פסיקה משמעותית בנוגע למתמודדי נפש בצה"ל: בית המשפט העליון הורה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר בגבר שהתנדב לצבא בגיל 20 כנכה צה"ל עקב סכיזופרניה פרנואידית, אף שברוב השירות לא השתתף בפעילות קרבית או מלחמתית. המשנה לנשיאה, השופט ניל הנדל, קבע כי אין הכרח שהמחלה תיגרם בשל אירועים צבאיים מובהקים וחריגים.
מדובר בבן 30, ערבי-מוסלמי שהתנדב לצבא ב-2012 חרף התנגדות משפחתו. תחילה הוא עבר טירונות חי"ר בגולני ולאחר מכן שירת בכמה תפקידים לא קרביים, האחרון שבהם היה עובד כללי במחסני חירום.
לאורך השירות הוא נשלח ארבע פעמים לכלא הצבאי בשל עבירות משמעת. בזמן שריצה את מאסרו הרביעי, כשנה ושלושה חודשים לאחר שהתגייס, הוא חווה אפיזודה מאנית ואושפז במרכז לבריאות נפש, ולאחר מכן שוחרר מהצבא. הוא אובחן בתחילה עם מאניה-דפרסיה אבל ב-2015 האבחנה שונתה לסכיזופרניה פרנואידית.
מ-2013 ועד היום הוא נלחם כדי שמשרד הביטחון יכיר בו כנכה צה"ל. לאחר שתביעותיו והערעורים שהגיש נדחו הוא פנה לבית המשפט העליון. בבקשת רשות ערעור שהגיש הוא טען כי השירות שלו החל ביחידה קרבית והסתיים בעבודה פיזית קשה, בתנאים מלחיצים – ונסיבות אלה מספיקות להוכחת קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לבין השירות.
משרד הביטחון המשיך להתנגד והדגיש כי תנאי השירות לא היו חריגים או מיוחדים ולכן לא הוכח שהמחלה נגרמה בגללם. אלא שבית המשפט קיבל את הערעור והוציא פסק דין שמפרש את ההלכה המשפטית לגבי הכרה של חיילים שחולים במחלות קונסטיטוציונליות (שמקננות בגוף ומתפרצות בשלב מסוים), כנכי צה"ל גם אם לא חוו אירועים חריגים או מיוחדים לצבא.
השופט ניל הנדל, שכתב את פסק הדין, הבהיר כי אפשר להכיר בחייל כנכה צה"ל גם אם החוויה הצבאית הכוללת ייצרה אצלו מצב דחק שהביא להתפרצות המחלה.
עו"ד תמר סיוןצילום: חן מיכאלהוא ציין כי המבקש החל את שירותו הצבאי בטירונות קרבית קצרה אך אינטנסיבית שבהחלט עשויה לגרום למצבי דחק קיצוניים. מעבר לכך, בתפקידים האחרים הוא נדרש לעבודה מאומצת של תיקון נגמ"שים, פריקת ציוד, סידור מחסנים והקמת אוהלים, וסבל ממחסור בשעות שינה ובאוכל. כמו כן, הוא ריצה מאסרים שגם הם הוסיפו לתחושות הלחץ והדחק.
כלומר, אף שרוב השירות לא היה קרבי ולא השתתף בפעילות מלחמתית בעלת מאפיינים צבאיים מובהקים, הוא חווה סיטואציות מלחיצות ושונות מאוד מהחיים האזרחיים, כמו עבודה גופנית קשה, כפיפות למפקדים ולמשמעת קפדנית, מגורים בבית החייל (הוא הוכר כחייל בודד בשל נתק ממשפחתו על רקע הגיוס) ומאסרים בכלא צבאי.
עוד נקבע כי יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות והמבנה האישיותי של החייל הספציפי. במקרה של המבקש, מדובר באדם שהגיע מרקע כלכלי, חברתי ומשפחתי מורכב וחווה בשירות קשיים כלכליים וניתוק מהמשפחה, מה שהפך את השירות לעוד יותר קשה עבורו.
לאור זאת קבע השופט הנדל שהמבקש הוכיח קשר בין השירות בצבא לבין התפרצות המחלה. השופטים שאול שוחט ויוסף אלרון הסכימו עם עמדתו, והערעור התקבל. משרד הביטחון יכיר בו כנכה צה"ל וישלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד מוניר עראידה
• ב"כ המשיב: עו"ד שרון מן אורין
• עו"ד תמר סיון עוסקת בדיני צבא וביטחון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
