון בנושא בתוך תנובה.
ברייטפוד, שנציגתה משמשת יו"ר ועדת הביקורת בתנובה הדנה בתלונה, דחתה את דרישת הקיבוצים להדיח את גבריאלי, ואת דרישתם לדון בדירקטוריון בדוח המלא של השופטת מאחר שקיבלו רק את המסקנות, ובעזיבת שני עובדים, היועצת המשפטית והסמנכ"ל כהן, מוסר העדות. ברייטפורד מסרה בתגובה כי "הקיבוצים לא מחפשים את טובת העובדת אלא את קידום האינטרסים העסקיים שלהם. הסיבה שהקיבוצים מתעקשים על פרסום הדוח המלא היא,כי השופטת ציינה שגרסתו של כהן מסתברת יותר ומתקבלת יותר על הדעת מגרסת האחרים. עדותו הייתה מהימנה ונתמכת בראיות חיצוניות".
3 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר תנובה חיים גבריאלי, נציג ברייטפוד וסגן יו"ר תנובה גיא רוזן, נציג הקיבוצים
מימין: יו"ר תנובה חיים גבריאלי, נציג ברייטפוד וסגן יו"ר תנובה גיא רוזן, נציג הקיבוצים
מימין: יו"ר תנובה חיים גבריאלי, נציג ברייטפוד וסגן יו"ר תנובה גיא רוזן, נציג הקיבוצים
(צילום: אוראל כהן שלומי הראל)
המתיחות בין רוזן לגבריאלי החלה לפני שנים, כששניהם עבדו בקונצרן אי.די.בי: גבריאלי כיד ימינו של נוחי דנקנר ורוזן כסמנכ"ל בכלל תעשיות. עם זאת, שורשי המשבר הנוכחי נמצאים בעבר הרחוק יותר, ב-2006, כשתנובה בראשות המנכ"ל אריק רייכמן הובילה מהלך היסטורי - להפוך אחרי 80 שנה מקואופרטיב בבעלות 1,000 קיבוצים ומושבים לאגודה בע"מ ולמכור אותה למשקיעים פרטים. קרן אייפקס הבריטית זכתה בבעלות תמורת מיליארד דולר ששימשו קיבוצים רבים להחזר חובות. אלה שלא מכרו נותרו עם 23% בראשות גרנות, הארגון הכלכלי הגדול מבין ארגוני הקיבוצים, בראשות עמית בן יצחק. הסיבוב הזה הסתיים במפח נפש לקיבוצים, עם מחאת הקוטג' והאשמה נגד תנובה ואייפקס בהרצת מחירי הקוטג', וברווח גדול לאייפקס, שמכרה ב-2014 את תנובה לסינים בכמעט 2 מיליארד דולר (8.6 מיליארד שקל), פי שניים מהמחיר שנרכשה. הערכות השווי לתנובה אז עמדו על כ-5 מיליארד שקל.
אף שגורמים שונים מתחו ביקורת על הכוונה למכור לסינים את תנובה, נכס אסטרטגי בתחום המזון (ברייטפוד היא בבעלות ממשלת סין), הקיבוצים תמכו במכירה בטענה כי ברייטפוד תסלול להם את הדרך לשוק הסיני הענק ותנובה תוכל לפרוץ לחו"ל, לשלש את רווחיה ולהוריד את התלות בציבור שהעניש אותה לאחר המחאה. בפועל, 7 שנים לאחר המכירה, לאכזבת הקיבוצים אין כלל יצוא של תוצרת תנובה לסין וההבטחה לא מומשה. גם הסינים התאכזבו מרכישת תנובה: המחיר ששילמו תמורתה התגלה להם כמפולפל וגדול משוויה הריאלי, ואחרי מחאת הקוטג' הם נאלצו להפחית את שווי החברה ל-5 מיליארד שקל, ובכירים בברייטפוד שהיו מעורבים בעסקה ושימשו יו"ר או דירקטורים בתנובה נאשמו בקבלת שוחד ונמצאים בכלא.

הבדלי תרבויות

הבדלי התרבויות והתפיסות גרמו במשך השנים לחילוקי דעות בין הסינים לקיבוצים ביחס לדיבידנדים, היקף השקעות וכו'. בראיון ל"ממון" התלונן יו"ר שולחן הארגונים הכלכלים של הקיבוצים המחזיקים בתנובה כי "הסינים לא מדברים איתנו. אין לנו גישה ישירה לשותפים ואיננו יודעים מה הם חושבים". החיכוכים הסלימו על רקע ההנפקה שמתכננים הסינים למניות תנובה לפי שווי של 10 מיליארד שקל, שסוף-סוף תאפשר להם לראות החזר על ההשקעה שבשנים הראשונות הסבה להם הפסדים. על פי הסינים, כל אחד מהשותפים אמור למכור מניות לציבור על פי חלקו היחסי בתנובה. בעבור הקיבוצים, תוכנית ההנפקה פירושה דילול האחזקות שלהם למספר חד ספרתי, ללא זכויות. בנוסף, הנפקה פירושה שיהפכו לבעלי עניין כי כרפתנים הם גם מוכרים חלב לתנובה וגם בעלי מניות, והם יידרשו לאישור רשות ני"ע על עסקאות בעלי עניין.
הקיבוצים דורשים שיאפשרו להם למכור את כל אחזקותיהם. ההיגיון הכלכלי בדרישה נעוץ בשני מיליארד שקל שיקבלו על חלקם. לדעתם, אלה יניבו להם בעסקים אחרים יותר מהתשואה על ההון שהם מקבלים בתנובה באמצעות הדיבידנדים שחולקו.
לא כולם בקיבוצים תומכים ביציאה מתנובה: יש הטוענים שזו שותפות אסטרטגית חיונית לחקלאים, ובעיקר לרפתנים. לארגונים יש תשובה לכך: הם כבר הקימו על המדף חברה, "רפת ישראל", קואופרטיב רפתני קיבוצים ומושבים שיפעל ביום שאחרי, בשותפות ובתיאום בין חבריו, למכירת החלב למחלבות ויקים או ירכוש מחלבה משלו. ויש מלכוד 22: הסינים יודעים כי אם יפרשו הקיבוצים מתנובה יפחת שוויה והיא לא תשיג את המחיר הנקוב הגבוה של 10 מיליארד שקל. ניסיון גישור בין הצדדים באמצעות השר לשעבר שלום שמחון כשל. עכשיו נותר רק לראות כמה זמן יימשכו הקרבות ומי באמת יישבר ראשון.