"יעל יקרה, האבחון שלך מוכן! מוזמנת לקרוא אותו". כך התחילה ההודעה, שקיבלתי מד"ר שירלי הרשקו, פסיכותרפיסטית, מומחית בכירה בתחום הקשב, מאבחנת דידקטית ומטפלת. רגע לפני שאכנס לעובי הקורה של הנושא, מודה: לא קל לשתף אבחנה פרטית עם קהל רחב. למה בכל זאת? כי אני מאלו שמאמינות, שצריך לבחור בכל דרך, שיכולה להביא לשיפור באיכות החיים. ומכאן, אליכם. אם מישהי/ו יקרא ויתחבר לרעיון ולמעשה, ויחליט שכך כדאי גם לו לעשות, בסופו של יום הדבר יביא לשיפור גם באיכות חייו.
פניתי לאבחון בעקבות אירועים שחוויתי וניתוח התנהגויות, שחלקם קשורים לתקופות לימודיי, ולאחר שהתעמקתי בנושא. על פי ההגדרה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), היא הפרעה נוירו־התפתחותית, שתסמיניה קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות (לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי שזו תהיה האבחנה). על פי מחקרים, התופעה שכיחה בקרב 7%-10% מהאוכלוסייה, מתפתחת בחמש שנות החיים הראשונות, ואינה דועכת בגיל מסוים. לכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל, כולל בתקופת הבגרות והזקנה. התופעות השונות עלולות להפריע, בין היתר, בלמידה, בעבודה וביחסים בין־אישיים.
נחתתי בקליניקה של ד"ר הרשקו, שמראש התריעה שיש מצב שבסיכום התהליך, לא יהיה לי נעים לקרוא את הדוח המסכם. אכן, התוצאות הצביעו על הפרעת קשב. "חשוב לנסות את הטיפול, לקרוא וללמוד על התחום", אמרה ד"ר הרשקו, שאגב, מעדיפה את המושג "אנשי הקשב" על פני "הפרעה", ואני, שגם לי מפריעה המילה "הפרעה", מעדיפה להחליפה במילה רכה יותר: "תסמונת".
תהליך האבחון החל בנטילת תרופה, שמסייעת להתגבר על קושי של קשב וריכוז (עליה להיות מותאמת אישית על ידי רופא מומחה בתחום). נטלתי את הכדור, והתחלתי במבחן ממוחשב מסוג Mindstreams. בסיומו נערך ריאיון אישי עם ד"ר הרשקו, ולאחריו מבחן חוזר בעקבות השפעה הכדור. התוצאות הועברו אל ד"ר גבי וינשטיין, מומחה בנוירולוגיה. לאחר שבדק אותם ושוחח איתי שיחה מעמיקה, המליץ להתחיל טיפול משולב תרופתי ורגשי־התנהגותי, ונתן עוד מספר המלצות, כחלק מאסטרטגיות ההתמודדות.
כשחזרתי אחורה בזמן, אכן, מצאתי התנהגויות שהתאימו לאבחנה. בילדות, בבגרות ובעת הזאת. למשל חוסר מנוחה, קושי לסיים מטלות שהתחלתי, הסחה מרעשים קטנים, דאגנות יתר, קושי בשינה רציפה, מרדנות, סדר על גבול הכפייתי ועוד. כל זה לא עמד בסתירה לעובדה, שחלק מהציונים במבחן היו גבוהים במיוחד, לצד הידיעה שמטלות בתחומים שאני אוהבת, אני מבצעת על הצד הטוב ביותר.
באותו מעמד הציגה בפניי ד"ר הרשקו תוצאות של מחקר, שמוכיחות את האספקטים החיוביים שיש ב"הפרעת קשב". "אחרי שקוראים אותן, 'חולמים' להיות חלק ממשפחת אנשי הקשב", חייכה. המחקר הגדול, שנערך בהולנד, בוצע בעזרת שאלונים שנשלחו לאנשים שנמצאים ב"ארגון ההולנדי לאנשים עם הפרעת קשב, דיסלקציה ודיסקלקוליה". אלו נשאלו על ההיבטים החיוביים שהם מוצאים בהפרעת הקשב שלהם. את תשובותיהם כימתו לחמש תכונות שבלטו אצלם: יצירתיות, דינמיות, גמישות, כישורים חברתיים ומיומנויות קוגניטיביות. חלקם הגדירו אף אימפולסיביות והיפראקטיביות כהיבטים חיוביים. "העולם כבר מבין, שהמילה 'נורמלי', איננה נורמלית, כי למה ללכת בתלם ולהיות כמו כולם?", שאלה ד"ר הרשקו רטורית. "במערכת בה אנו חיים מתקשים לקבל את השונה, אבל מחקרים מסוג זה מובילים את מגמת השינוי בהתייחסות. אם נהיה כנים עם עצמנו, כל הטוב יופיע".
שזה אומר מה?
"קודם כל להבין שהפרעת קשב היא דרך חשיבה אחרת, שכשנותנים לה תנאים מתאימים, באים לידי ביטוי דברים מדהימים. למשל, אנשי הקשב היו מציירים לנסיך הקטן את הכבשה בתוך קופסה. זו חשיבה יצירתית, יזמית ומקורית, שמלווה בסקרנות ובאינטואיציות חזקות. אנשי הקשב טובים בהתמודדות עם כמה דברים בו זמנית ובעלי הספקים גבוהים, בעלי יכולת קליטה מהירה ובלתי פוסקת, מעניקים תשומת לב לדברים שאחרים לא קולטים. הם גם יודעים לג'נגל, ובעלי אינטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה. הם אינם 'טיפשים' כמו שלפעמים הם חושבים על עצמם, להפך. לא משעמם במחיצתם".
יש לציין, שאנשי הקשב נמצאים ב"חברה טובה", ומפורסמים רבים הוגדרו כאלו: בטהובן, איינשטיין, וולט דיסני, סטיבן שפילברג, מייקל ג'ורדן, ג'ון קנדי. בעולם ההייטק מכנים את הפרעת הקשב "כוח העל של הסטארטאפיסטים".
אז הנה אני: לוקה בתסמונת של קשב וריכוז, ואני חיה עם זה לגמרי בשלום. בסיומו של התהליך, התחלפה תחושת הכובד בידיעה, שקיבלתי סוג של מתנה, ועכשיו הזמן לפתוח את העטיפה ולשמוח עליה. לאמץ את הממצאים ולהבין, שהאחריות על הביצוע והשינוי – נמצאת רק בידיי".